חתם סופר/נדה/נט/ב

חתם סופר נדה נט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

האשה שהיא עושה צרכיה כו' ור"ש מטמא יראה דר"מ ור"י דמטהרי מס"ס ור"ש דלא מטהר בהא פליגי דהך ס"ס לאו ס"ס מעליא הוא דאינו יכול להתהפך ושם אונס חד הוא אלא כיון דאשה זו בחזקת טהרה עומדת סגי בס"ס כל דהו כמ"ש לעיל בשם הפלתי. וא"כ תינח לר"מ דס"ל וסתות דאורייתא וא"כ בין הוסתות הרי היא בחזקת מסולקת מדמים ולר' יוסי נמי אפי' אי ס"ל וסתות לאו דאורייתא מ"מ הא קיי"ל ריש מכילתין ביש לה וסת דיה שעתה דעכ"פ קרוב לודאי מיהת הוא דאורח בא בזמנו וא"כ לדידהו אפי' באשה שאין לה וסת נמי עכ"פ נאמר שמוחזקת שלא תראה כל שעה והרי היא בחזקת טהרה ומהני ס"ס גרוע משא"כ ר"ש מצי סבר כרבנן דפליגי ארבי דוסא לעיל ד' ע"ב וס"ל אפי' יש לה וסת לא דיה שעתה מכ"ש באין לה וסת דלא מחשב בחזקת טהרה לכן לא מהני הך ס"ס גרוע כי האי:

במזנקת ע' מ"ש תוס' לעיל י"ד ע"ב ד"ה ור' יוסי מטהר כו' ולפי שיטת תוס' בשמעתין יש ליישב בנקל דמתני' מיירי בחדא לטיבותא ובתרתי לריעותא נחתינן בחד דרגא לר"מ טמא נדה ולר' יוסי משום כתם ועד שאינו בדוק לה להא דמיא. ולפ"ז הא דאמרינן לעיל כי אתמר ההיא משום נדה אתמר ה"פ דאה"נ דמתני' משום כתם קאמר וההיא דמיון של עד שאינו בדוק משום נדה הוא:

דלמא בתר דתמו מיא ע' מ"ש חידושי ר"ן דלר"מ דחייש למיעוטא הוא דפריך כן ולא לר' יוסי וצ"ע לעיל מ"ד ע"א וביבמות ס"ו משמע ר' יוסי נמי חייש למיעוטא וע' מ"ש תוס' שם ביבמות:

השאילה חלוקה לנכרית רבותא קמ"ל רש"י במ"ש שבתחלה השאילה ואח"כ לבשתה היא ומצאה דאע"ג דנמצא הכתם ברשותה והגויה נמי היתה רק שואלת עליו עי' מ"ש תוס' נ"ח ע"א ד"ה לענין דינא וכו' ורשב"א בת"ה שכתב בהיפוך שהגויה היתה אחרונה נמי רבותא קמ"ל דהרי מסתמא אין הכתם לח דעיקר כתמים משום יבש נגזר דאומר ארגשה ולאו אדעתה כמ"ש תוס' לעיל נ"ז ע"ב ד"ה הרואה ולעיל ג' ע"א ד"ה ושרצים כו' ואם כן מסתמא ביבש מיירי ומסתמא יש לתלות בראשונה יותר מבאחרונה אפ"ה תולה באחרונה היא הגויה ודתנן לנכרית ואח"כ לנדה לא זו אף זו קאמר לא מיבעיא לנכרית דאין לה שום טומאה כלל מן התורה אלא אפי' לנדה דעכ"פ הדם טמא ואי תלינן בהנדה שלבשתה מאתמול א"כ כל מה שנגע בהחלוק מאתמול טמא משום דם נדה שבו וגם אתתא דא טמאה עכ"פ טומאת ערב מפני שנשאה דם נדה וה"ל חזקת טומאה וה"א נטמאה לגמרי נמי קמ"ל:

שלש נשים הא דלא דיינינן הכא דין ב' שבילים לחלק בין באו בב"א ובין [באו] זא"ז ע' מ"ש נקה"כ סי' ק"ץ ומ"ש פלתי שם. ולפע"ד יש לחלק עוד דבשני שבילין אלו לא היה אלא א' היה טהור דתלינן בשביל הטהור הלך וע"כ לא באנו לטמאו אלא משום אידך דכיון דהיו שנים בודאי הלך א' בטמא א"כ נימא מנ"ל שזה הלך דילמא אידך משא"כ הכא בכתם נהפך הוא אילו היתה אשה א' לבד היה הכתם טמא ולא באנו לטהרו לכתם אלא משום אידך א"כ נאמר מנ"ל שתתלה בחברתך דילמא את נטמאת:

ר"נ מטהר שהיה ר"נ אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אין מקבל כתמים צ"ל דס"ל לר"נ כר"א בר"ש לעיל י"ט ע"א דבעי קיר וקירות דאל"ה גם אבנים מקבלים טומאת נגעים כמשתיתא לעיל נ"ח ע"א וכמ"ש תוס' שם ד"ה כר' נחמיה ע"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף