חתם סופר/שבת/קמא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
במתני' גרס הטור סי' ש"ב ר' יהודה אומר אם היה מותר ומכיר את כליו שומטן עיין שם:
אמרי בי רב תניינא דלא כר"ע וכו' לכאורה הך מתני' הוה נמי דלא כרב דלעיל נ' ע"א אתמר רב אמר קושר וכו' רב אשי ישב כו' אעפ"י שלא חשב וכו' וקאמר אף אנן נמי תנינא כר"א הקש שע"ג המטה ואם היה עליו כר או סדין ע"ש וא"כ הוה נמי דלא כרב אבל נראה דממתני' דהכא לא מוכח כלל דמהני ישב שהרי הסדין עדיין עליו בשבת משא"כ ישב מבע"י אפשר דלא מהני אך סייעתא דמייתי הש"ס לעיל שום ברייתא היא דתני בה ואם היה עליו כר או סדין מבע"י משמע בשבת אינו עליו כ"א שהי' מבע"י ואפ"ה מהני והוה כפקורי' וציפא שכרכן במשיחה לצאת בהן מבע"י מהני לשבת למאן דמהני ישב ע"ש בתוס' ד"ה ואם יצא וכו' ע"ש ודו"ק:
הני פילפלי מידק חדא וכו'. עיין מ"ש תוס' וז"ל א"כ יהא מותר לקוצרו ולחותכו מן המחובר. פי' כוונתם אי ס"ד דבטענת דאין כל הקדרות צריכות וכו'. פי' שא"א לעשותו מעי"ט יהי' מותר לכותשו שהיא מלאכה דאורייתא תולדה דטוחן והיא מהמלאכות שלא הותרה ביו"ט באוכל נפש עצמו שהיא נעשית לימים הרבה ונימא אפ"ה הותרה במכשירי אוכל נפש כמורינא וכמו שביארתי בטעם הדבר בחי' למס' ביצה. א"כ גם לקוצרו מהמחובר יהי' מותר אע"ג דלא שייך הפגת טעם כיון דא"א לעשותו משום דלא ידע מאי קדרה בעי לבשולי אע"כ משום האי טעמא לחוד בלי הפגת טעם לא הותר מלאכה ומעתה אין ראי' להתיר פלפלין. ואמנם מה שהקשו תוס' אשאלתות מתוספתא דתני להדיא הפלפלין כתבלין. י"ל סתם תוספתא ר' נחמיא דס"ל אין כלי ניטל אלא לצורך תשמיש המיוחד לו ואיכא למ"ד בביצה ל"ב דגם ביו"ט ס"ל הכי ע"ש וא"כ א"א לדוך בקתא דסכינא והואיל וא"א לשנויי התירו בלא שינוי כדלקמן קמ"ח ע"א ר"פ השואל ע"ש וה"נ דכוותי' ולק"מ אשאלתות:
אודה למאיר ארץ ולדרים. אשר עזרונו בפרק עשרים. אשא עיני אל ההרים. המעזרנו בפ' אחד ועשרים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |