חתם סופר/שבת/נב/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הסוס בשיר. אמר רב הונא או יוצאין או נמשכין ושמואל אמר דוקא נמשכין. פסק הרי"ף ז"ל כר"ה ורבים מקשים עליו הא תני' במתני' כוותי' דשמואל. וי"ל דהנה לקמן ע"ב אמר ר' יצחק בבאין מנוי אדם לנוי בהמה ורב יוסף אמר הואיל ואדם מושך בהם. ולפי פי' הר"ן לעיל שהקשה תוס' אפי' רש"י הא נוי לכ"ע אסור פי' הר"ן דשאני נוי דהוה אורחי' בכך בחול ודאי מותר לפ"ז תלי' פלוגתא דר"ה ור"ש בפלוגתא דר"י ור"י דודאי לר"י ג"כ מטמא כשאדם מושך רק הוא סובר כר"ה אפי' כרוכין מותר וא"כ אין יכול למוקי מתני' כשאדם מושך בהם דוקא אבל ר"י סבר כר"ש ושפיר איירי מתני' דוקא כשאדם מושך בהם נמצא ר"י סבר כר"ה כנ"ל ולקמן תני במתני' במחוללין ושפיר יכול להיות אפי' לר"י ולפ"ז פסק הרי"ף כר"ה דגם לר"ה יש תניא כותי' שהוא סובר כר"י והברייתא דמחוללין תניא כוותי' דר"י ודו"ק:
אמרוה רבנן קמי' דר' אסי הא דרשב"י לא צריכנא וכו' אמר להו ר"א אצטריך להו ה"א אמר לפניו ולא קיבלו מיני' קמ"ל. וי"ל דזה תלי' בשיטת הרמב"ן ובעל המאור לעיל דב"ה סבר מחליפין לפני רבי רק גמל בחטם ונפשוט מר"י דבהמות יוצאת דוקא באפסר ורבנן סברו אמר ולא קיבלו הדיוק אבל גוף הדבר קיבלו מיני' ושפיר מצי למוכח מיני' אבל ר"א סבר כשיטת הרמב"ן שמחלפין מחומר לקל ומקל לחומר ולא איפשט כלל וע"כ לא קיבלה אפי' גוף הדבר ולא מצי למוכח מיני' וצריך לר"ד ודו"ק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |