חתם סופר/שבת/י/ב

חתם סופר שבת י ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הכא שם גופי' איקרא שלום כ' תוס' מדלא כתיב ה' שלומו פי' אבל בהאל הנאמן דכתיב ה' נאמן בה"י הידיעה מבואר שאינו אלא תואר לשם ולא שם גופא ולחנם נתלבט מהרש"א בזה ע"ש:

ואמר רבא בר מחסי' אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו. עיין מ"ש בזה בחי' רפ"ב דביצה ושם פי' רש"י משום דרכי שלום כיון שנותן לו דורן יודיעהו להרבות אהבה ואחוה ושלום ביניהם ונ"ל דר"ח דנקט תרי מתנתא וכו' ואמר מאן דאמר לי שמעתתא חדתא הוה ס"ל לר"ח בר גוריא דודאי לא בעי למיהב אגרא ושכר לימוד דכתיב אמת קנה ואל תמכור אלא רוצה ליתן דורן ולתלות הדורן מן הצד במילי אחריתי וא"כ ע"כ לא שמיעא לי' הא דרב דמצוה להודיעו שנותן לו לשם דורן להרבות שלום וכיון דלא שמיעא לי' א"ל הכי אמר רב הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו:

תרתי מתנתא דתורא פי' רש"י בימי ר"ח לא נהיג כר' אילעא. והנה בפ' הזרוע איתא כמה אמוראי דקנסו אטמא ולא פירש"י כן עיין מהרש"א. ולפע"ד דהתם מצינו למימר אותן החכמים ס"ל אע"ג דנהוג עלמא מ"מ אין מנהג עוקר הלכה כמ"ש פלוגתא בזה בפר"ח במנהגי איסור שלו. ומייתי לי' מדרב דאמר פ' הקומץ אי אמר אלי' חולצין במנעל אין שומעין לי' שכבר נהגו העם בסנדל. ומשו"ה הכא דר"ח דחביבי' עליו שמעתתא דרב ע"כ ס"ל כרב מנהג עוקר הלכה ולא הוה מקבל מתנות לולי דאז עדיין לא נהיג:

ולולי דברי רש"י היה נ"ל דלעולם נהיג ור"ח לא שמיעא לי' הא דרב דמנהג עוקר הלכה ואם בא אלי' אין שומעים לו שכבר נהגו העם כל זה לא שמע ר"ח דלפע"ד מה דאמר ר"ח ב"ג משמי' דרב מילתא אלבשייהו יקירא בודאי לא בדברים בטלים אוקמי' אלא היינו הך מילתא גופי' מנהג הרגיל וחשוב בעיני ישראל קשה לבטלם כי יקר בעיניהם מנהגם ומשו"ה א"ש הא מילתא בתריתא. וא"ל ר"ח בתריתא עדיפא לי' מקמיתא דר"ח לא ברצונו נטל מתנות דהרי הצנועים מושכים ידיהם אלא מטעם לאחזוקי נפשי' בכהנא כמבואר פ' הזרוע והשתא דשמע דאינו צריך ליטול עוד דנהגי עלמא כתלת סבי הא עדיפא לי' וע"כ אמר אי הוה לי אחרינא יהיבנא לך ולא אמר לכשיהיה לי עוד אתן לך אבל מאז לא קיבל עוד שוב מתנות כהונה ולא יהי' לו עוד:

ארמי אבד אבי אמר רבא בר מחסי' אמר רב חמא ב"ג אמר רב לעולם אל ישנה אדם בן בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף נתגלגל הדבר שירדו אבותינו למצרים מדקדוק לשון זה משמע דוקא כששניהם שוים ממש והיינו בן בין הבנים אבל כשיש לו יתרון עליהם בתורה וחכמה וכולם חייבים בכבודו לא שייך קנאה והיינו טעמי' דיעקב אבינו ע"ה שעשה לו כתנת פסים כי בן זקונים הוא לו שמסר לו כל דרכי חכמה וכולם חייבים בכבודו ואין כאן קנאה אך הפסוק מדויק בן זקונים הוא לו דייקא לו ולא להם כי בעיניהם לא היה חשוב לחכם וסופר אך והוא נער את בני בלהה וכו' שחשבוהו לנער ולא לבן זקונים:

ונתגלגל הדבר וכו' עיין מ"ש ונדחקו תוס' ועיין מהרש"ל ושל"ה ולולי דבריהם הייתי אומר דעכ"פ למצרים לא הי' יורדים שהרי נגזר סתם בארץ לא להם ואפשר בארץ כנען גופא היו יושבים כגרים ומתגוררים עד שתתמלא סאה של כנענים ואמורי ואז ישמידם ד' וישכן ישראל תחתם וע"י ב' סלעים מילת ירד למצרים ערות הארץ וי"ל היינו וישב יעקב ואחז"ל ביקש לישב בשלוה רוצה לומר כי הוא דאג מאד מפריעת שטר חוב של כי גר יהיה זרעך ע"כ לא קנה שם אחוזה ולא נחלה במאה קשיטה רק התגורר בארץ מגורי אביו דייקא ומסיים בארץ כנען שלא יקרא ארץ העברים רק יקרא ארץ כנען כדי שיהי' מתגורר בארץ לא להם וזה הגירות הוא בשלוה שביקש לישב בה שיהיה שלו ושקט מדאגת גלות ח"ל ומכ"ש גלות מצרים וע"י קנאת איש מרעהו נתגלגל וקפץ עליו רוגזו של יוסף וירדו למצרים ושוב הי' ארץ מגוריהם נקרא ארץ העברים ולא ארץ כנען כמ"ש יוסף גונב גנבתי מארץ העברים ועיין לקמן אי"ה:

א"נ י"ל נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים כי האבות נצטערו בגלות מצרים כדפי' רש"י בפסוק וירעו המצרים לנו ולאבותינו ובשעת יציאתם נגאלו עמנו כדאמרו חז"ל על פסוק נגד אבותינו עשה פלא בארץ מצרים שדה צוען. ובזוהר וירא ישראל את היד היינו ישראל סבא יעקב אבינו ע"ה (וכן הוא במדרש ילקוט שיר השירים) נמצא גם האבות סבלו צער על שבגרמו של יעאע"ה היתה סבה והיינו ירדו אבותינו דייקא למצרים ואולי הואיל וצער זה הוא כעין גלגול נשמה במלבוש הידוע ליודעים ונאחזת בעה"ז והיתה מצטערת עמהם ע"כ דקדקו נתגלגל הדבר רמז לגלגול הנ"ל:

איתא עוד שם ואמר רבא בר מחסיא א"ר חמא ב"ג אמר רב לעולם יחזור אדם לישב בעיר שישיבתה קרובה שמתוך שישיבתה קרובה עונתי' מועטים שנאמר הנה וכו'. אפשר משו"ה רצה יעקב להתגורר בארץ כנען ולא במצרים אעפ"י שמעשי מצרים וכנען שוים בתיעוב מ"מ כנען ישיבתה קרובה ממצרים כפירש"י בפסוק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים שהי' בהיפוך מצרים נבנה לפני אותו כנען ומשו"ה נתמלא סאה של מצרים מ' שנה קודם מילוי ושלם עון האמורי עיין רמב"ם בשמנה פרקים. ועד"ז יש להמשיך המאמרים אחר שאמר ר"ח בר גוריא שמו של הקב"ה שלום סמך לזה שמשום דרכי שלום הנותן מתנה לחבירו צריך להודיע משום ריבוי אהבה ושלום ועי"ז מייתי הא דמלתא אלבשייהו יקירא דכלי מילת יקרים על הרגיל ללובשם סמך לו כשם שהם חשובים למי שראוי ללובשם הה"נ בהיפוך גנאי הוא למי שאינו ראוי ללובשם דלדעת האחים לא הי' יוסף ראוי לאותו אצטלא ובשביל משקל סלעים מילת נתגלגל וכו' ומדאמר ירדו אבותינו למצרים ופירשתי שהי' ראוי להיות גרים בארץ מגוריהם בארץ כנען סמך לו דעיר שישיבתה קרובה עונתי' מועטים והי' נוח להם להתגורר בארץ כנען שישיבתה מרובה מישיבת ארץ מצרים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף