חתם סופר/נדה/מב/א

חתם סופר נדה מב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א"ד לא שמיע ליה כו' מדאחמור רחמנא אבעלי קריין בסיני. צ"ע הא מעיקרא אמר מסתברא דנוגעת וכ' תוס' דפשיטא ליה דמסיני לא ילפינן דחדוש הוא ואיך חזר הכא ואמר לילף מסיני. וי"ל דודאי היכי דגבי דבעל לא מחמרינן כגון בפנים כבחוץ ז"א א"א למילף מסיני דחדוש הוא אבל להשוות הוא לבעל לסתור ולטמויי במשהו זהו רק גילוי מילתא בעלמא זהו מיבעיא ליה אי נילף מסיני או לא. והשתא בתחלה אמר אי שמיעיא ליה הא דר"ש פשיטא דנוגעת הוי משמע דפשיטא ליה בהס"ד דאי אינה מטמאה בפנים כבחוץ ממילא הוי נוגעת לסתירה ולטמויי במשהו ועל אותה ההנחה אמר ואי לא שמעיא ליה מסתברא דנוגעת הוה דהרי מסיני ליכא למילף שתטמא בפנים כבחוץ להיות חמירא מבועלה ומכיון שאינה מטמאה בפנים כבחוץ ממילא נמי שלא תסתור ולא תטמא במשהו. אמנם אח"כ כדמשני כי קמיבעיא ליה לר"ש ולטמא בפנים לא קמיבעיא ליה וכו' הרי דלא תליא זה בזה ואע"ג דלענין פנים כבחוץ לא קמיבעיא ליה מ"מ אפשר שתטמא במשהו ותסתור נמי. וע"פ זו ההנחה אומר איכא דאמרי לא שמיע ליה וסמיך אמאי דאמר לעיל דלטמא בפנים כבחוץ לא מיבעיא ליה דלמיהוי עדיפא מבועלה לא נילף מסיני ולא מיבעיא ליה רק לסתור ולטמא במשהו. ונראה דלרבא דלעיל ל"ג ע"ב דאמר א"א שתסתור יום א' משום דכתיב ואחר תטהר ולסתור ז' דיה כבועלה וכבר כתבנו דלענין דיה כבועלה לא ילפינן מסיני א"כ לדידיה לא איבעיא לן אלא לענין לטמא במשהו והיינו דא"ר רואה הויא ולא צריכין להגיה רבה במקום רבא וע' מ"ש בסמוך אי"ה:

ואליבא דרבנן לא מיבעיא ליה פירש"י דכיון דמטמא בפנים כחוץ מכ"ש דמטמא במשהו ולסתור נמי מיהיה זובה וכ' מהרש"א לרווחא דמילתא כ' כן ע"ש ונראה דהרוויח בזה דאי מקל וחומר מבועלה שאינו מטמא בפנים כבחוץ ואפ"ה סותר ה"א מנ"ל דמשום קרי סותר דילמא משום דפתיכא ביה צחצוחי זבה וכרב הונא לעיל כ"ב ע"א לכן מפיק ליה מיהיה זובה וע' מ"ש רמב"ן בשמעתין דלא קיי"ל כר"ה הנ"ל וסוגיא דלא כוותיה מ"מ היה מקום לטעות לכן כ' כ"ש לרווחא דמלתא מיהיה זובה:

א"נ י"ל דאי מק"ו ה"א דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה הוא אינו סותר עד שיצא טומאתו לחוץ אף היא נמי נהי דמטמאת בפנים כבחוץ מ"מ לסתור יומה לא תסתור עד שתצא טומאתה לחוץ כיון דמק"ו דבועלה נפקא לכן כ' דמיהיה זובה נפקא:

ובזה נ"ל לומר הא דאמר רבא לעיל ל"ג ע"ב לפום חורפא שבשתא ע"ש לא דס"ל לרבא דאינה סותרת כלל ודלא כהלכתא אלא ס"ל לרבא בודאי כשיצאה טומאתה לחוץ סותר מק"ו דבועלה וסותר יום א' ולא קשה מדכתיב ואחר תטהר שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם דגם רבא ס"ל דוקא טומאת ז' של זיבה לא תפסיק כמו גבי בועלה דכתיב לטהרתו ולא איכפת לן בטומאת קרי ה"נ גבי פולטת ואמנם כ"ז כשתצא טומאתה לחוץ דההיא מק"ו דבועלה נפקא אבל לטמאות בפנים כחוץ א"א דמהי תיתי ע"כ מיהיה זובה וא"כ הרי מרבינן לפולטת כזיבה והרי כתיב ואחר תטהר שלא תהא טומאת זבה מפסיק ביניהם וא"א לתפוס החבל בשני ראשים לומר שזה אינו טומאת זבה אלא טומאת קרי שהרי מה שתטמא בפנים הוא ע"כ מטעם זיבה מריבויא דיהיה זובה ע"כ א"א שתסתור עד שתצא לחוץ זהו סברת רבא והוי ס"ל לרבא מדבעי רמי ב"ח מהו שתסתור בזבה ולא קמיבעיא ליה סתם רואה הוה או נוגעת הוה ונ"מ נמי לטמויי במשהו ובפנים כחוץ ומ"ש ששאל דוקא על סתירה אלא ע"כ פשיטא ליה ושמיעא ליה ברייתא דרבנן מרבים טומאת פנים כחוץ מיהיה זובה ומכ"ש דמטמא במשהו והא דבעי רמב"ח על סתירה אע"ג דהא נמי אתיא מק"ו מ"מ בעי אפולטת בפנים אי סתרה אי דרשינן נמי מיהיה זובה לענין סתירה שתהיה כזיבה וע"ז אמר רבא לפום חורפא שבשתא כנ"ל אבל לעולם מודה רבא דביצא לחוץ תסתור וע' מ"ש בסמוך אי"ה:

א"ל שפיר אמרי לך ע"כ לא קאמר ר"ש כו' כ' מהר"ם לובלין דרב שמואל בר ביסנא אמר כלכם ברוקא חדא תפיתו פי' אמרתם דבריכם בלי ראיה ואמר אביי שיש לו ראיה מדר"ש שאמר דיה כבועלה ולא אמר סתם נוגעת הוה אלא ע"כ דוקא היכי דשייך דיה כבועלה והיינו לענין פנים כבחוץ אבל באינך מילי רואה הוה וקשה אכתי רבא דאמר נמי רואה הוה מה ראיה יש לו מר"ש דהשתא נמי דאמר דיה כבועלה נכלל הכל דלא לטמא בפנים כבועלה ודלא לטמא במשהו כבועלה דבעי כחתימת פי האמה לר"ש ודלא לסתור דדיה כבועלה דאינו סותר ז' כדאמר רבא בעצמו לעיל ל"ג ע"ב וממילא לא תסתור נמי יום א' מדכתיב אחר תטהר נמצא במה דאמר ר"ש דיה כבועלה הורה לן כל מה דהוה אפשר לרמז כשהיה אומר נוגעת הוה ומה ראיה יש מר"ש אליבא דרבא דאמר לעיל ל"ג ע"ב לענין סתירה דיה כבועלה. מיהו לפמ"ש לעיל בסמוך דביצא לחוץ לא שייך דברי רבא לעיל ל"ג ע"ב. א"כ א"ש דהו"ל לר"ש למימר נוגעת הוה למימר דאפי' ביצא לחוץ לא תסתור אלא ע"כ רואה הוה ורק במה שנוכל לומר דיה כבועלה לא הוה כרואה וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף