חתם סופר/שבת/קכו/א

חתם סופר שבת קכו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בין קשור בין שאינו קשור והוא שמתוקן. כבר כתבתי לעיל שדברי תוס' צ"ע במ"ש סוף ד"ה בין קשור מעירובין מ"ד ומאי ראי' מהתם דלמא למסקנא אתי' כרשב"ג וכן הק' מגיני שלמה. ולפע"ד להגיה בתוס' וצ"ל עירובין צ"ד והיינו שמואל נגיד לגלימי' ולא הי' מקושר ואיהו הא פסק כר' יהודה בנגר דבעי קשירה אע"כ אפי' אי טעמא משום בנין מ"מ תוס' אהל לא בעי קשירה אפי' לר' יהודה א"כ מאי פריך מפקק לנגר אע"כ שמעתין משום טלטול ולא משום בנין. מיהו כל זה תוס' לשיטתו אבל לרש"י דלא שייך בנין עראי במחיצה א"כ לק"מ מגלימא דשמואל דבמחיצה מן הצד הוה ויפה פירש שמעתין משום בנין. גם הכרח השני שכ' תוס' ד"ה והמונח וכו' דמדמייתי על ההוא דקנה הך דחריות ש"מ משום טלטול. גם זה לק"מ לרש"י דמפרש לקמן לר' יוחנן בעי תורת כלי מלבד לאותו דבר שהוכן לכך והשתא שפיר אע"ג דהך דקנה מיירי משום בנין ונימא נמי מתקן דרשב"ג היינו שהי' ראוי לנעול בו כראוי ויהי' כלי מוכן לזה מ"מ אין מועיל זה לאיסור טלטול לר' יוחנן דבעי עוד תורת כלי אחר. וכ"ת דרשב"ג מיירי נמי מזה שהוא מתוקן בתורת כלי אחר להפוך בו זיתים על זה הקשה מחריות דהא רשב"ג בעלמא לא בעי תורת כלי וא"ש. אך תוס' לטעמי' דס"ל לקמן ד"ה וכי תימא וכו' דלא בעי תורת כלי אלא לאותו דבר נמצא אי ס"ד קנה נמי מתורת בנין ורשב"ג בעי מתוקן לבנינו וממילא איתקן נמי לטלטול ולק"מ מחריות ושפיר הוכיחו לשיטתם דשמעתין משום טלטול ולא משום בנין:

ולכאורה שיטת הרי"ף נוטה לדברי תוס' הללו דאי טעמא משום בנין אין להשוות פקק לנגר שהוא תחלת בנין צריך קישור משא"כ פקק. ושמעתין דמשוו אהדדי מפרש משום טלטול ורי"ף פסק כשמואל דעירובין דמפרש משום בנין מש"ה פסק בנגר דבעי קישור ופקק לא בעי קישור. וקנה דשמעתין מיירי כעין מפתח לא כעין נגר וכשיטת ר"ת. אבל אי אפשר לומר כן דמנ"ל למיפסק הכי דלמא ע"כ לא קאמר שמואל משום בנין והלכה כר' יהודה משום דאיהו ס"ל לעיל ס"פ במה טומנין דחשב סגי' א"כ קשה ליה למימר דר' יהודה בעי קשר משום טלטול דבהא בחשב סגי' ע"כ דחיק ומפרש ליה משום בנין אבל להרי"ף דפסק כמ"ד חשב בעינן שפיר י"ל בנגר בעי קשר משום טלטול וכמ"ש מהרש"ל ומהרש"א בשמעתין דלמאן דבעי חשב י"ל בנגר בעי קשר וה"ה פקק ומנ"ל להרי"ף להקל בפקק אע"כ הא ליתא:

והר"ן כ' ביישוב הרי"ף דנגר שהוא מוקצה ונוטלו מבין העצים בעי קשר אבל סתם פקק א"א שלא התקינו לאורך ורוחב החלון וכבר ניתן בחלון למודדו מע"ש ה"ל כמו ישב דחריות לא בעי קשר אלו דבריו. וצ"ל הא דפריך ש"ס מפקק אנגר היינו להס"ד לא ידע שיש שום תקנה לטלטול כ"א קשר אבל לבסוף דרשב"ג סגי' לי' אפי' בחשב. א"כ עכ"פ לדידן בעי' ישב ובישב מיהו סגי וא"כ הוה קשר דנגר במקום ישב. ופקק שנתכוין למדת החלון מע"ש ה"ל כמו ישב כצ"ל להר"ן אליבא דהרי"ף ועיין עוד בסמוך אי"ה:

ולימא בר בין תלוי וכו' פירש"י אמאי פשיט ליה לקולא. והקשה אבן עוזר מ"ט לא פירש בקיצור דהא בהדיא אמר ר' יהודה דבעי קישור וכו' ותו איך משני לי' אנא דאמרי כרשב"ג אכתי תיקשי אמאי פשיט מר לקולא כרשב"ג ולא כר' יהודה לחומרא. ונלע"ד משום דאמר רבב"ח אר"י כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר הנגרר וי"ל בשני אופנים או דממש מחלוקתן שונות וכי היכי דבעי' התם קישור לר' יהודה ה"ה הכא בפקק ולחומרא. או י"ל דלא ממש כי התם אלא כי היכי דבנגר כשהוא מונח הוה בנין גמור וע"י הקישור נעשה רק כמוסיף ושרי ולא בעי תו תלוי דמוסיף על אהל עראי שרי כך מחלוקתם כאן דמוסיף על אהל עראי ושרי. אלא דבפקק במונח הוה נמי רק מוסיף ולא בעי קישור ולקולא. ע"כ שאיל לי' מ"ט דפשיט מר לקולא נימא לחומרא והשיב אנא דאמרי כרשב"ג דאמר אפי' בקנה שהוא נגר לא בעי קישור מכ"ש בפקק דאפי' ר' יהודה מודה ואין לעשות פלוגתא רחוקה דלרשב"ג אפי' נגר לא בעי קישור ולר' יהודה אפי' פקק ליבעי קישור לא אמרי' הכי. ולפ"ז לפסק הלכה אע"ג דבנגר פסקינן כר' יהודה מ"מ בפקק לא בעי קישור וכפסק הרי"ף:

ולימא מר וכו' פירש"י לר"א ה"ל כבונה בו לכתחילה אין פירושו כבונה בו בתחלה אלא כמוסיף על אהל לכתחלה מבלי שהותקן מתחלה לכך:

ואמר רבב"ח אמר ר"י כמחלוקת כאן וכו' ותו מייתי ואמר ר"י בר אבא משמי' דעולא מאן תנא נגר הנגרר ר"א הוא. הנה לעיל ל"א ע"ב פליגי לעולא כיון דכתיב ע"פ ה' יחנו כסותר ע"מ לבנות במקומו דמי. ור' יוחנן לא ס"ל האי דרשא ועיין הך דרשא ג"כ בעירובין נ"ה ע"ב. ובירושלמי איכא למ"ד דלא מחייב משום בונה אלא ע"ג קרקע ופריך מקרשים במשכן ומשני אדנים כקרקע דמי כיון דכתיב ע"פ ה' יחנו וא"כ למאן דלית לי' ע"פ ה' יחנו לא הוה אדנים כקרקע ואפ"ה הוה קרשי המשכן בנין ויש לחייב אפי' אינו בונה ע"ג קרקע. והנה יש להבין מ"ט לא יחשב נגר בנין גמור כתוחב קרש בתוך האדן. וצ"ל כנ"ל דהקרש הוה כקרקע משום דכתיב ע"פ ה' יחנו משא"כ נגר עיין רש"י ותוס' עירובין ק"ב ע"א ד"ה נקמז וכו'. ולפ"ז י"ל עולא לטעמי' דס"ל ע"פ ה' יחנו מש"ה הוה נגר בנין עראי ודומה לפקק. אבל למאן דלא ס"ל ע"פ ה' יחנו הוה בנין קבע ואינו דומה לפקק לכן מייתי גם מר' יוחנן דלית לי' ע"פ ה' יחנו ואפ"ה אמר כמחלוקת כאן. וי"ל נמי סברא בהיפוך דנגר דין הוא שלא יהיה בנין קבוע משום שאינו מבטלו שם שהרי חוזר ונוטלו משם וחוזר ונותנו ונוטלו תמיד ולכך עשוי מתחלה משא"כ קרשי המשכן כשנטלם משם אינו חוזר ונותנו אלא במקום אחר והוה בנין אחר במקום אחר. ור' יוחנן לטעמי' דלית לי' ע"פ ה' יחנו דהוה קרשים סותר ע"מ לבנות במקומו. אבל למאן דס"ל דקרשים הוה סותר ע"מ לבנות במקומו הוה נגר בנין גמור כמו קרשים ולא דמי לפקק. קמ"ל גם עולא אמר מאן תנא נגר ר"א ומדמה נגר ופקק להדדי:

המונח במקדש. עיין פי' רבינו יהונתן שברי"ף עירובין שפי' דמונח אסור מדרבנן כיון שאין בו שום היכר נראה כעץ בעלמא שהוא אסור לטלטל וה"ל בנין קבוע דמבטל ליה התם. פי' כיון שאסור לטלטלו נמצא אם נתנו בדלת אסור ליטלו משם בשבת ומבטלו שם לאותו שבת וה"ל בנין דאורייתא והשתא נהי דהנגר הזה אינו מוקצה ומותר ליטלו ולא מבטלו התם מ"מ מדרבנן אסור דמחזי כעץ בעלמא. אמנם זה הוא דעתו של ר' יהודה אבל שמואל הכריע להקל בנגרר כר' יהודה אבל נגר המונח אסור מן התורה דהוה בנין גמור כתוחב יתד בכותל ע"ש שזה הוא כוונתו. ובזה יובן תועלת גלוסטרא ובוכנא דאז לא מתחלף בעץ בעלמא ולא מבטיל לי' התם:

כל שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. להתוס' דהוה משם טלטול כ' שהחמיר במקדש כמו קנים ומקלות. עמ"ש אני עני לעיל קכ"ד ע"א גבי קנים ומקלות מפירש"י ותוס' דמנחות. אמנם מ"ש תוס' מש"ה מחמיר ר"א במדינה משום דהוה תשמיש בית צ"ע א"כ לא מקשו תוס' בסמוך דשמואל אדשמואל דהא תשמיש בית שאני וכן לקמן דפריך מחריות אדרשב"ג דקנה מאי קושי' דלמא תשמיש בית שאני ולא שייך בזה תי' מהרש"א. וכן מאי קאמר לקמן נגר נמי סתמא דלמא ראה רבי דבריו של ר"א בטלטול שהוא תשמיש בית וקבע הלכה כמותו וראה דבריהם של חכמים בבנין והיינו פקק שיש עליו תורת כלי כמו טפיח וקבע הלכה כחכמים ומ"ט דר"י נפחא לפסוק בפקק כר"א. ע"כ נלע"ד אע"ג דבהרז"ה מבואר דסברא דתשמיש בית סברא פשוטה היא מ"מ צ"ל דהתוס' לא ס"ל הכי אלא לר"א דמחמיר בתוספת עראי כפקק ודומה. והשתא נהי דבנגר לא שייך בנין משום דאינו מבטל ליה התם מ"מ כיון דאי הוה מבטל ליה הוה בנין א"כ השתא הוה תשמיש בית ומחמרינן בטלטול דילי' אבל רשב"ג דמתיר קנה מונח ולית לי' איסור תוספת אהל כלל לא שייך לומר דאוסר טלטול משום תשמיש בית ושפיר פריך מחריות. וכן לקמן פריך שפיר נגר הנגרר נמי סתמא הוא ואי ס"ד בפקק ס"ל לרבי וסתם כרבנן דליכא משום תוספת ממילא לא בעי נגרר קשור ותלוי משום תשמיש בית. וכן נמי רמי תוס' שמואל אדשמואל לפי הס"ד דתוס' דשמואל נמי מפורש נגר משום איסור טלטול ותוספת אהל לית לי' כר"א א"כ לא שייך חומרא דתשמיש בית וקשה הא שמואל ס"ל חשב ולא בעי קשר וא"ש הכל בעה"י. אך קשה לי מאד לומר דקנה לשיטת ר"ת דמוקי במפתח איך יאמר עליו שהוא תשמיש בית ומש"ה בעי קשור ותלוי'. ומה יתרץ ר"ת את"ק דרשב"ג מ"ט בעי בקנה קשור ותלוי וצ"ע:

כל כסויי הכלים וכו' לפירש"י בעי ר' יוחנן תורת כלי מלבד מה דחזי לכסוי' בו כליו. וצ"ל כמ"ש הראשונים דבשלמא חרס קטנה לעיל קכ"ד ע"ב אתי מכלי גדול אבל הכסוי אינו נחשב כמו הכלי עצמו דנימא כשאינו עליו הוה כבא מכלי גדול זה לא נימא וה"ל כצרורות ועפר אי לאו דיש לו תורת כלי לשום דבר. ונ"ל דזה הוכיח ר' יוחנן מהך מתני' דפליגי בכלי דמחברי בארעא אי בעי בית אחיזה או לא ואי ס"ד דכסוי כלי שייך לכלי פשיטא דככלי גופא דמחברא בארעא דמי דמסברא זו כ' ר"ן להקשות על רמב"ן לעיל קכ"ה ע"א גבי תנורא דמתא מחסי' ע"ש והיינו דקבע ר' יוחנן דינו אהך מתני' ולא אמתני' דר"פ כל הכלים וכו' וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף