חתם סופר/שבת/קכה/ב

חתם סופר שבת קכה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר' יוחנן לא שנו אלא בשוכח. לפמ"ש תוס' לעיל קכ"ג ע"א ד"ה האי פוגלא וכו' דמניח ע"מ ליטלו דינו כשוכח ה"ל למימר לא שנו אלא במניח ע"מ ליטלו דשייך יותר באבן שבחביות דאיך שכח שם אבן ומאי שייטי התם עיין מלחמות ה'. וצ"ל אה"נ ברישא דמטה על צידה הומ"ל הכי אלא משום סיפא דמגביה להדי' דה"ל טלטול גמור ולא רק מן הצד אלא טלטול ולא הותר זה במניח ע"מ ליטלו כמ"ש תוס' לעיל סוף ד"ה פוגלא הנ"ל. מיהו רש"י לא ס"ל בהא כשיטת תוס' דמניח על מנת ליטול הוה כשוכח כדמוכח לעיל נ"א ע"א תוס' ד"ה או שטמן וכו'. ושפיר פירש"י לקמן קמ"ב ע"ב לא שנו דהתם ארישא. ומה דפירש בשמעתין אסיפא מגביה ומטה עיין מהרש"א יפה תי' במגיני שלמה ס"פ במה טומנין דרש"י ס"ל דמטה על צידה הוה רק כמו טלטול מן הצד ואפי' במניח ונעשה החביות בסיס מ"מ שרי להטותה ולנער האבן. ולפע"ד ה"ל למימר מרגניתא דלקמן קמ"ב דבעל מימרא הוא רב הונא ולרש"י ס"ל לר"ה טלטול מן הצד אסור כדפי' רש"י גבי האי סליקוסתא כמ"ש תוס' בשמו לעיל מ"ד ע"א בסוף הדיבור ע"ש וא"ש לא שנו ארישא. ומשוה"נ אמר רב הונא התם במעות שעל הכר לא שנו וכו' אע"ג דלרש"י הוה ניעור זה כעין טלטול מן הצד וא"ש:

נעשה בסיס וכו'. עמ"ש רש"י לעיל מ"ט ע"א ד"ה ניטל כיסוי וכו' ע"ש צ"ל אבן שעפ"י החביות שאני בשלמא התם גיזי צמר באו לשמש הקדרה וכיסיו ולא נעשה הקדרה וכיסיו בסיס להן אבל אבן שעפ"י החביות הוא והחביות ביחד הם כלי א' ואין הכיסוי משמש להכלי אלא הכלי והכיסוי שניהם משמשים להמאכל שבתוכם וחשיב האבן ונעשה החביות בסיס להאבן:

אמר רבב"ח אמר ר' יוחנן הכל מודים וכו' פשטיות דמתני' משמע דלענין מוקצה איירינן דבהכי איירי מתני' אבן שבקרוי' וזמורה שהיא קשורה. וכן מתני' דבית אחיזה הכל מטעם טלטול ולא מטעם בנין. ומתני' דנגר הנגרר מטעם בנין הוא כמתני' דדלת שבמוקצה. ומש"ה פירש"י במתני' דחבל נגרר בארץ משמע הא אינו נגרר אע"ג שראש התחתון נגרר בארץ מתיר ר"א וכבר נתעורר בזה בס' אבן עוזר ולהנ"ל ניחא דרש"י פי' מתני' כדרכו לפי הס"ד והפשוט ואיירי ממוקצה ולזה סגי אם רק ראשו העליון תלוי והתחתון נגרר ובלבד שלא יהיה החבל נגרר. אמנם אתא רבב"ח וחדית לן דמטעם בנין אתאינן עלה ואז בודאי בעי' שיהי' ראשו התחתון תלוי באויר ויבואר לפנינו אי"ה:

דאין עושין אהל עראי אפי' ביו"ט. הא דפשיטא לי' הכי היינו ממתני' דר"פ תולין דאסרו לתלות המשמרת אפי' ביו"ט אלא דר"א מתיר מטעם מכשירין כמבואר שם אבל בלא"ה כ"ע מודים דאין עושין אהל עראי ביו"ט ומדחזינן הכא דפליגי בפקק ש"מ דבתוספת הוא דפליגו. אלא שיש לעיין מנ"ל לר' יוחנן לחלק בין תחלת עשיית אהל להוספה דלמא אין לחלק בכך דהא הבונה כ"ש חייב וה"ה בבנין עראי מדרבנן ודלמא משנה דר"פ תולין דמיירי באהל למעלה דהוא חמיר בין בתחלה בין בהוספה והכא בעשיית מחיצה מותר לרבנן אפי' תחילת עשי' ואין שום סברא לחלק בין הוספה להתחלה. וי"ל ס"ל לרש"י דחלון כולל ארובה שבגג ומן הצד. דנהי דארובה הוא דוקא בגג מ"מ מדלא נקט פקק המאור כדלקמן פקקו המאור בטפיח ונקט חלון שכולל שניהם כמו חלוני רקיע וה"נ מיירי למעלה בגג ובדופן מן הצד ולכן לקמן ר"פ תולין כ' רש"י ארובה ובשמעתין פירש"י חלון מן הצד דהוה תוספת עראי על בנין קבוע כפי' ר"ן ע"ש. ומש"ה משמע ממתני' דבין מן הצד ובין בגג מתיר וע"כ לחלק בין תוספת להתחלת בנין וק"ל:

ואצ"ל ביו"ט. יש לדקדק מה לי שבת מה לי יו"ט הא אין בין שבת ליו"ט. וי"ל עפמ"ש תוס' לעיל צ"ד ע"א ד"ה והרודה וכו' דביו"ט שרי בנין מן התורה מטעם מתוך ומדרבנן אסור משום דמיחזי כעובדא דחול וקמ"ל הכא דאפ"ה אין עושין אהל עראי אפי' ביו"ט וכו'. ומיהו ר"א שמותי הוא מתלמידי שמאי דלית לי' מתוך ואין לחלק בין יו"ט לשבת:

ועיין תוס' דשמעתין סוף ד"ה בין קשור וכו' שכ' ראיה ממי שהוציאוהו מ"ד ע"ב ודבריהם צ"ע כמ"ש מגיני שלמה התם למסקנא דלרשב"ג לא בעי קשירה. אבל לר' יהודה דבעי קשירה י"ל אפי' בתוספת אהל נמי בעי קשירה. ולכאורה י"ל מאי דוחקי' דש"ס לאוקמי ברייתא קמייתא בדופן שלישית משום דקדוק קל דקתני דופנה. ואידך בדופן רביעית וצריך למיפסק ברייתא בסכינה חריפתא דהא אדם דברייתא ע"כ בדופן שלישית מיירי מדקתני כדי שיאכל וישתה וישן כפירש"י שם והוא דחוק לאוקמי ברייתא קמייתא בדופן רביעית ואע"ג דלא הוה רק תוספת אהל מ"מ אסור כר' יהודה דצריך לקשור. ואידך ברייתא בדופן שלישית ומשום מצות סוכה הקילו ואע"ג דכ' תוס' בשמעתין ד"ה ומדבריהן שלא התירו בנין לצורך מצוה י"ל היינו בשבת אבל ביו"ט דאפי' בנין גמור מותר מן התורה משום מתוך וא"כ בנין עראי מותר לצורך מצוה ומדלא מוקמינן הכי ש"מ פשיטא להש"ס דאפי' לר' יהודה דבעי קישור בנגר מ"מ בתוס' בנין לא בעי קישור ולא ה"מ לאוקמי בדופן רביעית ואסור משום דצריך לקשור דהא לא בעי קישור ושפיר הוכיחו תוס' דמדלא מוקמינן הכא ש"מ דדופן רביעית שהוא תוספת אהל לא בעי קשירה אפי' לר' יהודה וא"ש. מיהו זה הוא להתוס' אבל לשיטת רש"י לא מוכח מידי דס"ל מן הצד לא שייך בנין עראי כלל וכ' מגיני שלמה דלא קשי' מעירובין מ"ד משום דהתם הסכך שהוא הגג צריך להדופן דבלא דופן לא מתכשר הגג ה"ל דופן שלישית כמו אהל דגג. וא"כ לא ה"מ לאוקמי בדופן רביעית ומשום תוספת דבעי קשירה דז"א דדופן רביעית דאין הסכך צריך לה לית ביה איסור בנין עראי כלל וק"ל:

אין עושין אהל עראי. פירש"י אבל מחיצה מותר לצניעות כדאמרינן בעירובין בעובדא דשמואל וכו'. מדקדוק לשונו שכ' לצניעות משמע דוקא לצניעות אבל מחיצה להתיר איסור הוה בנין והיינו כר"ת וא"א לומר כן מדמחק הגירסא פ"ק דסוכה וגרס מהיכן הביאום וכמ"ש תוס' שם בסוכה ע"ש. ע"כ נלע"ד דלצניעות שכ' רש"י אינו כמו לצניעות בעלמא דקאמר הש"ס בעירובין דהתם הוה שלא להתיר והכא כוונת רש"י לצניעות להתיר תשמיש וכמחיצת מהר"מ ועיין מג"א סי' שט"ו סק"ג וט"ז סי' תקי"ד סק"ב. ועיין לשון רש"י בפסחים ו' ע"א ד"ה עושה לו מחיצה וכו' ומיהו האי דלעיל לא אפשר לי' במחיצה עכ"ל והיינו טעמא משום דהתם בעי מחיצה בבנין קבוע וכמ"ש בזה מג"א סי' ת"מ סק"ד ע"ש:

ומה שהקשו תוס' הא אפשר להביא הסדינים דרך מלבוש. לכאורה י"ל דלא סגי בסדין בלי רצועות לקשור בעמודים וע"כ להוציא כעין כילה וכסכסי' לקמן קל"ט ע"ב. והכא כיון דצריך לרצועות חשיבי כמו ציצית ולא בטיל וחייב עליהם. א"נ י"ל דודאי אין סברא שהפשיטו סדניהם ופרסו על העמודים ועמדו ערומים בלי לבוש אין זה סברא ואם יתעטפו סדין על גבי סדיניהם ס"ל לרש"י דאסור לצאת בזה לרה"ר כמ"ש רש"י ותוס' לעיל נ"ט ע"ב ד"ה תרי המייני קאמרת ע"ש. ואף על גב דרש"י פירש לההוא דסוכה דלא הוה ברה"ר כ"א בחצר שאינו מעורבת וההוא עובדא ר' ישמעאל בר' יוסי הוה ואיהו ס"ל לעיל ס"ד ע"ב דכל מה שאסרו לצאת ברה"ר מותר לצאת בחצר. ופירשו תוס' ד"ה רבי ענני בר ששון אפי' בחצר שאינה מעורבת ע"ש. מ"מ רש"י שם ד"ה אסור לצאת לחצר מפרש לי' בחצר מעורבת אבל שאינה מעורבת לא. ולאו דוקא אשה ה"ה איש כמבואר בתוס' מנחות ל"ו ע"ב סוף ד"ה אי קסבר וכו' ע"ש נמצא רש"י לשיטתו א"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף