ט"ז/יורה דעה/רפז
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שתי מזוזות כו'. בטור כתוב אם אין המשקוף שהדלת זקוף עליו למעל' ישר אלא אבן נכנס ואבן יוצא או שאין המזוז' ישרה אלא אבן נכנס ואבן יוצא פטור. פתח שאין לו אלא מזוזה אחת (פירש"י) [פי' הטור] כגון שמצד אחד עובר הכותל להלאה מהפתח כזה (א) אם המזוזה מצד ימין כזה (ב) חייב ואם מצד שמאל כזה (ג) פטור ואם הפתח ממלא כל הרוח כזה (ד) חייב שאע"פ שאין פצים בצד א' מ"מ כותלי הבית שמן הצדדים חשיבי כמזוזות ע"כ ומשום הכי (פרש"י) [פי' הטור] שמצד א' עובר כו' דאל"כ היה קשה הא הוי קצת הכותל במקום פצים דכל מקום שהכותל כלה מקרי שם מזוזה:
(ב) מזוזה מכאן כו'. פי' שבעינן שיהא גבוה עשרה מן הארץ בשוה בלי עיקום דמן התחלת עיקום אין נחשב בכלל הי' טפחים וזה דעת הרמב"ם אבל לרש"י אף העיקום הוא מן צירוף לגובה י' טפחים כל שיש בחללו ד' טפחים ואפילו אם מתחיל מן הארץ להתעקם אבל אחר שאין שם חלל ארבעה מיקרי עיקום ולא מצטרף לשיעור גובה י' טפחים מן הארץ ובטור בזה יש לדקדק מדנקט תחילה ואם יש לו שתי מזוזות כו' משמע דמזוזות בעינן כמו לדעת רמב"ם ובסוף כתוב אם יש בגובה המזוזה י' קודם שנתקצרה עד שאין בה ד' חייב ואם לאו פטור משמע כרש"י דבנתקצרה פחות מד' תליא מילתא ונראה דכוליה כרש"י והא דנקט תחילה שתי מזוזות משום רבותא דסיפא דאפ"ה פטור באין בגובה י' טפחים. וצ"ע למעשה היאך נעביד באם יש גובה י' טפחים בשוה בלי עיקום ואח"כ יש עיקום אבל יש בחללו ד' שיעור גדול עד למעלה אם נעשה המזוזה במקום שכלה מקום השוה והיינו כהרמב"ם יש לחוש דלמא קי"ל כרש"י וטור דאף העיקום שלמעלה בשיעור הגובה יחשב כיון שיש שם ד' בחללו ממילא נעשה המזוזה למטה משליש העליון וזה פסול אפי' דיעבד כמו שנבאר בסי' רפ"ט ואם נעשה אותו למעלה במקום הרחב בשליש העליון שהוא עקום דילמא קי"ל כרמב"ם ושם לא מצטרף לגובה המזוזות כלל והוה כעושה מזוזה למעלה במשקוף ונראה דיש לעשותה בשליש העליון דהיינו למעלה משני שלישים שלמטה דבזה כשר גם לרמב"ם דאע"פ שאין העיקום מצטרף לענין גובה י' מלמטה במזוזות מ"מ כיון דכשר למטה בגובה עשרה קודם העיקום והוה עליה חיוב אז גם חלל העליון שייך לחיוב שלמטה והכל בכלל שעריך עד המשקוף דהא עיקר הפסול באין גובה י' משום שאין לה משקוף כמו שמסיים כאן ממילא כיון שיש גובה עשרה יש משקוף וכשר כל שלמטה מהמשקוף כן נלע"ד. ועכ"פ לא יניחה למעלה מכתפיו כמ"ש בב"י בסי' רפ"ט בגובה הרבה בשם המרדכי בענין שלא יגביה משיעור בין כתפיו כדי שתהא נראית נגד עיניו:
(ג) מפני שאין לו משקוף. בכ"מ כתב צ"ע אם הכיפה חשוב משקוף אפי' אין גובה המזוזה י' טפחים להתכשר ואם אין חשוב משקוף כי הוויין גובה י' מאי הוה אטו גובה המזוזות משוי לכיפה משקוף עכ"ל ונראה דלק"מ דודאי יש בגובה י' אמרינן דיש כאן מזוזות וממילא יש משקוף על מזוזות משא"כ באין גובה י' טפחים אין לך מזוזות אלא שתאמר מה שמתעקם הוא נחשב למזוזה וא"כ אין לך משקוף שכל העיקום כחדא חשבינן ליה ואין אתה יכול לעשות מזוזות ממנו וגם משקוף כן נ"ל:
(ד) ואין להם על מה שיסמכו. שכל מי שנגע יראת אלקים בלבו ורוצה לישב בטח ממורא רוחות רעות ח"ו יעשה מזוזה לכל פתחיו וכבר זכרנו לעיל דבכ"מ שהוא בית דירה לא אכפת לן ביש שם טינופת כמ"ש הטור וב"י וטעמם דהמזוזה גבוה י' וגם זכרתי לעיל בתיקון כיסוי בזכוכית ועיין במרדכי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |