חתם סופר/כתובות/עו/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל שנולד הספק ברשותו. שיטת הרז"ה ור"ן דבבית תלי' מילתא. ופשוט בעיני הכוונה בבית ממש. ואם הלכה פנוי' בבית של א' ובא הארוס וקדשה שם ונמצא בה מום שם היכי לדייני' להאי דינא. אע"כ עיקר הכל תלוי ברשות בלי ספק אך הכא שעל זה אנחנו דנין אם החמור ברשותו של זה או של זה היינו אם נתקיים המקח או לא וכן בכלה. ע"כ נראה ע"י הבית יתברר הרשות אם מת החמור בביתו של בעל החמור נאמר שהי' ברשותו ג"כ ואם מת בבית של בעל הפרה נאמר שהי' ברשותו. וכן בכלה. ודוקא כשנמצא בבית אבי' או בבית בעלה נאמר הבית מברר הרשות אבל לא זולת. ומ"מ בבוגרת שנמצא בה מום בבית אבי' עלי' להביא ראי':
הספק ברשותו היינו שנולד ספק בהדבר הנקנה בעצמו כגון מום או מיתה וכדומה אבל ספק הנולד מעלמא כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראי' ואשר ע"כ תמהתי בתשו' א' על דברי רבינו אבגדור ס"פ המדיר במרדכי שהספק הי' בשער שבשוק ולא בהמעיל הניקח ואיך שייך על זה כל שנולד הספק ברשותו. ועיי' רמ"א בש"ע חו"מ סי' רכ"ז סעי' ט'. ועיי' תוס' בחולין מ' גבי מחט שנמצא בעובי בית הכוסות ומ"ש בנדה על זה ודוק היטב בכל זה ותוס' ב"מ ס"פ המקבל ע"ש היטב:
ותנא תונא כלה. פירש"י בין בית אבי' ולקידושין בין בית בעלה. ועיי' מרדכי הנ"ל דס"ל נמי דלמסקנא הוא הראי' מבית אבי' ולקידושין. ולפ"ז ס"ל לרש"י כשינויא קמא דהתוס' לעיל ע"ב ע"ב ד"ה על מנת דבקידשה סתם לא בעי גט ושמואל דשמעתין מוקי מתני' בקידשה סתם ולא בעי גט וכיון דלא בעי' גט דינא הוא דתיהדר הקידושין דאי הוי בעי גט ונאסר בקרובי' לא תיהדר הקידושין לעולם שמא יאמרו קידושין תופסין באחותה. אע"כ ס"ל לרש"י כשינויא קמא דתוס' הנ"ל. א"נ כדעת הג"ה שבמרדכי בפ"ג דקידושין סי' תקל"ה דכל היכי דאיכא ספק קידושין דבכל צד איכא למיחש אם לא תיהדר הקידושין יאמרו אין קידושין תופסין באחותה ואם תיהדר יאמרו קידושין תופסין באחותה. א"כ טוב שתיהדר הקידושין ונימא גיטה מוכיח עלי' כרב אשי בב"ב קמ"ה. ובחלקת מחוקק סי' נו"ן נתקשה בזה וכבר הדברי' מבוארים אצלינו בתשובה הנ"ל. ולפ"ז כדפריך מטבח א' הומ"ל דשמואל מיירי בבעל החמור טוען ברי משא"כ טבח דטועני' שמא דהא קאמר תנא תונא כלה ארישא וברישא הבעל טוען שמא ואפ"ה צריך בעל הרשות להביא ראי' ובאמת הומ"ל למידחי דילמא מסיפא לחוד מייתי ראי' אלא משום דבאמת האי שינויא דשני הש"ס הוא תי' מרווח דסתמא דמילתא כל כמה דלא יהיב דמי כו' א"כ טוב לו להניח לישנא ד בין ארישא בין אסיפא דהרי סתמא קאמר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |