יד אפרים/אורח חיים/רעא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ אורח חיים רעא

במגן אברהם ס"ק א' ומ"ע בתשו' סימן ב' כתב שאם אינו כו' כצ"ל ומ"ש וכ"כ מהרי"ל כו' ר"ל שמהרי"ל כ' שם בפי' ב' מלאכים המלווים כו' דהיינו צדק ומאדים שזה בסוף ע"ש וזה בתחלת שבת אבל לא נזכר שם מענין הקידוש ע"ש ולא הבנתי מ"ש מהרי"ל על מ"ש מוהרר מיישטרל ז"ל בשאלתו בשם תוס' שאנץ דברכות על תפלת שחרית שאין היום מתחלק לפי סדר שצ"מ חנכ"ל וע"ז כ' מהרי"ל שיש להשי' מהא דשני מלאכים המלווין כו' שפירשו שהוא לפי סדר כצנ"ש חל"מ וא"כ הא לא הוי אלא ביומא ניסן ותשרי לחוד עכ"ל. ולענ"ד אין זה ענין לזה דהתוס' כתבו שפיר לענין תפלת שחרית דלא נימא דהיום אינו מתחיל אלא אחר שנשלמו י"ב שעות מתחלת הלילה דהיינו עד סיבוב שצ"ם חנכ"ל משום דלענין תפלה לא אזלינן רק משעה שמתחיל היום וחשבינן כל היום לשעותיו כמ"ש מהרי"ל לענין מנחה וקבלת שבת משא"כ לענין סוף היום ותחילת הלילה פשיטא שאין סדר כצנ"ש חל"מ משתנה לעולם דבכל כ"ד שעות הגלגלים שהם כל"ש צמח"ן הם סובבין הולכין ולעולם צדק ביום וא"ו לסוף היום ומאדים בתחלת ליל שבת עיין בעירובין דף נ"ו ובשבת דף קכ"א:

(מ"א ס"ק י) וצ"ל דהכא מיירי מבע"י ומ"מ צריכין כו' כצ"ל ור"ל בסיפא היכא שרוצה לשתות קודם קידוש אע"פ שאינו רשאי צריך לברך שנית וכוונתו דודאי אי הוה מוקמינן בספק חשיכה וכמ"ש הכ"מ הוי טעמא דצריך לחזור ולברך בפשיטות דכיון דשבת קובעים עליו איסור אכילה עד אחר הקידוש שפיר צריך לברך אם רוצה לשתות באיסור משא"כ גבי תפלה שאין התחלה קובעת עליו איסור אכילה כלל רק שמחוייב להתפלל כשיגיע זמן תפלה אין זה הפסק שיצטרך לחזור ולברך וכמ"ש בס"ק שלפני זה ובב"י סי' רצ"ט בשם מהרי"ק ע"ש אבל למאי דמוקי המג"א השתא דמיירי מבע"י ונאסר לשתות עד שיקדש דכיון דקבלה שבת עליו וכמ"ש לעיל ס"ק ה' בשם הב"ח ואם רוצה לשתות קודם צריך לברך מחמת אמירתו לבד לפי שבפיו מילא לאמר שרוצה להפסיק משתיה ע"ז שפיר קשיא ליה דא"כ כשאמרו נתפלל נמי יהא חשוב הפסק וא"ל דהתם יכולים לחזור ולהמתין עוד ושלא להתפלל עד אח"כ משא"כ כאן דבאמירתו לבד קבלי' לשבת ע"ז אמר דז"א דהא משמע דאף כשאמרו נתפלל והוא סמוך לחשיכה שאין פנאי וצריכין להפסיק אפ"ה אינו צריך לברך שנית ולזה כ' המג"א לחלק דהכא ודאי הוי האמירה הפסקה גמורה כאילו אמר הב לן ונברך דמחשב גמר והפסקה משא"כ גבי האמירה דנתפלל דהתם מה שהוא צריך להפסיק מאכילה אינו מצד איסור אכילה קודם התפלה אלא שלא יעבור זמן תפלה ולכן מותר לטעום ומש"ה לא הוה זה הפסק לענין ברכה משא"כ לענין קידוש שהקידוש קובע שיהא אסור באכילה קודם דתקינו רבנן שהאכילה תהיה אחר הקידוש וכמ"ש לעיל ס"ק ו' דקידוש מקמי סעודה איתקן כו' (ועיין לקמן ס"ק י"ז ויש ליישב) ולכן אפי' טעימה אסור למי שהקידוש קובע מצד עצמו איסור אכילה קודם לו ולכן שפיר הוה הפסק אפי' היתה האמירה מבע"י כיון דעכ"פ חל עליו חובת קידוש ע"י אמירה זו. ומ"ש המג"א דעל כוס של קידוש לא יברך ר"ל ברישא שרוצה לקדש ולשתות א"צ לברך על כוס של קידוש וה"ה על כוסות שאחר הקידוש שהרי לא היה היסח הדעת ביניהם כמש"ל ס"ק ח' כנלע"ד. ויש מגיהין דהך צריכין לחזור ולברך הוא ציון בפ"ע אסיפא אך צ"ע לפי"ז מ"ש על כוס של קידוש כו' דהתם מיירי באינו רוצה כלל לקדש ולפי מ"ש א"ש דעיקר ס"ק זה קאי ארישא:

(שם) וגם הכ"מ לא הוי צריך כו' דבריו צריכין ביאור ואפשר שכוונתו מצד הסברא א"צ לברך על כוס של קידוש א"כ הע"ש דס"ל דמברך ע"כ דמשמע ליה הכי מלשון הש"ע דנקט אסור לשתות עד שיקדשו' דפירושו ככל קידוש דעלמא שמברך עליו בפה"ג תחלה וכמ"ש הט"ז ס"ס ק"ט והיינו משום אמירת בואו ונקדש וע"ז הקש' המג"א דאל"כ לא הוי הכ"מ צריך לאוקמי בספק חשיכה משום דקשיא ליה מסעיף ד' ומאי קושיא דלמא נקט אמירה משום דבעי למנקט עד שיקדשו והיינו שצריך לעשות ככל קידוש דעלמא ולברך בורא פרי הגפן תחלה משא"כ בלא אמירה שא"צ לברך על הכוס של קידוש וע"כ דלשון עד שיקדשו שפיר מתפרש קידוש היום לבד בלא ברכת פה"ג וא"כ מנ"ל להע"ש לחייב כלל בפה"ג באמירה כנ"ל בביאור דבריו אבל אני תמה דהמעיין בע"ש יראה שאין כוונתו על כוס של הקידוש אדרבא משמע דעל כוס של הקידוש א"צ לברך רק מיירי התם לענין שתיה שלאחר הקידוש דקשיא ליה למה מצריך לברך בפה"ג אם אינם רוצים לקדש דהא בסעיף ד' משמע שאין חיוב קידוש אסור כ"א להצריך לעשות קידוש היום אבל ברכת בפה"ג א"צ וע"ז תירץ דכיון דאמרו בואו ונקדש הסיחו דעתם כו' ולפ"ז גם אחר שקידש צריך לברך בפה"ג ולאי דוקא נקט המחבר קודם שיקדשו ע"ש בע"ש ר"ל דאעפ"י שעל כוס של קידוש עצמו אינו מברך בפה"ג שהרי לא הסיחו דעתם מכוס זה להדיא שהרי מ"מ כיון שהסיחו דעתם משתיה צריך לברך בפה"ג על שתיה שאחר הקידוש ע"ש. אך דעת המג"א נראה דכל שמקדש א"צ לברך בין על הכוס של קידוש בין על הכוס שאחריו שהרי אין הפסק ביניהם כלל וכמ"ש לעיל ומבואר ממ"ש ס"ק ח'. ואין לחלק ולומר דדוקא מחמת הפסקה בסתם לפי שחשכה אין צריך לברך על כל הכוסות שאח"כ משא"כ אם הוא מחמת אמירתו הב ונקדש אעפ"י שעל כוס של הקידוש עצמו א"צ לברך שלא הסיח דעתו ממנו להדיא מ"מ על כוס שאחריו יברך דמסתימת המג"א לא משמע הכי:

מ"א ס"ק כ"ב שלא לומר ג"כ כי הוא יום כו' עיין ברש"י ברכות דף מ"ו מבואר שנוסחתו כי הוא יום וכן הוא ריש כתובות ע"ש ובש"ת חינוך בית יהודה סי' ח':

מעבר לתחילת הדף ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.