חתם סופר/שבת/קה/ב

חתם סופר שבת קה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הקורע בחמתו. עיין רשב"א דמייתי ירושלמי. והי לך פירושו לפע"ד דבתוספתא איתא המביא חטאת בשבת כיפר וצריך להביא חטאת אחר על אותו שוגג שהקריב בשבת אבל חטאו הראשון נתכפר לו. ואל"ה הי' מקלקל והי' פטור מחטאת השני. אך כיון שהראשון כיפר ע"כ חייב חטאת השני. ובמתני' דפטור הקורע צ"ל שלא יצא ידי קריעה והוה מקלקל. וקשה מ"ש שהחטאת הבא בעביר' שכיפר ומ"ש הכא דלא יי"ח קריעה אע"כ ה"נ יי"ח ולא משום מקלקל פטור אלא דאתי' כר"ש דמלאכה שאצ"ל פטור. שוב קאמר לעולם משום מקלקל דאע"ג דיי"ח מצוה לא מיקרי תיקון כיון שעל כרחו ושלא לרצונו באה לו מצות קריעה. משא"כ חטאת שברצונו הוא מביא כפרתו הוה תיקון. ושוב דחי דגם חטאת לולי שחייבתו תורה לא הי' מביא אע"כ מתני' ר"ש. ועש"ס פסחים ע"ג ע"א דלק"מ קושי' ירושלמי ע"ש:

ועיין מ"ש תוס' ד"ה הא ר' יהודה וכו' שיכול ללבשו בכל שעה ואית בי' חימום וכ' תוס' יו"ט שצ"ל ואין בו חימום ונדחק מאד בפירושו והפשוט דקיי"ל כל קריעה שאינו בשעת חימום אינה אלא קריעה של תפלות וא"כ כל הבגדים שלא נקרעו בשעת חימום א"א ללובשם בתוך ז' כי אסור ללבוש בלי קריעה והקריעה שלאחר חימום אינה מועלת וא"כ אם מתו מוטל לפניו בשבת וקורע בגדים תיקנם שיכול ללבשו בתוך ז' שלא בשעת חימום. וזהו כוונת תוס' אלא שצריך להגיה קצת שיכול ללבשו בכל שעה שאין בו חימום ופשוט. ואמנם לשיטת רמב"ם דלשכך צערו ולשכך חמתו הוא תיקון אלא דלא צריך לגופיה א"ש ולא צריכין למ"ש תוס' בב' דיבורים אלו. ומ"ש תוס' יו"ט דאסור לצער עצמו על מת. לא עיין מ"ש רמב"ן בתחלת ס' תורת האדם ע"ש ותמצא נחת:

הכל קרוביו ס"ד. י"ל ה"פ דאמרינן לקמן קי"ט ע"א דת"ח חביב עליו כגופו א"כ נדמה לו כאלו הוא עצמו מת וא"כ קרוביו ס"ד דהרי עדיפא מיני' ה"ל למימר כאלו הוא עצמו מת ומשני דעכ"פ לענין אבילות וקריעה לא שייך לדמותו לעצמו אלא לקרוביו:

כדי שיבכה ויתאבל וכו' י"ל בשנדקדק ג"כ לשון כשהן קטנים והל"ל סתם בניו הקטנים אלא שכבר ידוע לעיל ס"פ במה מדליקין כמה חטאים שהבנים נתפסים בעון האבות אלא שלפעמים החטא גורם שאחר שנגזר מיתה על הקטנים וכבר הם נתפסים בב"ד שלמעלה בחטא אבותיהם וכגברי קטילי המה נחשבים. עוד יגדל עונשו של אב שנגזר עליו שיגדלם עד ח"י או כ' שנה ואח"כ ימותו באותו החטא שחטא האב בקטנותם כדי להרבות צערו של אב. ואמר הכא מ"ט מתים כשהם קטנים ולא המתינו להם להרבות עונשו וצערו. וקאמר כדי שיבכה פי' שאם חטא ולא התאבל על אדם כשר ישולם לו מדה כנגד מדה שימותו בניו ויתאבל עליהם שהם בקטנותם כשרים והרי הוא בוכה על אדם כשר אבל לכשיגדלו מי יודע אם יהיו אז כשרים וכשיתאבל אז אינו מתאבל על אדם כשר. וא"ש לשון כדי שיבכה ויתאבל בשעת מיתת הקטנים על אדם כשר:

ההוא בברכה כתיב. לכאורה מצינו למימר דלאו מדיוקא דימים ולא שנים נפקא לי' אלא הכי קאמר דכל המתעצל וכו' מדה כנגד מדה. ולא תיקשי מזקנים התם לא מיירי מאורך שנים אלא מאורך ימים שבילו זמנם בטוב ומשנים לא מיירי קרא. ולק"מ מלמען ירבו ימיכם דהתם נמי הכי קאמר שבזכות מזוזה יבלו ימיהם בטוב ומאורך ימי חיים לא מיירי קרא ול"ק קושי' ש"ס. אלא מדאמרו לר' יוחנן בברכות איכא סבי בבבל ותמה ר"י ואמר למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב שמע מיני' דאיהו מפרש באריכות ימי חיים מש"ה הקשה ש"ס ר' יוחנן לשיטתו וע"כ דקדק ואמר בבלאי וכו' וק"ל:

ובהאי דרגש עליהם ההר שמעתי מפי מ"ו הגאון הפלאה זצ"ל עפ"י מ"ש ראשונים ביישוב קושי' תוס' לעיל פ"ח ע"א ד"ה כפה וכו' דעל תורה שבעל פה הי' צריך כפיית ההר וא"כ כל המתעצל ואינו חש על תורה שבע"פ ראוי לקוברו חיים כענין כפיית ההר והיינו שרגש עליהם אותו ההר להורגם. והיינו נמי טעמא דבליעת קרח דתן ואבירם שלא האמינו לדברי מרע"ה שהי' אז כמו תורה שבע"פ ודברי חכמים. ודפח"ח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף