חתם סופר/שבת/קלד/ב

חתם סופר שבת קלד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מרחיצין את הקטן וכו' ולעיל פ"ו ע"א גרסינן מרחיצין את המילה ונראה התם אאבר המילה קסתים לן כראב"ע אבל מכל גופו לא מיירי התם. והשתא אי משנתנו נמי מיירי מהרחצת המילה ולא מכל גופו וכסברת ר' יוסף ואביי לקמן א"כ ה"ל סתם ואח"כ מחלוקת ואין הלכה כסתם בחדא מסכתא דלכ"ע יש סדר למשנה. אך אי משנתינו מיירי מכל גופו וא"כ נהי רבי סתם בהרחצת המילה כראב"ע מ"מ בכל גופו לא הכריע והניח הפלוגתא ומ"מ אפשר הלכה כראב"ע כדפסיק ר' יוחנן לקמן דהלכה כראב"ע אפילו בכל גופו. וא"ש דקדוק לשון הוו בה במערבא פירש"י דקדקו בה ולא אמר מיבעי' לי דהוו בה משמע לשון קושי' ועוד מ"ט לא קבעו ספיקא אמתני' והמתין עד שפסק הלכה כראב"ע. והא"ש דהוו ודקדקו בפסק הלכה כראב"ע דאי אאבר א' קאי אין הלכה כראב"ע דה"ל סתם ואח"כ מחלוקות והכי ס"ל לאביי ור' יוסף. והיינו טעמא דרבא דאורי כת"ק פירש רש"י בד"ה אורי לי' וכו' משום דס"ל אין הלכה כראב"ע וכר' יוסף ועיין מהרש"א ורשב"א:

בין לפני המילה וכו'. עיין פסחים ס"ט ע"א אמר רבה לדברי ר"א וכו' אמר רבא ואי בריא הוא וכו' לכאורה י"ל דרבה קאי אחמין דלאחר מילה ונשתפכו קודם המילה וס"ל כהרז"ה דלדידן דאין מכשירין דוחין שבת אין מוהלין אותו. וא"כ לר"א נהי דמכשירין דוחין ומוהלין היינו כשהוא בריא אבל אם אינו בריא וצריך חמין או שום מעשה להברותו אין מברין אותו לחלל עליו שבת ולא מקשה רבא מידי אי בריא הוא חמין למה לי דאחמין דלאחר המילה קאי. וצ"ל רבא ס"ל כהרמב"ן שבר"ן דפליג אהרז"ה וס"ל משום חמין דלאחר המילה אין שום עיכוב דאין למצוה אלא שעתו וא"כ יש מכאן ראי' לרמב"ן:

ביום השלישי. דעת רי"ף ורמב"ם בחיבורו ובפירושו לעיל פר"ע דוקא יום ראשון ושלישי אבל יום ב' לא. ואין כן דעת רש"י אלא יום א' וב' כ"ע מודים ופליגי בשלישי. עיין ר"ן ותוס' יו"ט. ועיין פי' ר"ן בנדרים ל"א ע"ב ועיין פי' המפרש המכונה רש"י שם ל"ב ע"ב ד"ה מפני שנתעסק וכו' לא הי' באותה שעה אלא בן ח' ימים עכ"ל. ותמה בס' נחלת יעקב פ' שמות דהא משמע ביום יציאתו מביתו הי' ראוי למול וא"כ הי' אז יום ח' והמלון שהי' סמוך למצרים ע"כ הי' ג' ימים אח"ז ואיך הי' אז בן שמנת ימים ותי' בדוחק גדול. ולדידי צל"ע לפמ"ש רמב"ן בפ' יתרו דהר האלקים לא הי' רחוק ממדין שהרי משה הי' רועה צאן יתרו חותנו בהר האלקים חורבה ע"ש וא"כ כיון דאחר המלון הזה כתיב באהרן ויפגשהו בהר האלקים א"כ הי' המלון בין מדין ובין הר האלקים והי' המלון קרוב יותר למדין מהר האלקים ואם הי' המלון ג"כ קרוב למצרים כמ"ש רש"י ור"ן שמשו"ה לא הי' סכנה לצאת משם אחר המילה א"כ א"א שיהי' ג' ימים ממדין למצרים. ותו פשטיות דקרא בדרך במלון משמע שהוא המלון הראשון ביציאתו ממדין. ע"כ נלע"ד ע"פ דרכו של המפרש אע"פ שאין כן כוונתו. דאתי' כמ"ד דוקא ראשון ושלישי ולא שני דאין בו סכנה וממדין למצרים ליכא אלא מלון א' דמלון השני כבר הוא במצרים אע"ג דישראל לא הגיעו להר האל' עד החדש השלישי הם הלכו וסבבו דרך ים סוף ומרע"ה הלך דרך הישר. והנה אי הי' מל טרם צאתו ביום השמיני בבקר כראוי הי' צריך להתעכב אותו היום הראשון שהוא מסוכן בודאי וממילא לא יצא גם בשני שהרי יהי' בדרך שלא יגיע לעיר מושב עד סוף יום ג' שיבא למצרים וא"א להביא תינוק ביום ג' לידי חולשא דאורחא. וע"כ הי' צריך להמתין ג' ימים ע"כ לא מל טרם צאתו. אך לעתות ערב באותו היום עצמו כשנכנס למלון עם דמדומי חמה הי' עוד זמן למולו בשמיני ולפי מאי דקיי"ל דאותן הימים אין מונים מעת לעת אלא אם נימול קודם הלילה מיד למחר ה"ל יום ב' למילתו א"כ שוב אין סכנה למחר ולמחר יגיע לעיר מושב למצרים ואפ"ה נתעצל ואולי טעה מרע"ה וסבר דבעי' מעל"ע ועכ"פ משום כן נסתכן מרע"ה:

והרא"ם הקשה פ' שמות הא קודם מתן תורה לא נאמר וחי בהם א"כ מי הגיד למרע"ה שאינו מחויב לסכן הבן עבור מילה בשמיני. ונחלת יעקב תי' כיון שהמצוה על האב ולא על הבן אין לו רשות לסכן הבן עבור מצוה שאינו מוטלת על הבן. וי"ל לריב"ק דאמר מרע"ה נתרשל על המילה ר"ל שחשב מרע"ה שאין המילה כדאי לסכן התינוק עלי' כתי' נחלת יעקב וטעה בזה כי הי' לו להביא התינוק בסכנה קודם מ"ת דלא כתיב וחי בהם הכי ס"ל לריב"ק ויש לפרש בזה מה דכתיב וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולות פי' אז אמרה שצריך למסור נפשו וליתן דמיו על המילה ודלא כסברת מרע"ה. והנה מדאמר רשב"ג התם במס' נדרים דלתינוק רוצה להרוג וא"כ היה התינוק מסוכן למות וקשה א"כ איך מלה צפורה התינוק הא קטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא אע"כ קודם מתן תורה שאני וכהרא"ם הנ"ל. וע' גיטין נ"ז ע"ב פירש"י ד"ה זו מילה וכו' ע"ש:

וראיתי דבר נפלא בס' המכריע סי' נו"ן שכ' רחיצה דלאחר המילה דומיא דלפני מילה ע"י גוי או מגו אגב אימי' אבל ע"י ישראל לא דאין כאן שום סכנה דלאו מכה של חלל היא דניחול עליו שבתא ומה דאמרינן מפני שסכנה היא לו פי' סכנה קלה שדוחים עליו שבות דרחיצה אבל לא לחלל להחם ע"ש. והנה מ"ש שאינו מכה של חלל אמת הוא אך מ"מ הוא מכת חרב עיין ש"ע סי' שכ"ח סעיף ז' ועיין טור וב"י שם. ואולי המכריע פי' פירוש אחר בפדעתא דש"ס דע"ז כ"ט ע"א. ולכאורה י"ל דמשו"ה ותיקח צפורה צור ולא ברזל שלא יהי' מכת חרב ויסתכן על הדרך ואולי זה הי' התרשלות של מרע"ה שהי' לו למול בצור ואין כאן סכנה אלא שצע"ג אנן נמי מ"ט לא מהלינן בצור ומכ"ש בשבת. אע"כ אע"ג דאינו מכה של חלל מ"מ ה"ל כמכה שע"ג היד ורגל וצ"ע. ומיהו הרמב"ם פ"ב ממילה כתב מצוה מן המובחר בברזל וכ"כ בש"ע י"ד סי' רס"ד סעיף ב' וכ"מ לא הראה מקומו ועיין פרישה סי' רס"ד. ואולי מדכתיב עשה לך חרבות צורים משמע חרב דוקא. ועיין תרגום אונקלוס שפי' ותקח צפורה צור טינרא ויונתן תרגם חרבות צורים איזמל חריפא וכן פירש"י ביהושע. אמנם ברבה נח בפסוק עשה לך תיבת עצי גופר מפרש חרבות צורים טינרא ע"ש ועיין היטב מ"ש רדב"ז דרמז עליו מגיה במ"ל פ"א דמגילה הל' י"א במי שיכול לעשות המצוה מיד ולכשימתין ויחמצנה יעשנו מן המובחר הי' מינייהו עדיף. ובח"צ סי' ק"ו ומג"א ריש הל' תפלין וביעב"ץ ח"א סי' י"ח. וא"כ י"ל מרע"ה התרשל כדי לעשות המצוה מן המובחר בברזל וע"כ לא יכול למול פה שיצטרך להמתין ג' ימים מפני הסכנה ולמול בצור דליכא סכנה אין המצוה מן המובחר ע"כ נתעצל כדי לעשות מצוה מן המובחר בברזל וכשנסתכן מרע"ה אז הבינה צפרה טוב למהר המצוה ע"י צור מלעשות מן המובחר בברזל. ואולי מילה בשמיני שאני שהוא עיקור מצוה ולא זריזות בעלמא אבל בעלמא ס"ל מצוה מן המובחר עדיף מזריזות ואין להאריך כאן יותר:

ואמרתי בחי' תורה שלי במאי דכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים ליישב קושי' הר"ן אמאי לא הרגום ביום הראשון דפשיטא שהם יותר מסוכנים וי"ל לפי מ"ש רמב"ן דיעקב ע"ה כעס על שמעון ולוי כי אולי הי' גירותם שלימה וי"ל המה נמי הי' מסופקים ע"כ בחנו אם הי' גירותם שלימה לא יאונה להם מכשול ע"י המילה ושלוחי מצוה אינם ניזוקין וזה א"א לברר ביום ראשון משום דשכיחא הזיקא והיכי דשכיחא הזיקא שאני כדאיתא פ"ק דפסחים אך ביום הג' דלא שכיחא הזיקא כולי האי אי הי' גירותם לשם שמים שומר מצוה לא ידע דבר רע ומדהי' כואבים ראו והבינו שאינם ראוין להצלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף