חתם סופר/נדה/נח/ב

חתם סופר נדה נח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רחב"א אומר עד כגריס של פול במעיל צדקה טרח ויגע ומצא גריס גדול מאוד והציור נדפס לפנינו בספרו ואציירו לפניך פה ע"פ המחוגה שלא ישתנה והאריך בראיות ברורות ועצומות אין להשיב עליהם אלא שבפלתי כתב דא"כ לעיל ב' נשים שנתעסקו בצפור ונמצא עליהם כסלע נימא פלגא דסלע ממאכולת הוא וע"כ צ"ל דמאכולת פחות מחצי סלע והסלע ידוע שיעורו שליש טפח וא"כ הגריס הוא עכ"פ פחות מחצי שליש טפח שהוא חצי אצבע אגודל וא"כ הוא שיעור מועט ממ"ש מעיל צדקה:

והנה תמוה לי דילמא ברייתא אתיא כרבנן דרחב"א דלא תליא במאכולת אלא א"כ הרגה. והפוסקים שהביאו הברייתא לא דקדקו בשיעור סלע. וכן מצאתי בסדרי טהרה סי' ק"ץ שכתב דברייתא מיירי בנמצא בבשרה שלא תלינן כלל במאכולת ע"ש. אמנם בלאה"נ שהפלתי טעה במ"כ ואראך כי חצי הסלע היא ממש מכוון לשיעורו של מעיל צדקה הנ"ל ובתחלה אצייר פה לפניך שיעורו של מעיל צדקה במרובע ובעגול והנה מדדנו שיעור הנ"ל ע"י ט' עדשים בינונים שבזמנינו ומדינתנו והוא עדיין מכוון בתמונה הנ"ל לא נשתנה ממה שהיה בזמן מעיל צדקה. והנה הסלע הוא שליש טפח שהוא אצבע ושליש רוחבו. ולהרמב"ם בהלכות ס"ת שכל אצבע עולה לרוחב ז' שעורים בינונים וגם זה מדדנו עתה בכיון ודקדוק ומצאנו ג"כ שהוא מכוון שאצבע אדם בינוני בזמנינו הוא כרוחב ז' שעורים ברחבם. נמצא כי רוחב הסלע הוא ט' שעורות ושליש ברחבן. ונמצא עיגולו הוא שלש פעמים ככה דהיינו כ"ח שעורים ברחבן. ומזה יעשה ריבוע אורך י"ד שעורות ברחבן ורוחב ד' וב' שלישי שעורי'. ע"פ מ"ש תוס' בדוכתי טובי עיין פ' ע"פ דף ק"ט ע"א ד"ה רביעית. וזה ריבועו של סלע וחצי סלע הוא אורך ז' שעורים על רוחב ד' וב' שלישים וזה יעלה בתשברתו ל"ב שעורים ואיזה חלקים ולא נדקדק כי בלא"ה נצטרך לפחות מהן כדי שיהיה המאכולת פחות מחצי סלע מ"מ החצי סלע הוא יותר מל"ב שעורים והשיעור כתם הנ"ל אינו מחזיק יותר מל' שעורים קטנים בשום פנים דוק ותשכח. וי"ל שבדקדוק נקט בברייתא שיעור סלע מפני שהחצי ממנו הוא רק מעט יותר משיעור כתם וכמעיל צדקה הנ"ל. ע"כ נ"ל דבכתמים דרבנן שומעין להקל וכמעיל צדקה הנ"ל אע"פ שהשיעור קצת תמוה שלא ימצא כעת דם מאכולת גדול כ"כ מ"מ כבר כתבתי לעיל בסמוך בזה אמנם בבדיקת עד שאינו בדוק דמקילינן נמי בפחות מכגריס ועוד לא מלאני לבי להקל כ"כ וכל מורה יראה לפי ראות עינו בשיעור דם מאכולת שבזמנו ובמדינתו כנ"ל:

דם ולא כתם צ"ע מ"ט לא מייתי מקרא דשמואל בבשרה עד שתרגיש בבשרה ע"כ נ"ל דלא היה הדבר קשה לתלמידים אלא משום שטיהר גם מטומאת ערב אע"ג דמקור מקומו טמא. והנה בשנמצא כתם לח אין תימא כ"כ משום שאינו מזמן רב ואלו ארגשה בשעת יציאה מגופה היה יודעת ומדלא ארגשה ש"מ דמעלמא אתא דרוב דמים היוצאים מהגוף אינם יוצאים אלא בהרגשה. אלא שהיה כתם יבש ואפשר דארגשה ולאו אדעתה וס"ס לא הוה דהא טומאת ערב הוה אפי' בלא הרגשה. וכיון דהוה כתם יבש שפיר שייך עלה הך דדם יהיה ולא כתם דמניה דרשינן ר"פ דם הנדה דמטמא לח ויבש ואמר השתא דהיינו דם ולא כתם וכיון דאתא לפנינו יבש כל הטומאות כשעת מציאתן ומטהרים ליה:

ולדבריו אנו מודים מזה הלשון משמע שעדיין רשב"ג קם ליה בשיטתא קמייתא אלא שמודה גם לדרחב"א והיינו כי לרשב"ג אי הרגה מאכולת תולה ביה כמה שהרגישה כמ"ש תוס' וא"כ הכי דינא אי לא הרגה תולה במאכולת א' ואי הרגה כמה מאכולת אזי תולה בה כמה מאכולת. והשתא א"ש דאתיא משנתינו כרשב"ג אחר שהודה והכי קאמר הרגה מאכולת תולה בה ומסתמא כמה שהרגה כ"כ תולה בה ואמר עד כמה תולה בה רחב"א אומר עד כגריס אף ע"פ שלא הרגה אמנם כשהרגה תולה אפילו כמה וכמה:

עיר שיש בה חזירים כו' כ' תוס' אור"י דאין לסמוך על זה עכשיו הטעם משום דבזמן הזה שאנו מפוזרים בין האומות אין לך עיר שאין בה חזירים וא"כ בטלת תורת כתם והוה כמו לדברי חברי אין סוף:

שבח לצורי וקוני. אשר עזרני בפרק שמיני. אתה אל רועי. אמץ זרועי. בפרק תשיעי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף