ידי משה על בראשית רבה/צח

ידי משה על בראשית רבה צח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה צח

פיסקא: ב  ג  ד  ח  ט  יא  יב  יג  יד  טו  יז  יח  כ  

ב  [עריכה]

כך היתה עדת קרח וכו'. מה שהתפללה חנה עליהם לפי ששמואל היה מבני קרח נ"ל:

ג  [עריכה]

א"ל שמע ישראל. ובתנחומא איתא ביקש לגלות את הקץ ונסתם א"ל שמא יש פסול במטתי מיד פתחו ואמרו שמע ישראל מכאן זכו לקריאת שמע ונ"ל בן המחבר לפי דאי' גדולים צדיקים יותר ממ"ה שמ"ה אין מזכירין את השם רק אחר ג' תיבות וישראל מזכירין אחר שתי תיבות והנה כאן קשה על שביקש לגלות את הקץ והלא אית' כי יום נקם בלבי למ"ה לא גלי' אלא ע"כ שצדיקים עדיפין וא"כ בל"ז לא היו אומרים שמע ישראל שמה מ"ה עדיפין משא"כ עכשיו שביקש יעקב לגלות הקץ קשה והלא מ"ה אינם יודעים אלא ע"כ צדיק עדיף עכשיו פתתו ואמרו שמע ישראל וגו' ודו"ק היטב:

שמע ישראל ממערת המכפלה. ותמוה מאד פי' מדרש זה ונ"ל ג"כ ליישב ע"ד הנ"ל לפי שאי' שאמר יעקב שמעו לאל שקרא עצמו אל אל הוא ישראל אביכם מה הקב"ה מחלק עולמות א"כ לפ"ז אף שמ"ה אינם יודעים יעקב ידע שהוא אל וא"כ הדרא קושיא לדוכתי' מנ"ל לומר השם אחר ב' תיבות רק דאית' שיעקב חטא בשתי אחיות מכח שאסור להשתמש בשרביטו של מלך וא"כ ע"כ אין הפירוש שקרא עצמו יעקב אל ודו"ק ואי' שלא נקבר רחל במערת המכפלה לפי שיהיה גנאי ליעקב שנשא שתי אחיות וא"כ ממערת המכפלה יש ראיה לומר השם בק"ש אחר שתי תיבות וק"ל:

ד  [עריכה]

חטאת במים. פי' בשכבת זרע:

אפשר שהוא עתיד להיות בששה שבטים העומדים בראש הר עיבל וכו'. ובגמרא איתא וז"ל אמר רשב"ג כל האומר ראובן חטא וכו' מוצל אותו צדיק מאותו עון ולא בא אותו מעשה לידו אפשר עתיד זרעו לעמוד בהר עיבל וכו' ויבא חטא זה לידו פי' שלא היה להקב"ה להביא חטא זה לידו והקשה בעל חדושי אגדות והלא אחז"ל הכל בידי שמים ופי' הוא דה"ק אם בא החטא לידו לא היה להקב"ה להעמידו בהר עיבל אמנם גירסת גמ' לאו הכי הוא עכ"ל ח"א ונ"ל דה"פ דאלו ואלו דברי אלהים חיים וה"ק לפי דאית' רגלי חסידיו ישמור שהקב"ה משמר את הצדיק גמור מן שוגג וידוע שעון הוא מזיד וחטא הוא שוגג וא"כ ה"ק מוצל אותו צדיק מאותו עין ולא בא אותו מעשה לידו פי' שאם הי' בא לידו המעשה בעצמו במזיד לא היה הקב"ה מצווה להעמידו בתוך השבטים האומרים ארור שוכב עם אשת אביו רק שמא תאמר שהיה שוגג לז"א ויבא חטא זה לידו פי' שהקב"ה משמר את הצדיק מן השוגג ודו"ק:

ח  [עריכה]

עד כי יבא שילו זה מלך המשיח. פי' ע"ד שאמר הכתוב כל איים יובילו שי לו ותיבת שי לו מרמז לשתי תיבות הללו שילו ועי' פי' מ"כ שיצא מן הפשוטא ופירש מה שפירש:

ט  [עריכה]

אוסרי לגפן עירה גפן שכחה רע. כלומר אפילו הפחות והגרוע שבגפן יצא ממנו משא חמור אחד ולשורקם שהוא מעולה צריך ב' חמורים להטעינם מפירותי':

אני נאסר לגפן. מפרש גפן ישראל ועירה הוא עיר בן אתון ושורקה אלו ישראל כדלקמן כדכתיב ואנכי נטעתיך שורק והכוונה כשיבא משיח שהוא עני ורוכב על החמור על עיר בן אתונו אז והים ה' דבוק בישראל לגמרי שלא יעזבם עוד משא"כ מתחלה שלפעמים היה רחוק וה"פ דקרא מאוסר אני לגפן פי' מקושר בו ולשורק כשיבא עירו ובני אתונו והמקרא מסורס כמו אוסר לגפן ולשורקה עירה ובני אתונו וק"ל וכן מצאתי הגירסא א"נ אני נאסר קאי על יעקב שאמר אוסרי בחירק תחת הרי"ש פי' שאמר יעקב אני נאסר עם ישראל עד שיבא משיח פי' שזכותי יעמוד להם בגלות כדאי' שכל זמן שישראל בגלות נקראים על שם יעקב או י"ל דקאי על השכינה ע"ד עמו אנכי בצרה וק"ל:

יא  [עריכה]

הדין יונה משל זבולון. פי' שהיה עוסק בו לכן אמר יונה זה דקיימין בי' כי אם לא תימא הכי נקרא אפקרות' כדאמרי' בגמ' ההוא דאמר הנהו רבנן נקרא אפקרותא וק"ל:

הה"ד ויעל הגורל לבני זבולון ה"ג וסיפא של זה הפסוק של ויעל הגורל כתיב ומגת חפר וגם אצל יונה כתיב אשר מגת החפר ממילא משמע דמזבולון אתי וק"ל:

אילן גובבתא דציפורי. פי' מ"כ הערוך לא פירשו אבל מצאתי פירושו שיש מקום בציפורי שיש בו תל גבים מים וע"כ נקרא גת החפר דגת וגבי חדא היא כדאיתא בפ' הפרה המפנה מעין לתוך הגת או לתוך הגבי עכ"ל:

מאשר היה דכתיב וכו'. ויונה מצידון היה והא דכתיב גבי זבולן וירשתו על צידון יכולים לומר עד צידון ולא עד בכלל:

ירך שיצא ממנו. כך היא גירסת מ"כ א"ל א"א להולמו הלא ר"י הביא ראיה שצידון היה משל אשר לכן הגירסא שלפנינו היא מחוור ירך שיצא ממנה וה"ק ירך שיצא ממנה והיא אמו מצידן היתה ועוד יש לפרש גירסת ממנו אבל מילת ירך שיצא לא קאי על אב או אם אלא פי' ירך הוא הבן וה"ק בן אחד מזבולון דהיינו יונה היה מצידון שיקרא צידוני על שם אמו שיהיה משם וק"ל:

אמרת נעמן. קיימתתא לממרנא כצ"ל פי' אמריך נעימן שקיימת דברי שנינו וק"ל:

ד"א וירכתו על צידון ר"א אומר וכו' פי' שלא תקשה לך צידון אצידון שבזבולון כתיב וירכתו על צידון ופעם כתיב צידון גבי אשר דכתיב אשר לא הוריש את יושבי צידון לז"א תרי צידון הוי וכן ר"י כך אמר ודו"ק היטב כתבין מדרש הזה:

יב  [עריכה]

ה"ג יששכר חמור גרמיה שהחמור גרם שנולד יששכר כדאי' לקמן פרשה צ"ט ע"ש:

יג  [עריכה]

אפי' שופט וכו' לא היה מעמיד כי שבט דן ירוד שבשבטים היה ע"י פסל מיכה וכן את האחד שם בדן וק"ל:

בטנה תרין. אמו של החמור היה לה תאומים בבטנה וחמור זה היה אחד מהם ולהכי קריי' טריי' דהיינו ג' וזה יורש שהיה חלוש מאד וז"ש היא דעתיה דר' אבון דקמפרש חמור חמור חמורתים דהיינו ג' האם והתאומים ובין למר ובין למר פירושו טרייה שלישי בלשון יון:

מלמד שברא לו הקב"ה מעין מבין שיניו וכו'. פי' מבין שיניו של שמשון זה קאי אדלעיל על מה שאמר אפילו צרצר של מים לא היה יכול לפשוט ידו וליטלו ולמ"ד שהמים היה בארץ אפשר שנפל על המעין ושתה עד ששבה נפשו אליו אבל בגמרא דסוטה משמע שנברא מבין שיניו של חמור שכן אי' שם הוא נתאוה לדבר טמא וכו' ע"ש כפי' רש"י שקאי על לחי החמור:

יד  [עריכה]

מה נחש מצוי בין הנשים. ול"נ לפי שהסיתה לחוה ולא לאדם נראה שדעתה מעורבת עם נשים יותר מאנשים וק"ל:

אילו מה שהיו על שפת הגג. דכתיב הרואים בשחוק שמשון וא"א שיראו בו אלא העומדים על שפת הגג:

הכל בקיווי. פי' כל הדברים יזכה האדם להם ע"י קווי וקא מביא ראיה על חמשה דברים דהיינו יסורים וקדושת השם וזכות אבות וכו' והנה נדפס בדפוס אמשטרדם חמשה נקודות קודם מלת בקווי וצ"ל הנקודה אחר מלת בקווי ודו"ק:

טו  [עריכה]

וישמעאלים מגדלים שער. כתב בעל מ"כ שהוא טעות אבל מצאתי פירושו דה"ק לפי שהיו מגדלים שער כישמעאלים ולא היה הפרש ביניהם לולי שצעקו עננו וע"י זה הכירו אותם אבותיהם ועזרום וק"ל:

יז  [עריכה]

הה"ד ותשלח ותקרא. פירוש שרוצה לפרש אילה שלוחה על ברק שרץ ונשלח מדבורה:

יח  [עריכה]

בן פרות רבות יוסף. כצ"ל ורצון ר"א לדרוש ממלת פורת ג' ענינים פרות ופירות ופרעון כמו שמביא אחר זה עלי לפרוע וכל זה דרשו ממלת פורת הכתוב שתי פעמים והגירסא כך היא אמר רבי אבון בן פרות רביתה יוסף בן פירות רביתה יוסף בן פורת רבות יוסף בכולן כתיב וגו' היא דהוא אמר עלי לפרוע וכו' כן נראה לי ודו"ק ואחר זה מצאתי גירסא זו ברש"י לעיל פרשה ע"ח ונהנתי מאד:

כ  [עריכה]

מי גרם לך שלא להדחות גרסינן. וה"פ שלא נדחה מן האתנים דהיינו שבטים מן אבני אפוד על ידי קשיותו שחזרה ממנו ולא בא על אשת פוטיפרע וכו':

אף הם לא טעמו טעם יין. וא"ת א"כ מ"ש יוסף מיקרי נזיר טפי מאחיו וי"ל דיוסף משובח ע"ז דהוא ידע שאחיו בשלוה וגם הוא בשלוה משא"כ אחיו היה מחויבים לצער כי לא ידעו מה היה לו א"נ י"ל דה"ק הוא היה נזיר לגמרי עשא"כ הם לא שתו יין ומ"מ לא היו נזירים שאסורים בחרצנים וזגים וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף