חתם סופר/כתובות/טז/ב

חתם סופר כתובות טז ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא. פי' רשב"ם ר"פ המוכר פירות דאין הריעותא במה שלא ידעו כולי עלמא. אלא שהעדים עצמן שהיו באותו מעשה ויודעים שיצאה בהינומא. אינם יודעים שנישאת בתולה. ולפ"ז י"ל ק' תוס' ולמימר דהמעיד בגדלו מה שראה בקטנו יודע נמי שהיתה בתולה והוה רובא מעליותא וק"ל:

וליחוש דלמא מפקא עדים וכו' כ' תוס' דאיכא נפקא מינה היכי דליכא עדי הינומא וכו' הקשה פ"י כיון דרוב נשים בתולות נישאות מסתמא יהי' קול. ודבריו תמוהים. הא מיירי הכא באשה שלא הי' קול דמשו"ה צריכא דמייתי עדי הינומא. וא"כ הרי קמן דזו לית לה קול א"כ יחוש הבעל למקום אחר כיוצא בזה ולא יהי' לה שם גם עידי הינומא ויפסיד ע"י הכתובה:

עוד כ' תוס' דנפקא מיני' במקום שאין מכירי' נאמן במגו דאין את אשתי גם פה הקשה פ"י לפמ"ש הש"ס לקמן פ"ט דיכול לומר לא גרשתיך ע"ש וכל דבריו תמוהי' ז"ל. דהכא איכא למיחש שתוציא הכתובה ותאמר אשתך אני וכשיודה יתחייב שאר כסות ואם יאמר גרשתיך יתחייב בכתובה ולא הוי טענו חטי' והודה בשעורי'. דהיא תובעת חטי' ושעורי' באומרת אשתך אני מתחייב בשתיהם בשאר כסות כל זמן שהיא תחתיו. ובכתובה לכשיגרשנה. ועוד שתמסור שטר כתובה לאחר ותאמר שמכרה בטובת הנאה וכשיתבע את הבעל אם יטעון לא גרשתי אשתי תבוא היא לתבוע שארה כסותה דה"ל חטי' לזה ושעורי' לזה וק"ל:

מתקיף לי' ר"פ אטו אלמנה מי לא אכלה בתרומה. י"ל רב אדא בר אהבה ס"ל כמ"ד דהולכי' אחר רוב נשים בתולו' נישאו' נמצא דבשעת נישואי' ליכא למיחש שמא בשעת גבי' כתובה לא יהי' קול דסתמא יש לה קול. ואין עושי' תקנתא אלא לפרסם שנמצאת בתולה שלימה בבית בעלה וכשרה לכהונה. וממילא מסתעף מיני'. דאי אירע בשעת גבי' כתובה דלא ימצא קול שהי' בתולה. סגי בעדי' שהעבירו כוס בשורה. ור"פ ס"ל אין הולכי' בממון אחר הרוב אפי' רוב מעלי' אפי' יהי' קול שהי' בתולה. נמצא צריכי' למיעבד תקנתא בשעת נישואי' לפרסם שלא היתה אלמנה וק"ל:

זמנין דתפסה מאתי' פירש"י בלא ב"ד ומשמע עדי' מיהת יהי' בדבר. ודלא כתוס' דליכא למיעבד תקנתא לתפיסה בלא עדים. דמה יועיל תקנתא ואז תכפור הכל ותאמר לא תפסתי ואתי' דברי רש"י כמ"ד מגו מועיל נגד המנהג רק מגו גרוע אינו מועיל כמ"ש פוסקי' בהא דב"מ ק"י ע"ש והכא הוה מגו גרוע עכ"פ דמגו דאי בעי אמרה טענה מעליותא העבירו לפני באמת ומדטענה טענה גרועה איתנוסי איתנסי ה"ל מגו גרוע עכ"פ ובחילוק קליות דלית בי' טירחא הוה מגו גרוע נגד המנהג ולא מהימנת. אבל בחביות דאיכא טרחא מועיל מגו גרוע אע"ג שהוא נגד המנהג. ואין לומר דל מנהג מהכא אמאי תגבה במגו גרוע י"ל כיון דרוב נשי' בתולו' נישאו' ומה"ט מועיל עדים גרועי' להעיד מה שראו בקטנם ה"נ מועיל מגו גרוע אם לא יהי' נגד המנהג:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף