ידי משה על שמות רבה/ג

ידי משה על שמות רבה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על שמות רבה - פרשה ג

פיסקא: ב  ג  ו  יא  טז  

ב  [עריכה]

אמר רשב"ג הדבר הזה שפט עתניאל בן קנז וכו'. נראה לפי שבכל שופטים הנזכרים בספר שופטים לא נזכר זה הלשון ותהי עליו רוח ה' אלא עתניאל לפי ששפט לפני הקב"ה שאמר לפניו וכו' פי' שהיה עליו רוח ה' ששפט לפניו ואמר כמו שהיה הקב"ה אומר כי ראה ראיתי אעפ"י שידעתי מכאוביו שעתידין לעשות וכו' וק"ל:

ג  [עריכה]

אם אין אתה גואלם וכו'. לפי שהמזלות היו עוזרים למצרים והוצרך הקב"ה לשדד המערכות והמזלות וזה לא היה יכול להיות רק על ידי משה שנולד במזל המשדד כל המזלות וזה פירושו ומשה היה שהיה מתוקן לגאולה פי' מתחלת בריאתו ובזוהר אית' ועברתי בארץ מצרים פי' שהעביר שם של הוי"ה במשה ונתלבש משה בשם זה כדי לשדד המזלות וזה היה מעלות משה נוסף על כל הנביאים:

ו  [עריכה]

פושט ידו מן השמים ומגעת לארץ. פי' אף שהמלאך הוא רק שליש של עולם מ"מ כשאני רוצה ידו מגעת מן שמים לארץ שהוא כל העולם. יפ"ת:

יא  [עריכה]

שלא יאמר אותו צדיק וענו אותה קיים ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים. פי' רש"י בגמ' שלא יאמר אותו צדיק קאי על אברהם וקשה הלא הקב"ה בעצמו צריך לצאת ידי הבטחתו ובוודאי רש"י ז"ל כוון לדברי המדרש כבכאן שקאי על אברהם נ"ל שכוונת הגמ' יכול להיות שקאי על יוסף לפי שתיבת צדיק דייק שבכל מקום מצינו יוסף נקרא צדיק בגין דנטר אות ברית על דא נקרא צדיק יסוד עולם ואית' בזוהר שמקשה בשלמא כל השבטים נתגלגלו וירדו למצרים בשביל חטא שמכרו את יוסף אבל יוסף בעצמו למה סבל כל הסבות ונתגלגל למצרים וי"ל כי היה סבה מן הש"י שיקויים ואח"כ יצאו ברכוש גדול וכדי שלא יאמרו מצרים אח"כ שהוא גזילה בידם ע"כ ירד יוסף למצרים לצבור כל הכסף שבעולם וא"כ יטלו ישראל הרכוש מכחו של יוסף ומידו היתה להם הרכוש והשתא א"ש וה"ק דבר נא אין נא אלא לשון בקשה שאם לא ירצו לשאול ליקח את הרכוש מדוע נתגלגל שיסבול גם הוא כל הסבות והרפתקאות דעדו עליו כנ"ל כן נ"ל בן המחבר:

טז  [עריכה]

שלח נא ביד תשלח שלח ביד מלאכים שאתה רגיל לשלח. וכל ימי היה קשה לי על אדון כל הנביאים איך לא שמח בשליחות של הקב"ה והאיר ה' עיני שאמרתי התנצלות גדול על משרע"ה בהיות שידוע שא"ל הקב"ה במדין נדרת והתיר נדרך במדין לפי שאין מתרין לנשבע בלתי דעת המשביע רק דאיתא בסימן רכ"ח לצורך מצוה לא בעינן דעת המשביע א"כ היה למשה לילך תיכף קודם שא"ל במדין רק שמקשה הריב"ש והלא אין לך מצוה גדולה מזו שהלך משה לגאול את ישראל ואעפ"כ הוצרך הקב"ה לומר לו במדין התיר נדרך במדין ומשני וי"ל לפי שהרבה שליחים למקום והיה הקב"ה יכול לגאול ע"י אחר אף בלתי משה א"כ אין זה נקראת מצוה לגבי משה וזה היה כוונת משה שסבר הקב"ה מצוה לו שילך בשליחות בלתי דעת יתרו מכח ההיא מצוה לכך אמר רבש"ע שלח ביד מלאכים שאתה רגיל לשלח פי' הואיל ואתה יכול לשלוח ביד שליח אחר א"כ אינו קרוי מצוה לגבי דידי שאלך בלי דעת יתרו הואיל ונשבעתי לו שלא לילך שלא מדעתו:

מיד ויחר אף ה' שניטלה ממנו הכהונה. ואע"פ שכבר א"ל הקב"ה אל תקרב הלום שדחה אותו מן הכהונה וי"ל שם ניטלה מזרעו וכאן אף ממנו בעצמו כן איתא ביפ"מ. ועוד י"ל שלעיל שא"ל הקב"ה אל תקרב הלום לכהונה הגיד לו הקב"ה עתידות שיטול ממנו הכהונה ע"י שיסרב בשליחות וא"ת דיה לצרה בשעתה למה הקדים הקב"ה להודיע לו וי"ל לפי שהיה משה סבר שהוא יהיה כהן וכאן בישר לו הקב"ה שמת אביו כמו שא"ל של נעליך מעל רגליך שיתאבל על אביו וכ"ג אסור להתאבל כדאיתא בפרק כ"ג מן המקדש לא יצא כמו שס"ל ר"י שם וא"כ יצא תקלה מזה שעכ"פ ה"א של משה שהוא כהן לא ירצה להתאבל משא"כ אם הוא לאו כהן מחויב להתאבל ע"כ הודיעו כאן שלא יהיה כהן כדי שיתאבל על אביו ודו"ק כנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף