טור/אבן העזר/לא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טורTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png לא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אין מקדשין בפחות משוה פרוטה ומיהו אם קדשה בחפץ סתם אין צריך לשום אותו תחילה אם שוה פרוטה אלא אם שוה פרוטה מקודשת ואפילו אם אמר לה התקדשי לי בהפץ זה ששוה נ' זוז וקדשה בו ולא שמו אותו תחלה אם נמצא אח"כ ששוה חמשים זוז מקודשת וכתב ר"ת דוקא בחפץ ששומתו ידוע קצת כמו מלבושים ואין רגילות לטעות בו כל כך אבל אבנים טובות ומרגליות וכיוצא בהן שאין בקיאין בשומתן ופעמים טועין בהן הרבה ואמר לה התקדשי לי באבן ששוה נ' זוז צריך שומא דלא סמכה דעתה ולכך נהגו העולם לקדש בטבעת שאין בה אבן וכתב א"א הרא"ש ז"ל ומיהו לא ברירא לי האי טעמא למה נהגו העולם להסיר האבן מהטבעת דלא בעינן שומא אלא כשמזכירים הסכום ואין דרך להזכיר הסכום בטבעת של הקדושין קדשה בדבר שאינו שוה פרוטה הוי ספק קידושין וצריכה גט מספק להתירה לעלמא ואם רוצה לקיימה צריכה קידושין אחרים ואם קדשה אחר קדושין גמורים יגרש ראשון ונושא שני אבל לא יגרש שני וישא ראשון וכתב הרמ"ה אם ילדה משני ולא גירש הראשון הולד כשר דנהי דחיישינן לקידושי ראשון להצריכה גט ולהוציאה משני אבל לא לפסול הולד ממנו והטעם משום שמא שוה פרוטה בשום מקום וכתב הרמב"ם ז"ל אם קדשה בתבשיל או בירק וכיוצא בו שאינו מתקיים אם אינו שוה פרוטה באותו מקום אינה מקודשת כלל שהרי אינו מגיע למקום אחר עד שיפסד ויאבד ולא יהיה שוה שם כלום ע"כ ולפי דבריו אם ידוע ששוה פרוטה בשום מקום מקודשת מן התורה אבל ר"י כתב שאפילו ידוע ששוה פרוטה בשום מקום לא הוי קדושין ודאי ולעולם הוי קידושי ספק אפילו אינה מתקיימת להוליכו למקום ששוה פרוטה וכך היא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל כתב הרמ"ה אי קדיש במידי דלא ידעינן השתא אי הוה שוה פרוטה בעידן קידושין או לא אזלינן בתר השתא ואי אית בה שוה פרוטה השתא הוי קידושין ודאי עד דמתברר בסהדי דלא הוה בעידן קידושין שוה פרוטה ואם אפשר להתברר ע"י עדים שהיה שוה פרוטה בשעת קידושין חיישינן להו ולא שרינן לה אפי' העדים רחוקים מכאן הרבה לא מיבעיא אם ידוע שיש עדים שיודעין אלא אפי' יצא קול שיש עדים שיודעים שהיה שוה פרוטה חיישינן להו אבל לא אסרינן לה ע"פ אשה או ע"פ קרוב שאומר שהיו יודעים שהיה שוה פרוטה באותה שעה א"ל התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בתמרה זו אם אין באחת מהן ש"פ אינה מקודש' ודאי שאינן מצטרפות כיון שהזכיר בכל אחת לבד קידושין אם אמר לה התקדשי לי בזו ובזו כולן מצטרפות לשוה פרוטה היתה אוכלת ראשונה ראשונה אותן שאכלה כבר אינן מצטרפות שאותן שאכלה נעשו כמלוה שלא חלו הקדושין עד שיגמור דבריו נמצא שלא קבלתן בתורת קדושין והוה להו כמלוה ואין מקדשין במלוה ואם יש בנשארות שוה פרוטה מקודשת דהוה ליה כמלוה ופרוטה שדעתה אפרוטה אמר לה התקדשי לי באלו ואכלה אותם ראשונה ראשונה גם אותם שאכלה מצטרפות לשוה פרוטה כיון שגמר כל דבריו קודם שנתן לה כלום א"כ כשנתן לה הראשונה בתורת קדושין באה לידה ומדידה קאכלה וכתב הרמ"ה ה"ה נמי כי אמר בזו ובזו אם גמר כל דבריו קודם שקבלה אותן כולן מצטרפות אפי' אכלה ראשונה ראשונה ור"י פירש דאפילו גמר כל דבריו קודם שקבלה אותן אינן מצטרפות כיון שחלקו זו מזו אמר לה התקדשי לי חצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה או שאמר לה חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה או חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר או שני חצייך בפרוטה או שאמר לחברו ב' בנותיך לשני בני בפרוטה או בתך ופרתך בפרוטה או בתך וקרקעתך בפרוטה בכולהו כתב ר"ח דהוי ספק קדושין ועבדינן לחומרא והרמב"ם כתב דחצייך בחצי פרוטה וחצייך בחצי פרוטה או חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה הוו קדושין ודאי ואידך הוו קדושין ספק ודעת א"א הרא"ש ז"ל כדברי ר"ח הרי את מקודשת לי לחצאין מקודשת אבל אי אמר חצייך מקודשת לי או הרי את מקודשת לי ולפלוני אינן קדושין מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקדש בת חורין הוו ספק קדושין וצריכה גט מספק המקדש מי שחצייה שפחה וחציה בת חורין הוו קדושין לחייב עליה אשם וצריכה גט חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן ונשתחררה ואח"כ קדשה אחר שניהם הוו ספק קדושין וצריכה גט משניהם או אחד מגרש ואחד נושא ואם מתו אחיו של אחד חולץ והשני מיבם קדשה בפחות משוה פרוטה ושלח לה אחר כך סבלונות לא חיישינן שמא שלח לה לשם קידושין ואפי' ספק קידושין לא הוו וכתב הרמ"ה ודוקא דקדיש בכספא אבל קדיש במידי אחרינא דיקיר וזילא אפילו אין בו שוה פרוטה חיישינן שמא שוה פרוטה במדי אבל אם קידשה בפחות מש"פ ואח"כ בא עליה סתם בפני עדים צריכה גט שודאי בעל לשם קידושין:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון