ידי משה על במדבר רבה/יח

ידי משה על במדבר רבה יח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על במדבר רבה - פרשה יח

פיסקא: ג  ד  ח  יב  יג  יז  כ  כא  כג  

ג  [עריכה]

טלית שכולה תכלת וכו'. פי' ע"ד משל כמו שהטלית שכולה תכלת פטור מן הציצית כך עדה שכולה קדושה א"צ לקדושה אחרת וז"ש כלם קדושים מדוע תתנשאו וגו' ואין אנו צריכים לקדושתך:

חכם גדול היה קרח ומטועני ארון היה וכו'. הנה המדרש זה והוא תלמוד ירושלמי אין לו שום פירוש וחיבר כלל כי מה איכפת שהיה מטועני ארון או לא וגם מה חיבר לזה שלקח טלית שכולה תכלת ונ"ל דה"פ לפי שאיתא בירוש' פ' מי שמתו וז"ל נושאי המטה לא היה להם מסריכים במנעלותם כי שמא ישמיט ממנו מנעלו ויבטל מן המצוה והיה קשה לקרח שציוהו משה שישא את הארון וע"כ מכח שישא את הארון יבטל מן המצוה כי פן ישמט לו וינתק לו חוט של ציצית ויבטל מן המצוה וא"כ היה סבור קרח אחד משתים אלה או שיכול ללבוש טלית שכולה תכלת ואז פטור מן ציצית או שהיה סובר שמשה עצמו אומר זה כי שתים אלו א"א שהוא שני הפכים ודו"ק וא"כ בא קרח עליו בממ"נ ושאל אותו בטלית שכולה תכלת אם חייב ע"כ מוכרח לומר שהוא פטור מציצית דאל"כ יהיה קשה היאך צוה אותו לטעון את הארון מתבטל ממצות ציצית אלא ע"כ שיכול ללבוש טלית שכולה תכלת וא"כ הואיל וטלית שכולה תכלת פטור מן הציצית אף אנו כלנו קדושים וא"צ לקדושתך וק"ל:

ד  [עריכה]

תינוקות בן יומן נשרפו. נ"ל שזה היה טעותו עם שמואל שראה ששמואל עתיד לצאת ממנו ואם מחלוקתו יהיה שלא כדין ראוים לשרוף אף תינוק ב"י והאיך יצא ממנו שמואל ודו"ק וזה שמסיים המדרש לכך כתיב ויקח קרח:

ח  [עריכה]

ואנו אין לנו אלא כה"ג וכו'. ונ"ל דה"פ לפי דאיתא במ"ת מה ראה קרח לחלוק פרשת פרה אדומה ראה לפי דאיתא במ"ר פ' חקת אתה מוצא כאן שבע פעמים שבע ז' טהורות ז' טבילות ז' כהנים וכו' ואם יאמר לך אדם חמשה הן אמור לו וידבר ה' אל משה ואהרן פי' שגם משה היה כהן ע"ד שאחז"ל בזבחים שכל מ' שנה שימש משה בכה"ג וא"כ כיון שראה קרח פ' פרה אדומה הואיל ושם מוכח שע"כ יהיה משה ג"כ כה"ג כל מ' שנה לפי שפרשת פרה אדומה נאמרה בר"ח ניסן כדאיתא ח' פרשיות נאמרו באותו יום וא"כ כשהם שנים כה"ג אז אהיה גם אני כה"ג וק"ל:

אלא עינו הטעתו וכו'. כתבתי פירושו לעיל א"נ י"ל ע"ד דאיתא בפ' נשא ששיתף הקב"ה את שמו בשם ישראל כדי שיהיה להם קיום בגלות שלולי כן לא היה להם ח"ו תקומה ואיתא במדרש ש"ט שהיה בכל יום בת קול יוצאת מהר סיני ואומרת עתיד צדיק אחד להוולד ושמואל יהיה שמו רק דאיתא בתוס' ביבמות שנבואה ובת קול הוא לפי שעתו משא"כ ע"י חטא יוכל להשתנות רק מחמת שמו שנשתתף בו שם אל היה לומד קרח שא"א להשתנות וזה שמסיים משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו וק"ל. א"נ י"ל דה"ק לפי שראה ששמואל עתיד לצאת ממנו ששקול כמשה ואהרן פי' הואיל ושמואל שקול כמשה ואהרן ע"כ סבר שיהיה כה"ג ג"כ כמותם וא"כ ע"כ יהיה שמואל כהן וסבר קרח שבדין הוא חולק על אהרן ויהיה הכהונה נתנה לו וק"ל:

כ"ד משמרות וכו'. הוא כמו ד"א ודו"ק:

יב  [עריכה]

אם בראת פה לארץ וכו'. וקשה היאך היה משה מסופק והלא הוא מעשרה דברים שנבראו בע"ש בין השמשות ועוד והלא מקרא מלא דברה התורה גבי קין אשר פצתה את פיה וי"ל לפי דאיתא בגמ' בפ"ב דעירובין דף י"ט. ג' פתחים לגיהנם א' בים וא' במדבר וא' בירושלים וה"ק אם אותו פתח שבמדבר קרוב לכאן מוטב ואם לאו יקרב וכו'. ועל שביקש משה על דבר זה ולא ביקש שיכלה אותם במיתה אחרת י"ל לפי שאמרו אין תורה מן השמים לכך ביקש שירדו חיים שאולה כדי שיהיו מודים תמיד ויהי נשמע תמיד שהם מתוודים בפיהם כמו שאחז"ל שאומרים משה אמת ותורתו אמת וק"ל וכן אי' ביפ"מ:

יג  [עריכה]

אפילו מחט שהיתה שאולה. פי' אף דבר קטן כמחט ואף שהיתה שאולה וחייב באחריותה מ"מ היתה נבלעת:

יז  [עריכה]

אשר יחדו נמתיק סוד אהרן וקרח שוים בבית אלהים נהלך ברגש זה שוחט ומקריב וזה זורק. נראה לי דה"פ לפי דאית' בזוהר פרשת נשא שאסור היה לכהן לשחוט לפי שהוא מסטרא דחסד ושחיטה דין הוא ואיתא מטעם זה לא היה לכהן ולוי חלק ונחלה בביזה ושלל ובחלוקת א"י לפי שצריכין לבטוח בה' כמש"ה וה

כ  [עריכה]

חכמת נשים בנתה ביתה זהו אשתו של און. נ"ל שזה היה חכמתה לפי דאיתא בירושלמי כתיב כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה כל אשה הצנועה זכתה ויצא ממנה כה"ג והיא ישבה וסתרא למזייה וא"כ בזה הצילה לבעלה לפי שמכח זה בלתי אפשר לצאת ממנה כה"ג כנ"ל וא"כ למה יחלוק בעלה בחנם על הכהונה ודו"ק:

א"ר אבהו כל המהרהר אחר רבו וכו' שנאמר וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים. ויש לדקדק למה אמר לשון הרהור ובקרא כתיב דיבור ונראה לפי דקשה הואיל ועיקר תלונה מפורש שאמרו למשה למה העליתנו וכו' וא"כ ראוי להקדים משה להקב"ה אלא ע"כ כל המהרהר וא"כ ע"כ כשדיברו על משה היו מהרהרים בלב קודם ובהרהור היה הקב"ה קודם וא"כ שפיר מוכח מכאן שאף המהרהר אחרי רבו כאלו מהרהר אחר השכינה ודו"ק היטב:

כא  [עריכה]

מנצפ"ך. וקשה מאי חיבור יש למאמרי אלו כאן וי"ל לפי שמסיים המדרש לקמן שלא ברא הקב"ה ד"א לבטלה וכן גבי קרח שברא הקב"ה פי הארץ כדי לבלוע את קרח:

וכן מהלך שמים לארץ כימי השמים על הארץ. צ"ל כמד"א כימי השמים וגו' ע"ד דאיתא בירו' למען ירבו ימיכם וימי בניכם כימי השמים על הארץ פי' שתאריכו ימים כמו אבות שהיו שנותיהן כמן השמים לארץ והקשו בעל יפ"מ ובעל ש"י והלא ימי אבות היו תק"ד ומהלך משמים לארץ הוא רק ת"ק שנים ותירצו דאתי' כמ"ד בן ג' שנים הכיר אברהה את בוראו דהיינו בתחלת שנת ג' אבל לי בן המחבר נראה דלא קשה כלום ואתי' ככ"ע לפי דאי' בירושלמי ריש ברכות וז"ל עוביו של רקיע מהלך חמשים שנה לפי שהחמה מנסרת ברקיע קודם זריחתה שיעור שעה אחת והוא חלק עשירי מן היום ובכל היום מהלכת ת"ק נמצא חלק עשירי היא חמשים שנה וכן פי' שם יפ"מ וש"י שע"כ מוכח מכאן מה שאחז"ל שמהלך מן השמים לארץ הוא ת"ק שנה עם עוביו ולא החלל לבד ודו"ק וא"כ א"ל שמהלך העולם הוא ת"נ שנים בלא עביו ואתי' כמ"ד בן מ"ח שנים הכיר את בוראו ואותן לא קחשיב וא"כ יכול סוגיא זו להיות אליבא דכ"ע ודו"ק היטב כנ"ל בן המחבר. ועל פי דברים אלו ישבתי קושיא עצומה מה שהקשו תוספות בחגיגה אדם הראשון היכי קם ע"ש ותמצא נחת:

על עולה של תורה ועולה של תשובה כצ"ל. ומלת קצרה נ"ל שהוא שייך להוקם על מאה ברכות כנגד ק' צרה שבכל יום היו מתים ק' נפשות וק"ל:

כג  [עריכה]

י"א היא המטה שהיה ביד יהודה וי"א הוא מטה של משה. נ"ל דקמפלגי אם היה משה כה"ג כל מ' שנה וא"כ לכך נטלו מטה של משה להורות שגם למשה נתנה הכהונה וי"א מטה של יהודה ס"ל שלכך נטלו מטה זה להורות על המלוכה שחלקו קרח ועדתו וק"ל:

לכל מי ששוקד על שבטו של לוי ולמה שקדים לא רמונים. נ"ל שהכל הוא דיבור אחד פי' הואיל וקשה למה דוקא שקדים ולא רמונים שנמשלו בהם ישראל אלא ע"כ שהטעם הוא שהיה שוקד על שבטו של לוי וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף