חתם סופר/נדה/יח/א

חתם סופר נדה יח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כאן שנמצא בקרקע פרוזדור. מהו פרוזדור וחדר וגג וקרקע ועליה. אחרי החקירה מפי ספרים וסופרים חכמי וספרי הניתוח א"א לנו להכחיש המציאות שאינו כפרש"י ותוס' וציור מהר"ם לובלין ואין לנו אלא מ"ש הרמב"ם בחיבורו ובפי' המשנה אלא ששם בפי' המשנה יש איזה גמגום בסופו ע"ש ותמצא הציור הנכון בס' מעשי טוביה ובספר שבילי אמונה. ולהיותו קצת משופע לצד שמאל יותר מלימין קראו לשיפועו התחתון קרקעו ולעליון גגו. ושם קבועים ביצים שלה המכונים עליה. עי' היטב. ולכן לא הטרחתי כלל בביאור דברי רש"י ותוספות בשמעתין כי א"א להולמן לפי המציאות האמיתי ואתה דע לך:

תשע חנויות וכו' ע' מ"ש תוס' דלתנא דבי חזקי' קשה קבוע מנ"ל וקו' זו יפול על הרמב"ם דפסק קבוע ופסק כנ"ל א"כ קשה קו' תוספות. גם כבר כתבתי לעיל שהשמיט שינויי דהש"ס יושבת בין ההרים. ליישב נ"ל דמוז"ה במהרשש"ך הקשה שם בב"ב מאי פריך ניזיל בתר רובא הא אדם דהדר לניחותא הו"ל קבוע וכמע"מ דמי ע"ש ועי' ספ"ק דכתובות בתוספות ונראה דקו' זו היא דוקא אקו' ב' דהש"ס דליזיל בת"ר דעלמא והיינו דהרוצח הוא מרובא דעלמא דגוים נינהו אבל קו' קמייתא דקאי אעיירות הסביבות לחלל י"ל אה"נ הו"מ לשנויי הכי דהרוצח הדר לניחותא והו"ל קבוע מ"מ אנו צריכין לדון נמי אהנרצח מאיזה מקום פרוש ובא לכאן ופטרוהו בלא לויה ובשלמא אקו' דרובא דעלמא לא שייך דהנרצח הוא מרובא דעלמא מ"מ בסוף הלך דרך א' מהעיירות הסביבות הללו ופטרוהו בלא לויה וצריכה להביא עגלה ערופה. אבל קו' ראשונה קאי שפיר אעיר שיצא ממנה הנרצח. ולק"מ קו' מוז"ה ז"ל הנ"ל שהרי הוא מת ופרוש ולא הדר לניחותא. ועיקר ק' על קו' ב' דהש"ס וליזיל בת"ר דעלמא. הא הו"ל קבוע. וי"ל דלכאורה קשה מנ"ל למילף קבוע מבטל רוב מוארב לו ע' פ"ק דכתובות דילמא קרא מיירי פלגא מצרים ופלגא ישראלים אלא שהישראלים עומדים קרוב להרוצח יותר ממצרים וזרק אבן לגו והרג ישראל וה"א ניזיל בתר קרוב וה"ל מתכוון להמית ישראל וחייב קמ"ל וארב לו פרט לזורק אבן לגו משום דקבוע מבטל קורבא. ואכתי מנ"ל דקבוע מבטל רובא דעדיף מקורבא. ולכאורה י"ל דהא התם ספ"ק דכתובות מרא דשמעתא דקבוע הוא ר"ז ואיהו הא פליג אר"ח וס"ל קורבא עדיף ומשו"ה מוקי קרא ארובא. והשתא י"ל דר"ז מקשה שפיר לר"ח ניזיל בתר רובא דעלמא ואי משום דהו"ל קבוע ומבטל רוב מנ"ל הא אי מוארב לו דילמא אקורבא קאי אבל רוב דעדיף מקורבא לדידך. לא מתבטל ע"י קבוע וא"כ ליזיל בת"ר דעלמא. והו"מ לשנויי אה"נ מוארב לו לא מוכח אבל מהאי קרא דוהיתה העיר גופא מוכח כן מדלא אזלינן בתר רובא דעדיף מקורבא ש"מ משום דהדר לניחותא ומוכח קבוע מבטל רוב. אלא דאי הוה משני הכי היה קשה עדיין וארב לו ל"ל השתא קבוע מבטל רוב כדמוכח מוהיתה העיר הקרובה מכ"ש דמבטל קורבה. וא"כ וארב לו ל"ל ולא ר"ל דוארב לו איצטריך לדר"ש. אכתי לרבנן מאי א"ל. וע"ז משני ביושבת בין ההרים פי' לרבנן דר"ש מיירי ביושבת ולא ביושבת ממש אלא הכי אמרינן אי לאו דגלי לן קרא בשום דוכתא וארב לו דקבוע הוא מעלה לא הוי עלה על הדעת דקבוע מבטל רוב והוה דחקינן ומוקמינן קרא דוהיה העיר הקרובה ביושבת בין ההרים אבל השתא דגלי לן וארב לו דנדע מיהת בקורבא דקבוע יש לו מעלה. א"כ ממילא לא נדחוק לאוקמ' קרא והיה העיר ביושבת בין ההרים אלא נימא נמי משום קורבא. וא"ש פסק הרמב"ם ודוק כי הקצרתי וסמכתי על המעיין וע"ע בחי' לב"ב ובחי' למסכת ביצה:

הלך אחר רוב כ' תוס' דר"ח קמ"ל אפי' קורבא דמוכח הנה מהו מוכח ומהו אינו מוכח גדר דבר זה נ"ל כך ע"ד משל אם נמצא קרוב לחנות המוכרת נבילה אם באנו לדון אם הוא מהתשעה הכשרות או לא הנה קורבא זו לא מוכחא דבין שהוא מהחנות הנבילה בין מהכשירות לעולם צ"ל שפירשה ממקומה ובאתה לכאן. אם כן זאת הקורבא אינה מוכחת עליה שבאתה מזאת החנות ולא שייך כאן חזקה כאן נמצא וכאן היה שהרי ע"כ פירשה ממקומה. אמנם אם היינו באים [לדון] אם היא מרובא כשרות דעלמא או מחנות נבילה הסמוכה לזה הוי קורבא דמוכח ונאמר שמעולם לא פירשה החתיכה מעירה שהיתה בה נהי דמחנות שלה פירשה מעירה מיהת לא פירשה כנ"ל ובה תיחזי כל הסוגיא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף