חתם סופר/נדה/יא/ב

חתם סופר נדה יא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אפ"ה מימי טהרה לימי טומאה לא קבעה כ' תוס' ואין להקשות כו' כוונתם לפמ"ש רשב"א בחי' דשמעתין לר"מ דגמלתו ומת בנה הרי היא ככל הנשים וה"נ משכחת בגמלתו ומת בנה ואיך כייל דיושבת על דם טוהר לא בעי בדיקה. ומשו"ה משני דמימי טוהר לא קבעה. והשתא שפיר הקשו תוס' דלר"א תבדוק שמא תפסוק ג' עונות וק"ל. ולא צריך למ"ש מהרש"א [שוב מצאתי מ"ש קרוב לזה בפלתי סי' קפ"ז סימן קי"ב ונהניתי] וא"ש נמי תירוץ התוס' דימי טוהר לא מיקרי הפסקה ואף ע"פ דאמרינן לקמן והובא ברייתא זו לעיל דימי מניקה משלים לימי עיבורה כקו' מהרש"א. י"ל דודאי לר' יוסי דמחמיר דאפילו מעוברת ומניקה בעי ג' עונות די לו להחמיר בג' כאלו דימי טוהר משא"כ ר"א דמקיל וסגי ליה בכל הנשים בהפסקת ג' עונות די לו להקל בג' עונות ממש ולא שיהיה ימי טוהר מפסיקים:

ובזה י"ל מה דפשיטא ליה להש"ס בשמעתין דמתני' באשה שיש לה וסת דלא כמ"ש תוס' לעיל ד' ע"ב ד"ה כל אשה וכו' דמשמע דמשנתינו בד' נשים קאי ולא ביש לה וסת ע"ש. והא"ש דשמעתין לשמואל קאי ואיהו הא אמר הלכה כר"א בד' וקשה הא משנתינו קאי כוותי'. וכן הקשה בגליון תוס' לעיל ח' ע"א ד"ה משום דקאי וכו'. ואין לומר כתי' גליון תוס' שם דאפשר משנתינו ס"ל כר' יוסי דבעי נמי הפסק ג' עונות. ז"א דאם כן הו"ל חומרא דמעוברת ומניקה נמי בעי ג' עונות ולחומרא כזו גם ימי טוהר עולה כמ"ש לעיל. ואע"כ שמואל לא מוקי מתני' אלא ביש לה וסת וא"ש:

שלא פסקה מחמת תשמיש הקשו תוס' מרב אסי דבעל ולא מצא דם וחזר ובעל ומצא דם טהורה ותירוץ דוקא בבעילה ראשונה קאמר דבעל בהטיי'. אמנם רש"י לקמן פי' דאכל ד' לילות קאי [ולדידי'] צ"ל דדוקא הכא דנותנים לה יותר מארבע לילות עד שתחי' המכה ועל אותן ימים היתירים קאמר הכא דבעינן שלא פסקה אבל בד' לילות דרובא דרובא דם בתולים הוא ס"ל לר' אסי דאפילו פסקה מחמת תשמיש טהורה ור"ח פליג התם גם בזה. וע' מ"ש רש"י ד"ה לא שנו אב"ה קאי עכ"ל והוא שפת יתר אלא ודאי כיון למ"ש דעד שתחיה דב"ה קאמר לא שנו אבל ד' לילות דב"ש תליא בפלוגתא דר"ח ור' אסי דכי היכי דפליגי בהגיע זמנה לראות דנותנין לה ד' לילות אפילו לב"ה ופליגי ר"ח ור"א הה"נ בלא הגיע זמנה לב"ש. ולא קאי הכא אלא לב"ה ועד שחיתה המכה. ובזה יתיישב נמי קו' מהר"ם לובלין שאותו הפי' שפירש"י במתני' הוא אותו שדחאו רש"י כאן. והא"ש דמה שמקשה רש"י דא"כ [פסקה] לילה א' היינו הכא דמיירי בלא הגיע זמנה דנותנים לה עד שתחיה אבל מתני' מיירי בהגיע ונותנין לה רק ד' לילות. ואהא לא אמר רב גידל אמר שמואל מילתיה:

ובזה י"ל ג"כ דברי רש"י במתני' ריש מכילתין דפי' משמשת בעדים א' לפני תשמיש וא' לאחר תשמיש. והוא נגד דברי שמואל לעיל ה' ע"א. והא"ש דהמהרש"א הקשה בשמעתין תבדוק דילמא (עברה) [פסקה] לילה א'. ותי' דא"כ לפני תשמיש אמאי צריכה בדיקה ע"ש. ולדבריו נתכוון רש"י ד"ה תשמש בעדים וכו' וק"ל. והשתא לשמואל דלעיל ה' ע"א דעד שלפני תשמיש אינו כפקידה ומשנתינו ריש מכילתין [דתני] שני עדים היינו לו ולה אם כן ע"כ במשנתינו דשמעתין נמי מתפרש שני עדים [היינו] לו ולה ולא מיירי מלפני תשמיש כלל והדרא קו' מהרש"א. וע"כ צ"ל דשמואל דלעיל לא חש לקו' מהרש"א דס"ל כר' אסי דעברה עליה לילה א' ולא ראתה אינו מזיק. אך אנן קיי"ל כר"ח לגבי ר' אסי דעברה עליה לילה א' טמאה וקו' מהרש"א צ"ל כתי' מהרש"א. ומוכח דב' עדים היינו לפני תשמיש ולאחר תשמיש וה"ה במתני' דריש מכילתין נמי הכי מתפרשת ודלא כשמואל דלעיל ה' ע"א הקצרתי וסמכתי על המעיין. אע"ג דלחד לישנא לעיל גם לשמואל לפני תשמיש קאמר מ"מ זה הלשון אינו עיקר וכבר כתבתי בזה לעיל שם:

פשיטא שחרית תנן פי' ות"ח דמאפיל בטליתו היינו בשעת הדחק ולעת רחוקות ולא שכיחא:

חדא מכלל חברתה איתמר לפי' התוס' ק"ל מנ"ל לר' אבא להוכיח מילתי' מדרב יהודא אמר שמואל דילמא אין לה וסת צריכה בדיקה לעולם וכר"ח בן אנטוגניס ודר"י א"ש ביש לה וסת ואי ממתני' דכל הנשים ה"א ה"מ לבעלה בישנה דלטהרות אפילו ישנה בעי בדיקה קמ"ל ר"י א' שמואל דישנה לא בעי בדיקה לטהרות ומתני' בערה וקמ"ל דלבעלה אפילו ערה לא בעי בדיקה ולעולם ביש לה וסת אבל באין לה וסת בעינן בדיקה בכל גווני לבעלה וישנה. אלא ע"כ נראה כפי' רשב"ם וקו' תוס' י"ל דר"י גופיה הוי קשה ליה מ"ט לא משני ר' אבא כאן לבעלה כאן לטהרות אלא ע"כ שמיע ליה משמואל רבי' דכל לבעלה לא בעי בדיקה ועל זה סמך ר"י ואמר דשמואל לא שנו אלא לטהרות וכו':

תנ"ה יש ליישב קו' תוס' דאי ס"ד באין לה וסת בעי בדיקה אם כן לאשמעינן אין לה וסת דאף על גב דלא אתחזקה טמאה בעי בדיקה הניחה בחזקת טמאה לא כ"ש ואין לומר אדרבא הא עדיף שהניחה בחזקת טמאה ואפשר שכבר טבלה מאותה טומאה מכ"ש אין לה וסת שאפשר שראתה אתמול ולא היה לה זמן עדיין לטבול מכ"ש שאינו בחזקת טהרה. ז"א דבאשה שאינה עסוקה בטהרות קיימינן ולא אמרינן שמא טבלה וא"ש משא"כ לקמן גבי החמרין ופועלין דבעסוקה בטהרות מיירי כמ"ש תוס' לקמן ד"ה שמואל וכו' ודרכה לטבול מיד שאפשר לה לטבול בכדי שתוכל לעסוק בטהרות מיד שפיר איכא למימר דמיירי ביש לה וסת דוקא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף