שיחה:בבלי/נדה/יט/א

אם בהרת קודם לשער לבן כו' ספק טמא ור' יהושע כהה. והק' בתוס' מ"ט דרבנן דמטמאי מספיקא נוקי גברא אחזקתיה. ועי' במהרש"א שהק' דלמא משום ס"ט ברה"י. ותי' משום דהוי כמו ספק ראיה. ועוד היה אפ"ל דהכא גרע טפי דהוי ספק במקור הטומאה שיסדו החזו"א והאחיעזר דלא אמרי' ס"ט. אבל קשה טובא מד' התוס' בחולין י' ע"ב שנקטו להדיא דגבי נגע שייך דינא דס"ט ברה"י, דהק' מנ"ל דאזלי' בתר חזקה מהא דמטמא הכהן ולא חיישינן דבצר הנגע כשיצא מהבית, דלמא משום ס"ט ברה"י הוא. וע"ש שתי' דמיירי ברה"ר או שאי"ב דעת לישאל. וקשה א"כ מ"ט דר' יהושע דמטהר בספק בהרת קדמה משום חזקה, הא ס"ט ברה"י לא מהני חזקה, וכי פליג ר' יהושע אדינא דס"ט ברה"י. ודוחק לומר דמיירי דוקא ברה"ר. ועוד דא"כ ל"ל לטהר משום חזקה, תפו"ל משום ס"ט ברה"ר ספיקו טהור. בן עזאי (שיחה) 19:54, 26 במאי 2020 (UTC)

בתורא"ש וז"ל, ועוד ר' יהושע אמאי איצטריך קרא בשילהי נזיר לאשמעי' דטהור תפו"ל משום חזקה ואע"ג דאיכא ריעותא דהרי בהרת לפניך הך ריעותא לא חשבינן מדאורייתא אלא מדרבנן להחמיר בקדשים ולתלות במעל"ע. עכ"ל. וכוונתו דמדאורייתא אזלינן בתר חזקה דמעיקרא גם נגד ריעותא דחזקה דהשתא. וצ"ע איזה ריעותא רצה לומר שיש כאן משום דהרי בהרת לפניך, והרי זה גופא הספק אם זה בהרת של נגע או בהרת שאינה נגע. דהא כבר ביאר בקוב"ש בכתובות אות רס"ב דהחזקה בנגע אין החזקה מפני שאנו מאחרים את הבהרת, דאדרבה נימא חזקה לאחר את השער לבן, אלא משום דבהרת של נגע זהו חפצא אחר, ולכך איכא חזקה שאין לו נגע. וא"כ אין כאן שום ריעותא בהך חזקה. [וגם לפי מה שביאר באמרי בינה דהחזקה בנגע היא שמאחרים את שניהם מה שיותר ואז אמרינן שבאו בבת אחת וטהור דבעינן דוקא שיבא השער לבן אחר הבהרת, גם לפ"ז קשה דאין כאן חזקה דהשתא שסותרת, דגם אם נקדים את שניהם נימא דבאו בב"א]. בן עזאי (שיחה) 19:54, 26 במאי 2020 (UTC)