חתם סופר/פסחים/לב/א

חתם סופר פסחים לב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סבר לה כרנבה"ק. עי' בתוספות כתובות פ' אלו נערות שהק' דה"ל לרש"י להק' הכא ג"כ מדאגבה' קני' מתחייב בנפשו לא הוי עד דאכלה כדפריך התם גבי חלבו של חברו ובס' הפלאה מקשה אמאי לא הקשו קושייתם אהך דלעיל כ"ט א' גבי האוכל חמץ של הקדש מעל ומוקי ליש אומרים כרנבה"ק ה"ל להקשות נמי הכי ולע"ד דלעיל לק"מ דכיון דחמץ אסבה"נ לא שייך קני' מדאגבהה דאין קנין לאיסור הנאה ואע"ג דקיימי' לר"ש דמותר לאחה"פ וכמ"ד ט"ה ממון מ"מ הומ"ל דאינו ממון לענין דשייך בו קנין רק לשלם הזיקו מה שאכלו והפסידו ההנאה העתידה לבוא להקדש אחה"פ ואז בעת ההפסד והאכילה קם לי' בד"מ משא"כ בשמעתין דמוקי ליה כריה"ג דחמץ מותר בהנאה שפיר הו"ל להק' מדאגבהה קני. והנה הרמב"ם בפי' המשנה פי' משנתינו פטור במזיד משום דאין אדם לוקה ומשלם והרי הזיד באכילת חמץ וגם כתב טעם דאסב"ה ולא שוה מידי ע"ש ודברים הללו תמוהים הם דנהי דלי"ל הא דרנבה"ק ולא בעי לאוקמי מתני' כריה"ג לבר מהלכתא מ"מ מה צורך לטעם דלוק' ומשלם ולא סגי ליה בטעם דאסב"ה או בהיפוך ל"ל טעם דאסב"ה כיון דאית ליה טעם דלוקה ומשלם ועוד לאיזה צורך מייתי לאו דחמץ הא סיפא איירי אפי' בשגג בחמץ רק הזיד בתרומה וה"ל לאתויי לאו דוזר לא יאכל כי קדש הם ועבתי"ט שכבר עמד בכ"ז ולפי הנ"ל יתיישב בהקדם מ"ש רש"י פ"ק דחולין גבי חמצן של עוברי עבירה כ' ז"ל דחליפי חמץ אסורים למי שהחליפם דאל"כ מצינו דמים לחב"פ וע"ש בתוספות שהק' מ"מ לכתחלה אסור להחליף ונלע"ד כוונת רש"י דמ"מ נהי שאין לו דמים ולא שוה מידי מ"מ איהו דאכלה במזיד ואחשביה באכילתי' ישלם ולא ירויח דהרי איהו אחשבי' אע"כ שאסור לו לקבל דמי החליפין הנה כי כן הוצרכנו לב' הטעמי' דאלו משום אסה"נ לחוד לא הוה מיפטר דלפי מה דקי"ל דחליפי חמץ מותר מה"ת למי שהחליף נמי ואפי' מדרבנן לרוב הפוסקים עמ"ש ריש פרקין א"כ היה לו לשלם להכהן כיון דאחשביה באכילתו ואי משום דאין לוקה ומשלם מ"מ הא מדאגבה' קני' ודוחק לאוקמי בהנהי שינויי דחיקא דתחב לו חברו לתוך פיו אמנם בצירוף שניהם א"ש דלא שייך מדאגבה' קני' כיון דאסב"ה רק בשעה שאכלו ואחשביה א"כ פטור משום דאין לוקה ומשלם וכ"ז בהזיד בחמץ שהוא חמור מתרומ' אך אי הזיד בתרומה ושגג בחמץ א"כ לא מחייב אאכילתו דמצי למימר נצטערתי במה שאכלתי איסור חמץ דאע"ג דפשע באכילת תרומה הקלה לא יזיד באכילת חמץ החמור ולא הוה צריך לטעם דקלב"מ לכן אשמעינן אפי' בהזיד בחמץ דלא מצי למטעין נצטערתי באכילתי אפ"ה פטור משום דחייב מלקות ומ"ש דנצטער באכילתו הכי קי"ל בטבח שהאכיל דברים אסורים לא ישלמו לו שנצטערו באכילתם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף