חתם סופר על הירושלמי/שבת/ג/ז

חתם סופר על הירושלמי שבת ג ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רב מנא בקדמיתא הוינן סברין וכו' ויש לומר דמתחלה סבר הא דמודה ר"ש בכוס וקערה משום דאינו יושב ומצפה וא"כ היה ראוי לאסור גם מותר השמן כמו שהקשה בחידושי רשב"א ורק דהשמן מותר אגב נר דמתוך דיהיב דעתיה אהני להשתמש יהיב נמי דעתיה אשמן כמו שתירץ הרשב"א ואם כן על כרחך מיירי דלית ביה פתילה דאין לומר שהנר נעשה ג"כ בסיס לדבר המותר השמן שהרי השמן גופא לא הותר אלא אגב הנר אבל השתא דמשמע דכוס וקערה הטעם דשמא יבא לכבות א"כ בלא"ה ל"ק קושית רשב"א ומותר השמן לא אגב הנר מותר א"כ אפילו אית ביה שברי פתילה נמי דהוי ליה נר בסיס לדבר המותר ג"כ היינו השמן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף