דרישה/אבן העזר/לא

דרישה ‏ אבן העזר לא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכתב א"א הרא"ש ז"ל ומיהו לא ברירא כו' . והר"ן כתב (פ"ק דקידושין ד"ח רכ"ד ע"א) דטעמא דר"ת דמנהגא הוא לפי שמרגליות ואבן טוב יש שאינו שוה אלא מעט ואפשר שהיא סבורה כמה וכמה (לאפוקי שאר דברים שומתן קצת ידוע לעולם ואין הדבר מצוי לטעות כ"כ ביותר משויין הרבה כמרגליות ואבן טוב כ"פ) ואע"ג דלא א"ל דשוין חמשין אלא א"ל בכל דהו צריכי שומא ולכך מקדשין בטבעת שאין בו אבן טוב כדי שלא לטעות בדבר זה ע"כ ולפ"ז אין כאן מקום לקושית הרא"ש ב"י (ובמרדכי דף תרנ"ט כתב אע"ג דנהגו להסיר האבן מן הטבעת מ"מ אם קדשה בו מקודשת ד"מ כ"פ) וכתב בא"ח בשם הר"מ דלכך נוהגין לישאל להעדים תחת החופה בפני האשה אם לטבעת ש"פ כדי שתדע הכלה שאין מקדשין אלא בש"פ ואז אף אם יהיה הטבעת מנחושת לא יהיו קדושי טעות לפי שהודיע לה. וכתב הרשב"א שנוהגין לכסות פני הכלה הצנועות ואין מקפידות במאי מקדשין אותן ע"כ והביאו גם כן רמ"א עיין בב"י:

ב

(מקודשת מן התורה. דדוקא אם אין ידוע שהוא שוה פרוטה במקום אחר הוה ספק דאורייתא ודייק כן מדברי הרמב"ם מאחר דמחלק בין מתקיים לאינו מתקיים צ"ל דסובר מ"ש בגמ' "חיישינן "שמא הוא ש"פ במדי ר"ל שמא הקידושין תופסין בודאי משום דשמא הוא שוה פרוטה במקום אחר משמע דאם הוא ודאי ש"פ במקום אחר הקידושין תופסין ודאי. ותימא דילמא הרמב"ם ס"ל גבי דבר המתקיים אפילו הוא ודאי ש"פ דאינה מקודשת אלא מספק אם נלך אחר המקום הזה שבכאן או אם נלך אחר המקום ששוה בו מאחר שתוכל להוליכו לשם מיחשב כאילו היה כאן ש"פ אבל מאן יימר דאזלינן בודאי אחר המקום ההוא לחוש לו בודאי דשמא אין למקדש אלא מקומו ושעתו ועפ"ר ודו"ק. כ"פ):

ג

(אלא אפילו יצא קול שיש עדים היינו קלא דאיתחזק דנקרא קול אבל אי הוו קלא דלא איתחזק לא חיישינן ליה ומש"ה כתב ב"י דס"ל דהלכה כרב חסדא ע"ש מ"ש בזה שהביא דברי התוספות והר"ן ועיקר הדיוק מדלא כתב רבינו רבותא דאפילו קלא דלא איתחזיק כו' ומ"מ אינו מוכרח ואדרבה משמע דרבינו סתמא קאמר דאפילו קלא דלא איתחזק ופסק כאביי ורבא דהוו בתראי, עיין בב"י. כ"פ):

ד

התקדשי לי חצייך בחצי פרוטה כו'. אבעיות הן בפ"ק דקידושין בעי רבא חצייך בחצי פרוטה מהו וכבר הובא כל זה בב"י קחנו משם:

ה

הוו קידושי ודאי ואידך הוו קידושי ספק ודעת א"א הרא"ש ז"ל כדברי ר"ח. וכתב הרא"ש דהרמב"ם סבר דכל את"ל פשיטות הוא וכו' כמו שהעתיק הב"י כל דברי הרא"ש וגם דברי הר"ן ע"ש וע' בפרק האשה שלום באיבעיא התירוני לינשא ותנו לי כתובתי מהו כו' שם יש גי' דהרמב"ם גרס את"ל והרא"ש לא גרס ומשמע שם מטעם דלא גרס את"ל אע"פ שהאיבעיא הולכת באת"ל מ"מ לאו פשיטותא הוא לאיבעיא קמייתא אלא א"כ הגמרא קאמר בהדיא את"ל וכ"כ הב"י לקמן סי'ק' ע"ש וכתבתיה שם בד"ה והרמב"ם כתב שאם אומרת וכו':

ו

שודאי בעל לשם קידושין. וכתב ב"י וז"ל ואע"ג דכתב הרא"ש כו' עד הוו קידושין ודאי האי לדברי הכל שכתב ב"י נראה דאינו ר"ל לדברי כל הגאונים דא"כ קשה הא ב"י עצמו כתב לעיל בסי' כ"ח דף נ"ו ע"א דנ"ל מדברי הרמב"ם דמשוה הדינים התקדש בפחות מש"פ או במלוה ובעל להמקדש על תנאי ובעל ובכולן לא מצריך אלא גט מספק ע"ש גם מ"ש דגם דעת הרא"ש נראה דמ"ש וראוי להחמיר איירי נמי במקדש במלוה ובעל ע"ש אלא נראה דדברי הכל דקאמר ר"ל אף לדעת המחמירין שכתב הרא"ש גם הם מודים דהמקדש בפחות מש"פ ובעל דמקודשת ודאי וטעמיה נראה משום דבגמרא פרק המדיר דף ע"ז ע"א אמרינן המקדש בפחות מש"פ ובעל צריכה ממנו גט בהא הוא דלא טעי אבל בהנך טעי ופירש רש"י דפליג אמ"ש לפני זה דהמקדש על תנאי או במלוה ובעל דנמי צריך גט וקאמר דא"צ משום דטעה וסבר כיון שנשאת ודאי יודע בעצמו דליכא עליה נדרים ואדעת תנאי ראשון בעל והמקדש במלוה לאו הכל בקיאין בהלכות קידושין אבל בפחות מש"פ ליכא דטעי בה ואדעת קידושין בעל ומ"ה כתב הב"י בפשיטות דלהרא"ש ודאי בכה"ג הוי קידושין ודאין:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.