ידי משה על במדבר רבה/יט

ידי משה על במדבר רבה יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על במדבר רבה - פרשה יט

פיסקא: ב  ג  ה  ו  ט  כ  כו  לב  

ב  [עריכה]

אלא מלמד שהיו המים קשים וכו'. פי' הואיל והיו המים קשים להביא מסתמא מפרסמא מלתא כשביקש מים לכל הנביאים וירגשו בדבר וכולם ידעי ולא מפרסמי למלכא וק"ל:

ואבנר למה נהרג. ולא ניחא ליה לומר כמו שאחז"ל לפי ששהה מלכות בית דוד לפי שס"ל כקושית התוספות שדרש ומלכים ממך יצאו זה שאול ואיש בושת ואף שתירצו שם תוספות שהיה אפשר להתקיים במקום אחר זה לא ס"ל וקמפלגי במדרש שהובא לעיל פ' ויחי בנימן זאב יטרף מה זאב טורף ואוכל ואינו מניח לבניו אחריו כך שאול יחטף המלוכה ולא יניח לבניו אחריו ובגמ' דזבחים (דף נ"ד.) אי' בנימן זאב יטרף באחסנתיה יתבניה ב"ה כו' וא"כ בב' הדעות הללו קמפלגי ודו"ק:

שיש בה משבעה שבעה וכו' עד וזאת חוקת התורה. פי' לפי שהתורה נדרשת במ"ט פנים כנגד נ' שערי בינה ושער החמשים הוא סוד פרה אדומה ונקראת שער התעלומה ואין אתה רשאי ליכנס ולא נתגלה שער זה לשום אדם רק למשה כמ"ש לך אני מגלה ולאחרים חוקה:

ג  [עריכה]

הוא שמי וכו'. לפי שקשה מאי רבותיה שקרא לו אדון שאפילו תינוק קורא לשר שלו אדון אלא הוא שמי שהיה לי ביני לבין עצמי קודם שנברא הכל אע"פ שלא היה באותו פעם אדון של כל הבריות וזה שהתפאר הקב"ה את אדה"ר לפני המלאכים שכיון דעת הקב"ה כמו בצלאל בצל אל היית והמלאכים לא היו יודעים את שמו קודם שברא את הכל וק"ל:

על שהבהמה נבראת מן היבשה וכו'. והעוף מרקק נברא וכל מקום שהגשמיות דק א"צ כ"כ תיקון וזה טעם הפלוגתא אם חכמה בלב או בראש לפי דאי' שראשו מא"י וגופו מבבל ואוירה דא"י מחכים א"כ ע"כ חכמה בראש לפי שהם הגשמיות דק מאד משא"כ למ"ד שהצביר אפרו ממקום המזבח א"כ נברא גם הלב מא"י וע"כ חכמה בלב ודו"ק: כתוב בגליון אלא מלמד וכו' ואלפים דקאמר אין פירושו לשון מנין רק פירוש לימוד כמו ואאלפך חכמה וכן פי' רש"י במקומו ואמרו שנים ושלשה פירש בפסוק א' שני טעמים ובפסוק אחד שלשה וזה שאמר שלשת בתי"ו ולא בה"א אלא פי' עד שלשה עכ"פ אמנם לאו בכל פעם שלשה שלפעמים אמר רק שנים וק"ל:

ה  [עריכה]

יצה"ר משיב עליהם. פי' לפי שפשוטה הטעם של פרה שתבא אמה ותקנח וכו' רק הואיל וכתיב חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות ממ"ה א"כ שואל השטן ומשיב עליהם רק שלשטן יכולים להשיב שחרות הוא פירושו חירות מן השעבוד משא"כ כשא"ה והשטן משיבן כדאי' ברש"י א"כ ע"כ מוכרח אני לומר להם חוקה ודו"ק:

ו  [עריכה]

וכל יקר ראתה עינו זה ר"ע. כי כל יקר ראתה עינו בגמטריא ר"ע ומשה רבינו ואותיות ראשונים בגימטריא ר"ע לפי שראה הפנים ואותיות אחרונים הוא משה לפי שראה רק אחורי שכינה כדכתיב וראית את אחורי ושמעתי אומרים פי' על מה שאמרו דברים שלא נתגלו למשה נתגלה לר"ע ע"ד שאחז"ל ליהודים היתה אורה ויקר זהו תפילין וא"כ הואיל וגבי ר"ע כתיב וכל יקר שראה התפילין של ראש וגבי משה רבינו כתיב וראית את אחורי פי' זהו קשר של תפילין ולא ראה הקציצה של ראש ע"כ שיותר נתגלה לר"ע מן משה רבינו ודו"ק:

שכל הפרות בטלות ושלך קיימת. פי' לפי שאחז"ל לך אני מגלה טעם של פרה ולאחרים חוקה וא"כ הואיל ולא ידע שום אדם סוד פרה אדומה ולא יכול נכוון סודתה א"כ לא יהיה תועלת כ"כ לכך היה פרה של משה קיימת לעולם שמשה ידע לכוון סוד פרה אדומה בשעת שריפתה וק"ל זה שמעתי:

ט  [עריכה]

שהיה מתיירא מן השבועה וכו'. פי' שלא יגזור עליו מיתה מחמת אותו חטא וימות במדבר ואז יטעו העולם שמת בשביל שחטא ג"כ בתוך אותן אנשים אבל באמת א"א בשום פנים לומר שהיה בכללם דכתיב גבייהו אם יראה וגו' ובמשה כתיב שא עיניך וראה וגו' שהראהו את כל א"י כנ"ל ולא כפי' מ"כ דלפי פי' מ"כ האיך יתכן לכוללו למפרע ודו"ק:

ומניין וכו'. פי' מניין שאמר להם הקב"ה שאין מניחין אתכם לעבור אבל לא הכל מהם אלא שהוא רוצה לפי שכאן לא אמר להם הקב"ה שום דבר שלא יעשו מלחמה עם אדום ולמה לא הלכו בחוזק יד אלא שביקשו שיניחום לז"א המדרש שבכאן לא כתיב רק במשנה תורה כתיב אל תתגרו בם כי לא אתן ממילא משמע שאמר הקב"ה לא אתן וכאן כתיב וימאן אדום נתון נמצא כתיב המניעת נתינה לעבור היה רצון אדום אלא שלא הכל מהם אלא רצון הקב"ה היה ג"כ כך (לך) שנתן הכח ביד אדום אם יעברו ישראל רק מה שלא נכתב כאן הציווי של הקב"ה שלא יעברו כי כן דרך המקרא מה שזה סותם זה פותח ומביא ראיה שגם למואב שלח וכו' ואינו מפורש בתורה עד יפתח אלא שברוח הקדש נאמר וק"ל ואף משה רמז ששלח למואב וכו' וכו' וק"ל:

כ  [עריכה]

מיד נתגרה בהם. וקשה והלא מסיים המדרש שמעולם עמלק מרדה רצועה לישראל פי' בכל מקום שחוטאים עמלק בא להלחם עליהם וקשה מה ראה עמלק לבוא כאן שלא חטאו כלום לז"א כיון ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וכו' לפי דאי' ביבמות כי לא מלו העם היוצאים ממצרים מ"ט משום דלא נשבה עליהם רוח צפונית ומ"ט לא נשבה כי היכא דלא ליבדר להו ענני כבוד וא"כ כשראה עמלק שנסתלקו ענני כבוד ומ"מ לא מלו עצמם חשב בדעתו שיהיה להם זה לעון גדול ע"כ בא עמלק אבל באמת טעה שר של עמלק בזה כדמסיק בגמ' א"א משום חולשא דאורחא וא"כ אף שנסתלק הענן אינם חוטאים במה שלא מלו ודו"ק ובזה הטעות היה ג"כ בפעם ראשון כדאי' לעיל ויזנב בך כל הנחשלים שהיה חותך ערלותיהם וזרק כלפי מעלה לפי שעשה זה לאותן אנשים שמצא חוץ לענן כדפי' רש"י וא"כ היה סבר ג"כ סברא זו הואיל והן חוץ לענן ראויים הם למול עצמן ודו"ק:

כו  [עריכה]

וריוח שבין הדגנים מלא מים וכו'. נ"ל לפי דאיתא ויד ה' היתה עלי על נהר כבר לפי שאין השכינה שורה אלא בא"י משא"כ על המים שורה השכינה אף בח"ל ואיתא בירושלמי אין ישראל אומרים שירה אלא א"כ שורה עליהם מתחלה השכינה כדכתיב אז לבשה רוח ושרה דבורה וא"כ קשה האיך אמרו כל ישראל כאן שירה והיה מן ההכרח שישרה שכינה עליהם והיה בח"ל לז"א באר חפרוהו שרים וגו' שהיו הנשיאים עומדים ע"ג ומושכין במטותיהן כל א' לשבטו והיה הבאר לפני כל אחד ואחד מישראל וא"כ היו יכולים לומר שירה על המים וזה שמסיים המדרש לכך קילסו עלי באר חפרוה שרים פי' לכך היו רשאים לקלת ולומר שירה על הבאר ודו"ק:

לב  [עריכה]

שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון. וקשה מהיכי תיתי וגם למה אמרו כן דוקא במלחמת סיחון ונ"ל ליישב ומיושב ג"כ מדרש תנחומא סוף פרשה זו וז"ל ראוים היו ישראל לומר שירה על מפלתו של סיחון כדרך שאמרו על מפלת מצרים אלא שהמתינו עד שבא דוד ואמר למכה מלכים גדולים לסיחון וגו' וצ"ע אם יתחייב אדם לומר שירה ימתין על אדם אחר ונ"ל דה"פ דאיתא עמון ומואב טהרו בסיחון פי' התוספות בגיטין דאף גופן של עמון ומואב היו ישראל רשאים להמית מחמת טעם זה רק דאיתא בגמרא דב"ק אל תצר את מואב בשביל שתי פרידות טובות וא"כ נתייראו ישראל לומר שירה על מפלתו של סיחון כי פן הרגו את אחד מהם שהיה ראוי לצאת ממנו אותן שתי פרידות אמנם כשבא דוד ואז ראה שלמפרע עשו ישראל כהוגן מה שהרגו לסיחון ע"כ אמר דוד שירה והשתא א"ש ג"כ שאמרו שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון וק"ל:

אלא הגופות החרימו וכו'. נ"ל ג"כ שנתיראו להמית את גופם דילמא הם מה שראוים לצאת מהם ב' פרידות וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף