חתם סופר/סוכה/לג/א

חתם סופר סוכה לג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעי ר' ירמי' נקטם ראשו מעי"ט. נראה כמיותר לא הול"ל אלא עלתה בו תמרה בי"ט מהו ולכאורה אתי לאשמועי' דאפילו דהוי מעיקרא קמבעי' לי' ויותר נראה להסוברים דמשום הדר אינו פוסל אלא ביום ראשון אפי' במקדש וא"כ כל הספק על יומא קמא וא"א שיקטם ראשו ויעלה תמרה ביומו ע"כ שאל נקטם ראשו קודם י"ט ועלתה בו תמרה בי"ט אך למ"ד הדר פוסל כל ז' שפיר מצי למיבעי בי"ט עצמו:

ועלתה בו תמרה בי"ט מהו וכו'. כ' תוס' דלא פשיט מאשחור בי"ט משום דהתם בידו אפי' בקדשי' מכשירי' מהאי טעמא וכו' ומיהו לא לגמרי דמי להאי דינא וכו' פי' דכל שבידו ממש מכשירי' אפי' נראה ונדחה אך הכא אסור למעט אלא אם ירצה לעבור ולמעט ולענין דיחוי מעיקרא מכשירים אבל לא לענין נראה ונדחה ובזבחים ל"ד ע"ב כ' תוס' דאשחור לא הוה בידו היינו אשחור בי"ט דנראה ונדחה לענין זה הוה אינו בידו כיון דאסור ללוקטן הוה כמו אינו בידו לענין נראה ונדחה אבל אשחור בעי"ט דהוה דיחוי קיל דיחוי מעיקרא לענין זה הוה אפשר ללוקטן כבידו אע"ג דהוא באיסור ושוב כ' תוס' והא דמייתי לימא כתנאי עבר ולקמן הו"מ לדחויי משום דבידו לתקן פי' והו"מ לאקומי דמיירי באשחור מעי"ט אלא דלא בעי לאוקמ' ברייתא דוקא בהכי ע"כ עדיפא מיני' משני:

זאת אומרת אין דיחוי אצל מצות. כבר כ' בס' כפ"ת בשם תשו' מהרש"ך דזאת אומרת הוא מאמר מוחלט בלי ספק דלא מספקא לר"פ כלל רק ש"ס קאמר הא דפשיטא לר"פ מספקא לי' לר' ירמי' איפשיטא לתנא דחייב לכסו' א' מספק אבל לר"פ פשיטא לי' ולפ"ז יש קצת ט"ס בלשון ש"ס דמס' ע"ז ולקמן דאמרי' דיחוי מעיקרא הפשוט הכל לר' ירמי' אבל לר"ת פשיטא לי' אפי' נראה ונדחה ממתני' דכיסוי וכן הילכתא ובזה מיושב פסק הרי"ף ורמב"ם וכל הפוסקים:

אלא דברי הרא"ש סוף מס' מ"ק צ"ע ונגר להלום דבעי מהר"ם לומר קטן שנתגדל בתוך ז' ימי אבלו צריך לישב ז' ולמ"ד דאע"ג דבתחלת אבילתו הי' נדחה שהיה קטן מ"מ אין דיחוי אצל מצות כדאשכחן כסהו הרוח וכו' ע"ש והנה משמע נמי דפשיטא לי' להר"מ דבכיסוי קיי"ל אין דיחוי מודאי ולא רק מספיקא דא"כ ה"ל להקל בספק אבילות אע"כ ס"ל ר"פ במאמר מוחלט קאמר זאת אומרת ואה"נ הומ"ל פשוט דהאי קטן דחוי מעיקרא הוא ואיפשוט בשמעתין דאין דיחוי אלא עדיפא מיני' מייתי אפי' נראה ונדחה אין דיחוי. ועיין זבחים י"ב ע"א ובתוס' שם דדבר התלוי בזמן אע"ג דממילא אתי מ"מ שייך בי' דיחוי מיהו הכא בלא"ה בקטן תלי' בצמיחת שערות ה"ל כעלתה תמרה יהי' איך שיהיה דברי מהר"מ נראי' נכוני' והרא"ש דוחה ב' דחיו' א' לא שייך דיחוי באדם ע"ש וצ"ל הא דהמיר והפריש קרבן נמי הבהמה נידחית ולא האדם אלא שצל"ע מ"ש תוס' שיש בידו לשוב מה בכך אם ישוב הלא הוא איננו דבר הנדחה כי אם הבהמה והדבר הנדחה אין לו תיקון מכיון שהפרישה בהמרותו ואינו דומה לאשחור דהדבר הנדחה יש לו תיקון בלקיטה ואי הוה אמרי' במומר הדחיי' על האדם הוה א"ש ויש ליישב זה:

אך שוב כ' הרא"ש אפי' תימא דשייך דחי' באדם מ"מ הא במצות גופי' יש שאין דיחוי כגון כיסוי ויש שיש דיחוי כגון אשחור בי"ט וע"כ לחילוק כיסוי הוה בידו לגלות משו"ה אין דיחוי משא"כ אשחור אין בידו משום איסור' יש דיחוי וקטן אין בידו יש דיחוי אע"ג דהוה דיחוי מעיקרא מ"מ כיון שאין בידו כלל אין דיחוי כצ"ל אבל צע"ג מה דכ' כיסוי הוה בידו ממש אפי' נגד נראה ונדחה וצ"ל ש"ס דמייתי בשמעתין מכיסוי לא אסיק אדעתי' הך סברא לחלק בין מה שיש בידו לשאין בידו וכרבא בזבחים ל"ד ע"ב ואנן קיי"ל כרב אשי וכבר כ"כ פני יהושע דשמעתין אלא לפ"ז הדר' ק' תוס' לדוכתא דה"ל למיפשט איבעי' דר' ירמי' מאשחור מעי"ט הרי הך סברא דבידו לא הוה דיחוי לא אסיק אדעתי' מדפשיט מכיסוי וצע"ג וצ"ל אע"ג דסוגי' דשמעתין לרבא אזלא היינו דבנראה ונדחה לא מכשרי' אפי' בידו ממש כגון כיסוי אבל עכ"פ בדיחוי מעיקרא הוה ס"ל לש"ס ע"ד דוחק י"ל גם לרבא מכשירי' כל שבידו לעשות אפי' באיסור ומשו"ה לא פשיט לי' מאשחור אבל פשיט לי' מכיסוי דבנראה ונדחה אין מועיל מה שבידו וכל זה לפי סוגי' דשמעתין אבל למאי דקיי"ל כרב אשי א"כ כל שבידו ממש כגון כיסוי לא הוה דיחוי אפי' בנראה ונדחה וכל שאין בידו ממש אפי' יש בידו לעשותו באיסור כגון ללקוט בידו לא מכשירי' אפי' דיחוי מעיקרא ואין צריכי' לדחוק ולחלק בין מצות לקדשי' דלעולם אין חילוק בין דיחוי מעיקרא לנראה ונדחה אלא הכל תלי' במה שבידו כפשטיות לשון הרא"ש דמ"ק. והשתא משנתינו ואין ממעטי' בי"ט קאי בין אשחור בעי"ט בין אשחור בי"ט והכי דייקי טעמי' דאין ממעטי' משו"ה פסול אפי' עבר ומיעטו דלא הוה בידו משום דאיכא איסורא הא אם הי' מותר למעט בי"ט כגון בחש"מ או למ"ד מותר ללקט לאכילה ואית לי' הושענא אחריתי מותר אפי' אשחור בי"ט דבידו לא הוי דיחוי אפי' בנראה ונדחה אבל השתא דאין ממעטי' בי"ט הוה דיחוי אפילו אשחור מעי"ט דהוה דיחוי מעיקרא כנלע"ד. אך הטור היפך לשון מתני' וכ' אין מלקטי' בי"ט ואם ליקט כשר והרגיש בזה ב"י ע"ש וזה דלא כהנ"ל:

עבר ולקטן פסול. אין כאן ענין למצוה הבאה בעבירה כמ"ש בירושלמי סוף כ' האורג במעביר מצה ד"א ברה"ר וכי לא יי"ח בו וכי מה ענין עבירה זו למצוה זו וכן המקריב חטאתו בשבת כיפר ע"ש וה"נ דכוותי'. ובמרדכי כ' גוי שעשה שופר בשבת או הביאו מחוץ לתחום לית בי' משום מהב"ע כמו עבר ולקטן והיינו כנ"ל אלא דמייתי עוד ראי' דאפי' מהב"ע ממש נמי אין חוששי' מעצי' גזולי' שסוכך בהם ומלולב גזול בי"ט ב' שוב הקשה מהא דאמרי' בתמורה כ' ע"ב תמורת אשם אין מתכפר בה דאין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה ותי' התם עבר ישראל על לא יחליפנו ע"ש ודבריו סתומי' ושל"ה בספרו בגדי ישע על המרדכי כ' דאע"ג דעולה ושלמים שאינם לכפרה כשר להקרבה אע"ג דהוה בעבירה מ"מ פריך מרדכי משום דלולב דמברך וציונו והיכן ציוהו לגזול ע"כ דומה לאשם ושפיר הקשה ותי' התם עם המצוה עצמה נגמר העבירה דההקרבה היא גמר לאו דלא יחליפנו שמחליף ומקריב זה תחת זה אבל בעלמא לא חיישי' למצוה הב"ע ע"ש ונכון הוא וכ"כ לעיל בדעת רשב"א דיבמות במצות אי ליהנות ניתנו א"כ שמצוה בעצמה היא העבירה ובזה לכ"ע מצוה הב"ע אינו יי"ח:

וכ' עוד של"ה שם להסוברי' באי' דרבנן לא חיישי' למצוה הב"ע לק"מ מאשם אלולב הגזול בי"ט ב' אלא עיקור ק' משופר שנעשה בשבת ע"י גוי והי' אשם הוה מצוה דאורייתא ועבירה דאורייתא לא יחליפנו משא"כ גוי עושה שופר בשבת דגוי בשבת אינו אלא שבות ע"ש וצ"ל המרדכי מדמה גוי עושה שופר בשבת מצוה דאורייתא ועבירה דרבנן ללולב בי"ט ב' דהוה מצוה דרבנן ועבירה דאורייתא אבל תמורת אשם הוה מצוה ועבירה תרווייהו דאורייתא אלא דקשה מעצי סוכה דה"ל מצוה ועבירה דאורייתא ואפ"ה יי"ח וי"ל כמ"ש לעיל דע"י שינוי שם ושינוי מעשה הוה פנים חדשות ולא נעשה עבירה בדבר זה ודוקא שינוי רשות דלא נשתנה הגזילה שייך מצוה הב"ע עיי' מהרש"א לעיל גבי אונכרא אבל בשינוי מעשה כעצי סוכה לא שייך מצוה הבאה בעבירה דפנים חדשות באו לכאן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף