חתם סופר/נדה/טו/ב

חתם סופר נדה טו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ספק וספק הוא וכו' לפע"ד דב' שנויי דהש"ס אהדדי איתמר וה"ק ממ"נ אי בתר דאורייתא אזלת ואי בתר דרבנן אזלת דאסור לאכול קבע אפי' בלא ראיית פני הבית אם כן ודאי וודאי הוא. דבדרבנן סמכי' אחזקה על חבר וכו'. וכן יש להבין מפירש"י ומיושב קו' תוספות:

ובא כהן והציץ לידע לראות אם זכר אם נקבה כאן פירש"י שהיה כהן שוטה וכן פירש"י בפסחים ט' ע"א. אמנם בר"פ כל הצלמים פירש"י שהיה כהן חכם ומורה הוראות. ונ"ל דאפשר דהיה נפל קטן מאד שהרי נסתפקו אימא רוח הפילה. וא"כ י"ל דלענין איסור והיתר סמכינן שפיר אס"ס לכן לענין איסורא דטומאת כהנים ידע הכהן שיש לסמוך על ס"ס ס' רוח ס' נפל ואת"ל נפל שמא כבר חסר ממנו מעט על ידי חולדה וברדלס ותו לא מטמא באוהל. כמוכח מהא דא"ר יוחנן לא נצרכה אלא לנפל שלא נקשרו איבריו בגידין דמבואר כשכולו הוא פחות מכזית אז אי נחסר ממנו כ"ש תו אין הנזיר מגלח וכל שאין הנזיר מגלח אינו מטמא באוהל. ועי' מזה ר"פ גיד הנשה. וא"כ הו"ל ס"ס ומותר לו [לכהן] להאהיל עליו. ומ"מ בתר הכי שאל לענין טומאה וטהרה דמחמיר ר' יוחנן אפי' בס' טומאה בר"ה וס"ל הלכה ואין מורין כן. משום דאיכא מיא בשיקעתא דנהרא זילו טבילו עי' במסכת ע"ז ל"ז ע"ב. א"כ דילמא ה"נ בעי טבילה והזיי' מיהת והורו לו חכמים דלא בעי שאינו נכנס בגדר הספק כלל משום דודאי גררוהו ואכלוהו. כן י"ל. אמנם לדינא הא לא קיי"ל כר' יוחנן בהא דמחמיר בס' טומאה. ועוד אפי' לר' יוחנן נמי ע"כ לא מחמיר אלא בחד ספיקא בר"ה אבל בס"ס לא שהרי הכי אמרינן דספק ראתה מטהר ר"י אפי' לטהרות משום ס"ס דאימר לא ראתה ואת"ל ראתה אימר טבלה. א"כ הדרא קושיא לדוכתא אהכהן ממ"נ אי ידע הס"ס משו"ה התיר לעצמו להאהיל ה"נ הו"ל למידע דטהור הוא ומ"ט שאל לחכמים אח"כ ואי לא ידע הך ס"ס א"כ מעיקרא האיך האהיל. והא"ש דהתם בפסחים קאי אליבא דהלכתא דקיי"ל אפי' ס' טומאה בר"ה טהור הלכה ומורין כן ומכ"ש בס"ס. אם כן ע"כ לא ידע הכהן מס"ס ואפ"ה האהיל ש"מ דכהן שוטה הוה. וה"נ בשמעתין אע"ג דאזלינן לר' יוחנן דס"ל בר"ה הלכה ואין מורין כן מ"מ פשיטא ליה דס"ס מטהרין לגמרי. א"כ ג"כ צ"ל כהן שוטה הוה. משא"כ ר"פ כל הצלמים דסוגיא אזלא לר' יוחנן שם ואפשר דאזלא למ"ד הכא דילדא דבזיזא למיטבל כו' דס"ל דר' יוחנן מיירי מודאי ראתה ומשום דמוקמינן לה בוודאי טבלה דחזקה אשה טובלת עצמה בימים הראויה להטהר. אבל מספיקא לא הוה מיקיל אפי' בס"ס. אם כן שפיר י"ל כהן חכם היה ומורה הוראות וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף