ידי משה על בראשית רבה/נו

ידי משה על בראשית רבה נו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה נו

פיסקא: ב  ד  ה  ט  יא  

ב  [עריכה]

קודם אמר רבי יצחק צריך להיות מהו מרחוק:

ד  [עריכה]

השה בני. מלת בני יתר (א"א):

השה יתר:

ה  [עריכה]

שבת עובר אורח היאך מה דאת אמר חדל להיות לשרה עיין מ"כ פירושו ובעיני פירש דחוק הוא משני טעמים. האחד כי לפי פירושו האי שבת עובר אורח על האורחים הלא כבר היו אומרים נשמו מסלות ועוד האיך מביא המדרש ראיה מן תיבת חדל על תיבת שבת וגם אין צריך לפרש מלת שבת זיל קרי בי רב. ול"נ שהמלאכים כשראו שרוצה לשחוט את בנו אמרו שבת עובר אורח ר"ל שהמלאכים קראו ליצחק עובר אורח לפי שנולד לשרה אחר שעבר עליה אורח כנשים וגם לזה אמרו עובר לשון יחיד אבל לפי' מ"כ היה להם לומר עוברי אורח וכי הפר ברית קאי ג"כ על יצחק כנ"ל וק"ל:

ומי יאמר לך כו'. לשון אב"א ומי יאמר לך שאין הפסוק של וישם אותו על המזבח ממעל מדבר אלא במה שאמרו מלאכי השרת דדלמא לגופא איצטריך כתיב הכא ממעל לעצים וכתיב התם ממעל לו מה התם במלאכים אף כאן רמז במה שאמרו מלאכי השרת עכ"ל:

ט  [עריכה]

ר' בנאי אמר כו' עד רבי פנחס אמר כו'. משמעות דורשים איכא בינייהו ר' בנאי סבר מלת תחתיו לא שייך אלא לשון תמורה או חליפין ור' פנחס סבר הגם שאם היה נקרב יצחק ואח"כ היה קרב האיל שייך ג"כ תחתיו כמו ביותם שמלך בחיי עוזיהו שנצטרע ונחשב כאילו מלך עוזיהו ואח"כ מלך יותם אחר מיתת אביו עם היות שמלך בחייו כן האיל הזה כשהיותו נקרב בחיי יצחק נחשב כאילו נקרב יצחק כבר ואח"כ האיל (עכ"ל אב"א):

כהדא דתנן כאימרא כדירים עד סוף המאמר משנה היא בירושלמי פ"ק דנדרים ולא ראיתי שום פי' נפקותא מזה הא דתנן ול"נ שהוקשה להם הלא כל דברי אברהם ויצחק היה שם כמו שכתוב בפסוק ואיה השה לעולה וכן אלהים יראה לו השה כל מקום דכתיב שם הוא דבר רך והיאך הביא איל נאחז בסבך בקרניו וכל מקום שנאמר איל לא פחות משנה לזה מביא ראיה מהא דתנן כו' האומר כאימרא דהיינו כשה סבר ריש לקיש ובר קפרא כאילו של יצחק דלא יניק כי לא היה לו אם. כי היה נברא ערב שבת בין השמשות. לכך הגם שהאיל היה גדול מתוך שלא היה יונק תופס אותו לשון שה כנ"ל וק"ל:

יא  [עריכה]

משל לאחד ששמר את אגינו. שבולת נהר והקפיץ גם בנו עמו הנה לפי פי' מ"כ צריך למחוק הספר הרבה במקום ששמר צ"ל ששטף במקום אגינו צ"ל גינה. אבל לי נראה שצ"ל אנונה רק במקום והקפיץ צ"ל והקביץ של בנו עמו רק אקדים לך פי' של מלת אנונא פי' הערוך כלל מזון הצומח מן הארץ נקרא אנונא ובעל מוסיף ערוך פי' בלשון רומי סיפוק ומזון וחדא היא וכן בבראשית רבה פ' מ"ז משל לאוהבו של מלך שהיה מעלה לו אנונה וכן בפ' פ"ח ותשא אשת אדוניו היתה אומרת לו אני חותכת אנונא לך א"ל ה' נותן לחם לרעבים ובסוף ויקרא רבה פ' בהר סיני ואף הוא אנונא גבי דוד וכ"ד מתנות אנונים איתנסב ובריש ויקרא רבה יהיב אנונה ושתק וכן הרבה והכי פירושו משל למלך ששמר את אנונה שבולת מים ר"ל שהיה למלך סביב אוצר מזונותיו שקורין בל"א שפייכע"ר והיה סביב זה האוצר נהר גדול לשמירה מפני הגנבים או החיילות הבאים למלחמה והקביץ גם את של בנו עמו שהיו גם אוצרות בנו בתוך זה השמירה מעולה לשון והקביץ שייך אצל אוצרות מזון כמו שנאמר ביוסף ויקבצו כל אוכל השנים וגו' כך ביקש אברהם גם על בנו שלא יבא לנסיון כנ"ל וק"ל:

ר"ח אומר ע"מ כן וכו'. פי' דפליג על רבי יהושע ב"ל דאמר ששינו את מקומן והלכו להם ע"ד שאחז"ל משנה מקום משנה מזלו ממילא משמע שלא היה רצונם בנסיון זה. לז"א ר"ח אדרבה ע"מ כן ירדו וכו' והיה זה להם לרצון ולמה יברחו משם וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף