יד אברהם/יורה דעה/קסב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יד אברהם TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קסב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן קס"ב ש"ע ס"א
אסור ללוות סאה בסאה אפילו לא קצב לו זמן לפרעון. והא דתנן ס"פ א"נ לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטים ואני אתן לך לגורן. לאו למימרא שאינו אסור אלא בקוצב לו זמן לפרעון אלא הא קמ"ל דאפילו אמר לו אתן לך לגורן שאין דרך להתייקר בגורן אפ"ה אסור. וכמ"ש התוס' והב"י נדחק בזה בחנם ע"ש:
שם
אם לא שיעשנו דמים שאם יתייקרו יתן לו אותן הדמים. צ"ע דמאי קמ"ל דאפילו אם לא עשהו דמים נותן לו דמים שהיו שוים בשעת הלואה אם נתייקרו כמ"ש בסמוך. ואדרבה הוה להו להט"ו לאשמועינן איפכא דאם עשהו דמים נותן לו אותן הדמים אפילו אם הוזלו. דאם לא היה עושהו דמים היה אסור לקבל דמים שהיו שוים בשעת הלואה אם הוזלו כמ"ש הט"ו בסמוך. והכי מוכח להדיא בש"פ ורש"י (ריש דף ע"ה) והרי"ף והרא"ש ונמק"י ע"ש. ומיהו היתרא דהלואה אתי לאשמועינן שיפסק שאף אם יתייקרו כו' ואז שרי לקבלם ממנו אף אם הוזלו:
סעיף ג'
היה לאותו מין שער בשוק קבוע וידוע לשניהם מותר ללוות סאה בסאה. נלע"ד דהמלוה סאה בסאה על סמך שער שבשוק צריך לנכות לו שיעור חסרונות כדין פוסק על שער שבשוק כמ"ש סי' קע"ה ס"ה ובח"מ סי' רצ"ב סי"ב לענין פקדון. שהרי צריך שלא ירויח המלוה בדבר כלום ק"ו מהפוסק שהוא דרך ממכר. שהרי בודאי אינו קיל הלואת סאה בסאה על שער שבשוק מפסיקה על שער שבשוק שהרי איכא למ"ד בפ' איזהו נשך (דף ע"ג שאסור ללות על שער שבשוק ואילו גבי פסיקא ליכא למ"ד דמשנה מפורשת היא שם יצא השער פוסקין וא"כ כי מסקינן דשרי ללוות בודאי לאו להקל אמרו. והכי משמע להדיא בש"ס דפא"נ (דף ס"ג) גבי סאה בסאה דאמר חיטי דקדחי באכלאבי דצריך שלא ירויח המלוה בדבר. וכ"כ הרא"ש ס"פ א"נ ע"ש. ואפ"ה אי לא יצא השער אסור. וכן משמע בתוס' (דף ס"ב) גבי אינהו בתורת פקדון אתו לידיה היינו משום דאינו מרויח בזה הוי כמו פיקדון וה"ה לדידן ביצא השער דשרי דהוי כמו פקדון. וא"כ צריך שיוציא לו חסרונות כמו גבי פקדון. וזה נ"ל ברור והמקל עליו הראיה ובפ' האומנין (פ' ב') גבי הלוה פירות ש"ש דמשמע שי"ל ריוח בדבר התם בשהיה לו מעט כשלוה. ועיין ט"ז ס"ס ק"ס: ונ"ל פשוט דאם הלוה לו בימות החמה והחזיר לו בימות הגשמים א"צ להוציא לו חסרונות מפני שמותירות וכמ"ש בח"מ סי' הנ"ל גבי פקדון. ומיהו היכא דלא קבע לו זמן נראה דא"צ לנכות. ועי' ברמב"ם רפ"י מהל' מלוה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף