טור/יורה דעה/רכ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טורTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רכ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


קונם יין שאני טועם יום אחד או קונם יין שאני טועם יום אסור בו מעת לעת שאני טועם היום אינו אסור מעת לעת אלא עד שתחשך בין אם עומד בתחילת היום או בסופו וצריך שאלה לחכם גזירה שמא פעם אחר יאסור עליו יום אחד ולא ידע להפריש בין היום ליום אחד ויבא לשתות בלילה ומיהו אם היה הנדר של מצוה כגון ללמוד או לקיים שום מצוה א"צ התרה ואם אמר ביום שאעשה דבר פלוני לא אוכל אותו היום דינו כהיום שמותר בלילה ואם אומר אותו היום ולמחרתו אסור אותו היום ומחרתו ולילה שבינתיים וליל שאחר המחרת מותר: היה עומד באמצע השבוע ואומר קונם יין שאני טועם שבת זו אסור עד תשלום כל השבוע ויום שבת הבא ג"כ אסיר ואם אמר שבוע אחת או שבוע סתם אסור מעת לעת היה עומד בתוך החדש ואמר חדש זה אסיר עד תשלום החדש ומותר ביום ר"ח אפי' אם ר"ח ב' ימים שהראשון לתשלום חדש שעבר אפ"ה מותר בו כיון שלשון ב"א קורין אותו ר"ח היה עומד בתוך השנה ואומר שנה זו אסור עד תשלום השנה מותר ביום ראש השנה ושנה זו מונין מתשרי שאפי' אם עומד בכ"ט באלול כיון שהגיע תשרי מותר אמר שנה אחת או שנה סתם אסור מעל"ע ואם השנה מעוברת אסור י"ג חדשים מיום ליום ואם עומד בחורף ואמר שנה זו והיא מעוברת אסור עד תשרי ולא אמרינן שאדר שני יעלה לו במקום אלול היה עומד בחורף ואמר עד ר"ח אדר עד ר"ח אדר ראשון ער סוף אדר עד סוף אדר שני והרמב"ם חילק דהיינו דוקא שאינו יודע שהשנה מעוברת אבל אם יודע שהיא מעוברת ואומר עד ר"ח אדר עד ר"ח אדר שני וא"א הרא"ש ז"ל לא חילק בזה: היה עומד בשמיטה ואמר שמיטה זו אסור עד סוף השמיטה ובשנה שביעית ג"כ אסור אמר שמיטה אחת או שמיטה סתם אסור ז' שנים מעת לעת. נדר מדבר אחד ואומר עד הפסח אינו אסור אלא עד שיגיע פסח עד שיהא הפסח או עד פני הפסח אסור עד שיצא והרמב"ם כתב דעד פני הפסח דינו כעד הפסח שאינו אסור אלא עד שיגיע וא"א הרא"ש ז"ל לא כ"כ: נדר עד הקציר או עד הבציר או עד המסיק בין אומר עד או עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע שכל דבר שאין זמנו ידוע בכל לשון שיאמר אינו אסור אלא עד שיהא ובכל מקום זמן הנדר לפי מה שממהרין או מאחרין לקצור בו ואנו הולכים אחר המקום שעומד בו הנודר בשעת הנדר אפי' אם הולך אחר כן הנודר אל מקום אחר בין להחמיר כגון שהולך למקום שממהרים הקצירה או להקל כגון שהולך למקום שמאחרין אותו וקציר סתם הוה קציר חטים ואם המקום שנרר בו רובו קציר שעורים הולכים אחריו ובירוש' מיבעיא אם קבע זמן למשתה בנו ונדר עד זמן משתה בנו אם חשוב זמנו קבוע או כיון שבידו לאחרו לא ולא איפשיטא ולחומרא עד הקיץ עד שיכנסו בכלכלות פירות לא שיקוצו עראי אלא שיקוצו הרבה ומכניסים התאנים בכלכלות עד שיעבור הקיץ עד שישמרו הסכינים שקוצצין בהן התאינים לשנה הבאה פי' שכבר עבר כל זמן קציצתו: האוסר עצמו מדבר עד הגשם אסור עד זמן הגשם וכשיגיע זמן הגשם שהוא בא"י ז' במרחשון ובגולה ס' יום לתקופה מותר אפי' לא ירדו גשמים ואם אומר עד שירדו גשמים או עד הגשמים אסור עד שתרד רביעה שנייה שהיא בא"י י"ז במרחשון ובגולה ע' יום לתקופה ואם אמר עד שיפסקו גשמים אסור עד שיעבור הפסח רבי יהודה אומר קונם יין שאני טועם עד הפסח אינו אסור אלא עד ליל הפסח שלא נתכוון אלא לשעה שדרך ב"א לשתות יין שהכל שותין ארבע כוסות בליל פסח קונם בשר שאני טועם עד הצום אינו אסור אלא עד ליל הצום שלא נתכוון אלא עד שעה שדרך ב"א לאכול בשר רבי יוסי אומר קונם שום שאני אוכל עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד ליל שבת שלא נתכוון אלא לשעה שדרך ב"א לאכול שום והיינו בליל שבת מתקנת עזרא כתב הרמב"ן דרבנן פליגי בזה על ר' יהודה ורבי יוסי והלכה כרבנן וא"א הרא"ש ז"ל פסק כרבי יהודה ורבי יוסי ירושלמי אמר קונם יין שאני טועם בחג אסור בי"ט האחרון: אמר לאשתו מה שאת עושה קונם שאני נהנה ממנו עד הפסח עשתה לפני הפסח מותר ליהנות בו אחר הפסח שלא אסר עצמו אלא עד הפסח אמר מה שאת עושה עד הפסח קונם שאני נהנה ממנו אסור ליהנות לו לעולם במה שעשתה לפני הפסח ומותר ליהנות במה שתעשה אחריו היה עומד במרחשון ואומר לאשתו קונם שאתה נהנית לי מכאן ועד פסח אם תלכי לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה ליהנות ממנו עד הפסח ואם נהנית לו לוקה ואפי' לא הלכה אסורה ליהנות ממנו עד הפסח שמא תלך אח"כ ותעבור למפרע כתב הרמב"ם ז"ל עבר הפסח אע"פ שעבר התנאי ה"ז אסור לנהוג חולין בנדרו ולהניחה שתלך ותהנה אלא נוהג איסור עד החג כמו שנדר אע"פ שתלה הנדר באיסור זמן שעבר ע"כ ואיני מבין דבריו שהרי לא נדר אלא עד הפסח הלכך אחר הפסח מותר ליהנות לו אמר שאת נהנית לי עד החג אם תלכי לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנאתו עד החג ומותרת לילך וליהנות אחר הפסח:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון