חתם סופר/נדה/יט/א

חתם סופר נדה יט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר קרא כי יפלא ממך כו' מקשים אפי' למסקנא אכתי מנ"ל דבדם נדה נמי מיירי קרא דילמא רק בשני מיני דמים והיינו דם לידה ופליגי בפלוגתא דרב ולוי דמעיין א' וב' מעיינות ודם זיבה ופלוגתא דקשתה כו' וכן הוא להדיא בסנהדרין פ"ז ע"ב ע"ש וי"ל בדוחק דכל הני דקרא מני ליה התם בג' ג' מיני פלוגתתא ע"ש וא"כ ה"ה בין דם לדם איכא נמי ג' מיני יולדת נדה וזיבה. ועוד קשיא דילמא בנדה נמי פליגי ובנמצא בפרוזדור ופלוגתא דאמוראי לעיל דף י"ז ע"ב וי"ל דהך פלוגתא לאו בין דם לדם הוא אלא אי רובא עדיף או קורבא וזה שייך נמי בכל התורה וע' מ"ש שם בסוגיא דפרוזדור. והיותר קשה הוא דילמא בדם נדה גופיה ובפלוגתא דר"מ ורבנן לקמן ס"ה ע"ב אי דם נדה משונה מדם בתולים ע"כ נ"ל דעיקר סמיכות הש"ס הוא אמאי דאמרינן לקמן דמיה דמיה הרי כאן ארבע ולמאן דפליג נמי ואית ליה חמשה מיני דמים יש לו גם כן ילפותא כמ"ש תוספות בשמעתין ד"ה לית ליה כו' א"כ ש"מ דאיכא דמים טהורים אלא דאי לאו הך דבין דם לדם לא הוה סמכינן אהך דדמיה דמיה והוה דחקינן ומוקמינן קרא למילתא אחריתי אבל השתא דכתיב בין דם לדם אי ס"ד דבמראות דם נדה ליכא שום הפרש בין מראה למראה הו"ל לפרש האי בין דם לדם אהי קאי דלא נטעה לפרשו אמראות דם נדה דמסייע לן קרא דדמיה דמיה או דלא הו"ל למיכתב דמיה דמיה כי היכי דלא נטעה אלא ע"כ דאה"נ דבין דם לדם אמראות דם נדה נמי קאי:

ואמר רבה כהה וטהור הרמב"ן פ' ויחי בפסוק ולו יקהת עמים פי' קיהה שיבר כל דברי החולקים עי"ש ולדבריו י"ל ביישוב קו' תוספות דהא מספקא ליה אי קיהה וטיהר קאמר או לא י"ל כך דמבואר במסכת נגעים דבהרת בלא שער לבן מסגירים אותו וא"כ י"ל דלת"ק דר"י מחליטין אותו דמחזיקינן שהיה בהרת קודם לשער לבן ור"י פליג וס"ל דילמא קדמו שער לבן. אמנם מידי מוסגר לא נפיק דדל שער לבן מהכא הא הו"ל בהרת ומסגירים והיינו קיהה ושיבר דברי ת"ק דאיהו מחליטו והוא מסגירו או דילמא דנהי האי ידעינן דקדמו שער לבן מסגירים אותו דדל שער לבן מהכא כנ"ל מ"מ השתא (הה) דהוי ספק מוחלט אפי' מוסגר נמי לא דכללא הוא לטהרו או לטמאו טהור ודאי [או] טמא ודאי אבל ספק כלל לא ע' מ"ש ר"ש פ"ה דנגעים משנה ד' ה' וע"ז אמר רבה קיהה וטיהר וק"ל:

וטהור הרמב"ם פסק כת"ק וכתב כ"מ אע"ג דרבה ב"נ הכריע כמו אבינו שבשמים מ"מ לא בשמים היא ורבה בשעת מיתתו אמר כן ע"כ הדרן לכללן הלכה כת"ק לגבי ר' יהושע. והוא מבואר הדוחק ושמעתי אומרים ע"פ שיטת ר"ת דמתיבתא דרקיע מיירי בלא היה בו נגע מקודם ומשו"ה אמר רבה טהור טהור פי' כיון שהגברא טהור ויש לו חזקת טהרה ה"ה טהור ממילא נשמע ההיפך בשכבר היה בו נגע אחרת ונזקק לטומאה הרי ספיקו טמא ולזה נתכוון הרמב"ם וזהו מהתימא דהרמב"ם מסיים ויראה לי שטומאתו מספק ואי ס"ד שנזקק לטומאה א"כ מוקמינן ליה אחזקת טומאתו וי"ל זה ולומר דר"ת נמי לא אמר שיהיה לו חזקת טומאה ע"י שיש בו נגע אחרת דמה ענין נגע זה לבהרת הלז אלא דעכ"פ לית ליה חזקת טהרה והוה ליה ספק. ומ"מ לא נ"ל יישוב הנ"ל דהא הרמב"ם לא הזכיר כלל הך דנזקק לטומאה ואע"ג דתפס לו לשון המשנה וכמו שתתפרש [לשון] המשנה כן י"ל דבריו מ"מ הו"ל להביא הך דינא דרבה ב"נ וצריכא רבא הוא דהרי ברקיע פליגי ביה. והנכון בזה נ"ל ע"פ מ"ש הר"ש דהך מתני' ארישא סמיך דמיירי שהיה בהחצי גריס בהרת בלא שער לבן ואח"כ נולד חצי גריס אחרת עם שער לבן ובהחצי האחרון הזה מספקינן אי שער לבן קודם או בהרת קדים וס"ל לת"ק כי היכי דהאי חצי גריס היה בלא שער לבן ה"ה אידך פלגא נולד כן ואח"כ נתחדש בה שער לבן ומטמאי' ליה ור"י ס"ל דמ"מ מוקמינן גברא אחזקה עי"ש ובהא איירי נמי הרמב"ם שהרי גם הוא הזכיר באותה ההלכה הך דחצי גריס הנ"ל ע"ש ובהא פסק כת"ק אבל אי לא היה קודם לו חצי גריס כו' לא היה הרמב"ם מטמא ולא היה צריך להשמיענו זה (דדווקא) דמדיוקא דלשונו נשמע כן. והשתא לק"מ ממתיבתא דרקיע דהתם לא הוזכר כלל מחצי גריס מידי ומיירי מסתם אדם ועוד מדלא הזכירו הלכה בשם אמרה והו"ל להקב"ה למימר הלכה כר' יהושע ולמתיבתיה ה"ל למימר הלכה כרבנן וכן מצינו במדרש שהקב"ה אומר הלכה בשם אומרה אליעזר בני כך הוא אומר ע"ש ומ"ש הכא דלא אמרינן הכי אלא ע"כ לא פליגי כלל בפלוגתיה דת"ק ור"י אלא בלא קדמו חצי גריס וכנ"ל וע"ז אמר רבה טהור וכן הלכה וא"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף