יד אפרים/יורה דעה/קכ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קכ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


או של זכוכית. עבה"ט ובשו"ת יעב"ץ סימן ס"ז כלים של פרצליין א"צ טבילה ול"ד לכלי זכוכית דכי נשברו יש להם תקנה להתיכן ומ"מ לענין בליעת איסור כ' שכמדומה ששמע מאביו דאף על גב דבריותן מן החול אגב דשיע לא בלע דומיא דכלי זכוכית דלא בלעי מהנ"ל ומן הדין בשטיפה סגי להו אלא דנהגו עלמא להשתמש בחדשים משום חומרא דפסח (עפר"ח ושאר אחרונים ובספרי ב"א בק"ה שם בענין מאני דקוניא ונוהגים להתיר בבליעת איסור) ורחיים שטוחנין בהם קאוו"י חייבין בטבילה דעדיף מרחיים של פלפלין וכ' בשו"ת בית יהודה סימן נ"ב צלוחית של זכוכית שמקלפין מבחוץ בסיב דקלים שעושין למשמרת שלא ישבר א"צ טבילה ולא מחמת שהסיב מציל רק לפי שאין משמשין לשתות בהם ממש כמו כוסות וגם אין מבשלין בהם כקדרות לא חשיבי כלי סעודה ודמי לחביות וכיוצא שמכניסים לקיום שא"צ טבילה ול"ד למשפכת וברזא שזה תיקון הכשר השתייה בלי בישול על האש אך בשיוכה"ג הביא בשם או"ה שנראה שצריכים טבילה ומ"מ עמא דבר שא"צ טבילה ע"ש ובאמת המנהג הוא להטביל הצלוחית הגדולים שקורין בל' אשכנז פלעשר ובוטלעס וא"כ אף שזה מוקף בסיב שקורין איין גיפלאכטין אין זה פוטר מטבילה ולא ראיתי נזהרים בזה

שמתקנים בהם המצות. עבה"ט ועשו"ת שבו"י סי' ל"א קדרה חדשה של נחושת שקורין הע"ל טא"פ שקובעין בתנור בית החורף צריך טבילה כיון שלוקחים ללוש הפת וליקח לתבשילין ונותנין ממנו לשתות טיי"א והו"ל כלי סעודה והמנהג שא"צ טבילה ונתן טעם למנהג כיון שקובעין אותן בתנור והתנור קבוע בקרקע ולא נעשו לכתחילה להשתמש בהם אלא במחובר ואין מטמאין בשום טומאה ומכ"ש בטומאה זו כמ"ש הטור ע"ש וכתב שם עוד טעם כיון שעיקרו להחם מים משום הא לא חשיב כלי סעודה שאין שותין ממנו מים ולשתיית טיי"א היא מיעוטא ועיקר תשמישי הכלי לא נעשה לשם כך וכ' שטעם האחרון לסניף ומנהגן של ישראל תורה היא שאין טובלין כלים כאלו ע"ש ונראה דמה"ט אין נוהגין לטבול יורות גדולות של נחושת שקובעין בוויינהייזר משום דעיקר תשמישן היא בעת שמחוברין לקרקע ובכה"ג א"צ טבילה:

צריך טבילה. עבה"ט ועשו"ת בית יהודה סי' ג' דף שעורכין עליו שמחברין הדפין זה לזה ע"י שליבות שמחזק במסמרים יש להסתפק אם הוי כמו מעמיד של ברזל ואף להתוס' והרא"ש בחשוקת ברזל א"צ לפי שאין משתמש במתכת הכא העיסה נערכת על המסמרים ע"ש ולפענ"ד דאין זה קרוי משתמש במתכת בשביל שהמסמר תחוב ונוגע לעיסה ולא ראינו מי שהצריך טבילה כלל וע"ש מ"ש על דברי הפר"ח בענין כלי עץ שניקב והתיכו לתוכו אבר ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.