בבלי/נדה/טו/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > תלמוד בבלי
מפרשי הדף רמב"ן תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש | |||
לא שנו אלא שאין לה וסת לימים [1]אלא יש לה וסת [2]לימים ולקפיצות כיון דבמעשה תליא מילתא אימא לא קפיץ ולא חזאי אבל יש לה וסת לימים אסורה לשמש קסבר וסתות דאורייתא רבה בר בר חנה אמר אפילו יש לה וסת לימים מותרת קסבר וסתות דרבנן [3]אמר רב שמואל משמיה דרבי יוחנן אשה שיש לה וסת בעלה מחשב ימי וסתה ובא עליה [4]אמר ליה רב שמואל בר ייבא לרבי אבא אמר רבי יוחנן אפילו ילדה דבזיזא למטבל אמר ליה אטו ודאי ראתה מי אמר רבי יוחנן אימר דאמר רבי יוחנן ספק ראתה ספק לא ראתה ואם תמצא לומר ראתה אימא טבלה אבל ודאי ראתה מי יימר דטבלה הוה ליה ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי ולא והתניא חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות אפילו הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין והא הכא ודאי טבל ספק מעושר ספק אינו מעושר וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי התם ודאי וודאי הוא כדרב חנינא חוזאה דאמר רב חנינא חוזאה חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ואיבעית אימא ספק וספק הוא וכדרבי אושעיא דא"ר אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר ואכתי אין ספק מוציא מידי ודאי והתניא [5] [6]מעשה בשפחתו של [7]מסיק אחד ברימון שהטילה נפל לבור ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר אם נקבה ובא מעשה לפני חכמים וטהרוהו מפני שחולדה וברדלס מצויים שם והא הכא דודאי הטילה נפל ספק גררוהו ספק לא גררוהו וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי לא תימא הטילה נפל לבור אלא אימא
- ↑ במינכן ושונצינו: לימים אבל יש לה. (וכ"ה בוונציה, וכתבי הוותיקן עיי"ש).
- ↑ במינכן: וסת לקפיצות כיון, (ותיבת לימים ליתא). וכ"ה בכתבי הוותיקן עיי"ש.
- ↑ בריטב"א מבואר שגרס: אמר רב שמואל בר אבא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן. וכ"ה בכתבי הוותיקן ומינכן עיי"ש.
- ↑ יש נוסחאות: אמר ליה רב שמואל בר אבא לרבי אבא. (כתבי הוותיקן ומינכן עיי"ש ובהערה לעיל מגי' הריטב"א).
- ↑ במינכן ובכתבי הותיקן נוסף: והתניא אמר רבי יהודה מעשה.
- ↑ ירושלמי פסחים פ"א ה"ג
- ↑ בחלק מהנוסחאות (עי' מינכן וכתבי הוותיקן) הגי': של מציק אחד. וכן גי' הערוך (עי' מהרש"ל) ופי' דהיינו אנס. ודלא כתוס' דגרסו מסיק ופירשו דהיינו מוסק זיתים.