חתם סופר/חולין/קו/א

חתם סופר חולין קו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מים הראשונים האכילו בשר חזיר עפירש"י ומהרי"ק הוכיח מלשון רש"י דמותר ללבוש מלבוש אימנות של נכרים וש"ך בי"ד סי' קע"ח הקשה ממדרש רבה דהאי עובדא בשעת גזירות שמד הי' ע"ש ולפע"ד משו"ה מייתי מהרי"ק מרש"י ולא מש"ס משום דרש"י מתחיל בנבלות ומסיים בחזיר וכ' מהרש"א משום דאסור לעשות סחורה בחזיר ואי ס"ד בשעת הגזירה דלמא החנוני הי' צריך לכך להתנכר שלא יכירו בו. אלא על רש"י גופי' קשי' מנ"ל דלא כמדרש ונ"ל דס"ל לרש"י דהא פליגו דרב דימי ס"ל ע"כ חזיר הי' דניכר לכל אבל נבלה אית בי' משום גונב דעת הנכרי כמי שהקשה מהרש"א ולא ס"ל כתי' מהרש"א דפליגו פוסקים בהכי לעיל בסוגי' דמכריזין ע"כ ס"ל לרב דימי דחזיר האכילו והשתא אי ס"ד דס"ל לש"ס דילן דהי' שעת גזירה והחנוני התנכר כנכרי א"כ מאי גניבת דעת שייך אע"כ לא ס"ל כמדרש הנ"ל וצדקו דברי מהרי"ק:

שאלני את ר"ג בנו של רבי ואוכל טהרות ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן. מזה הוכיח סמ"ג כפירש"י דמיירי באין היד סולדת ואפ"ה אוסר חזקי' ופליג אברייתא דלעיל דאי ביד סולדת ק' וכי גדולי גליל יטלו ידיהם במים שהיד סולדת בהם תמיד אע"כ באין היד סולדת בהם ונטלו כן מפני הקור וכדומה ונ"ל דהתוס' ס"ל לעולם בשהיד הי' סולדת ונפשרו מחמימתן ובהם נטלו גדולי גליל וס"ל למ"ד יד סולדת פסולים לנטילה משום שנשתנו מברייתן אינו מועיל צונן וכמ"ש לעיל בסמוך:

מים שנפסלו משתיית בהמה בכלים פסולים בקרקע כשרים זהו סתם משנה פ"ק דידים. והקשה הר"ש א"כ תיתי ר' יוחנן דלא כסתם משנה אע"כ הגי' כריף חזקי' אומר אין מטבילין ור"י אומר מטבילין וכסתם משנה ומ"מ הלכה כחזקי' שהוא רבן של ר' יוחנן עיין בפוסקים. והרמב"ם פסק במים שנפסלו מחמת מרורותם וסרוחים וכדומה כסתם משנה להקל בבת בירתא. ובחמי טברי' פסק להחמיר כחזקי' רבו של ר' יוחנן וכ' כ"מ דס"ל דבמים שנפסלו מחמת שינוי בטעמם וריחם יש בהם הכירא לא גזרינן אבל חמין שאין השינוי בעצמותן אלא מקרה חמימותן גזרינן בת בירתא אטו מנא ע"ש ולכאורה אין מובן דמבואר בלשון רמב"ם דס"ל מי טברי' מרים הם כמ"ש רבינו יונה בברכות וכ' עצי ארזים סי' ק"ס דאה"נ אלא ס"ל לרמב"ם כיון דשארי מי מעינות חמים שאינם מרים גזרינן בת בירתא. א"כ חמי טברי' שניתוסף להם פסול מרורותא לא יתכן להקל בהם מפני תוספת פסולם ויהי' כחוכא וטלולא ע"ש. ולפ"ז נימא דחזקי' ור' יוחנן תרוויהו ס"ל דע"כ לא פליגו ת"ק ורשב"א אלא במים שנפסלו מחמת טעמם וריחם אבל במעינות חמין שראוים בעצמותם ונפסלו מחמת חמימותם שלא הי' להם שעת הכושר כ"ע מודים דגזרינן בת בירתא אטו מנא ופלוגתא רחוקה לא מפשינן. אך הם פליגו בחמי טברי' שהם מרים וגם חמין דהאוסר סבר דפסולים משום דהוה כחוכא וטלולא והמתיר לא חייש לזה ואין שום א' מהם פליג על סתם וגם אין ק' לימא כתנאי. וגם אין הכרח למחוק גי' שלפנינו וא"כ הלכה כחזקי' רבו של ר' יוחנן שאינו ג"כ נגד סתם משנה ולהקל בדרבנן בחמין שאינם ראוים לשתי' מחמת מליחותם או מרירותם דאי פסקינהו בבת בירתא וטבל בהם ידי' לא גזרינן אטו מנא:

שנפסלו משתיית בהמה. הרי"ף פי' ב' פירושים או סרוחים או עכורים וק' עליו ק' תוס' כמ"ש הרא"ש הרי במס' זבחים מבואר דבעכורא פסולים אפי' למי מקוה. והנה תוס' כ' על פירש"י דלשם אגב רהיטא לא עיין כאן. ובה"ז כ' כשהגיע ללמוד סוגיא זו זכה להבין דברי רש"י ודבריו צריכין ביאור כבר כ' עליו בצאן קדשים שאינם מדוקדקים ואני עני אפרש בעזה"י רק אקדים ב' הקדמות א' דהרשב"א בחי' בשמעתין וגם בפסק הלכה שלו בסוף ההלכה כ' דאפשר אפי' איכא מ' סאה בבת בירתא אפ"ה כיון דאתי ונפסק ממעין גדול איכא למגזר ע"ש דלא כרבינו יונה בברכות ע"ש. והקדמה ב' נ"ל דבה"ג ס"ל דרש"י מפרש הא דריש לקיש דזבחים הכל בטהרת הידים ולא במקוה הכשרה לטבילת הגוף כלל כי מיירי דומיא דמי כיור שהוא לידים כך מקוה דהתם מיירי לידים וכן רביעית לידים וקאמר המשלים לידים במקוה משלים לידים בכיור. ולרביעית דידים אינו משלים. ואחר הנחות אלו יוצדקו דברי בה"ז דע"כ איירי ר"ל בבת בירתא שנפסק לגמרי מן המעיין ואין לו שום חבור דבמקוה ממש היינו לכל הגוף ואנן בידים איירינן אלא איירי בבת בירתא מאי בלא נפסק לגמרי הלא סגי ברביעית שיכסו בו הידים ולמה לי מ' סאה להשלמה כלל. אע"כ מיירי ר"ל בבת בירתא שנפסק לגמרי ואין לו שום חבור עם המעין ומשו"ה צריך מ' סאה והשלמה ומ"מ אפ"ה אי אינו ראוי לשתיית בהמה פסול כיון שנפסק ממעיין גדול אע"כ שיש בו מ' סאה כהרשב"א הנ"ל. והשתא ס"ל לרש"י בשמעתין דלא נפסק לגמרי אעפ"י שאין בו מ' סאה ס"ל לת"ק בקרקע כשרים דלא גזרינן בת בירתא אטו מנא. אבל נפסק לגמרי כדהתם בזבחים מודה ת"ק דבין בקרקע ובין בכלים פסולים אפי' יש בהם מ' סאה ומהא דייק רש"י הא ראוים לשתי' כשרים בין בקרקע בין בכלים. וסיים בה"ג דבזה מיושב ק' ב' של תוס' פ' אין צריך לחלק בין צלולים לעכורים אלא כל שנפסל משתיית בהמה בקרקע כשרים והיינו בבת בירתא דלא פסקינהו לגמרי אבל פסקינהו ממש לגמרי פסולים כבזבחים ובזה מיושב גם ק' הרא"ש אהריף הנ"ל:

משום סרך תרומה נ"ל לפרש כיון שכבר גזרו שהידים אינם נקיות לתרומה נמצא אפי' לחולין אית בהו משום והתקדשתם כעין שכ' תוס' לעיל ד"ה מים ראשונים לענין מלח סדומית וכבר כתבתי בזה לעיל שם ע"ש:

וידיו לא שטף במים פשטי' דקרא מתפרש אשר יגע בו הזב בידיו והזב לא שטף כל גופו במים יטמא ונקט ידיו ה"ה כל איבריו הגלוים דומיא דידיו לאפוקי בית הסתרים. זהו אמתת הקרא וחז"ל אסמכו נט"י לחולין אהאי קרא ג"כ:

ת"ר נט"י עד הפרק וכו' וכל דבר שחוצץ וכו' הכניס בבא זו בברייתא זו להורות נתן כי רובו ואינן מקפיד חוצץ היינו רוב אותו אבר שצריך טהרה כגון בטבילת כל הגוף משערין רוב הגוף ובנט"י משערין רוב היד ולפ"ז לחולין משערין רוב עד הפרק ובתרומה עדיין אין זה חוצץ כי הוא מיעוט לפי ערך פרק דתרומה ומה דהוה רוב בתרומה אינינו אלא מיעוט לגבי קידוש ידים ורגלים והוא חידוש. ולפ"ז משכחת מי שנטל ידיו לתרומה ואסור לאכול חולין כגון שהי' חציצה במיעוט ואינו מקפיד לפי שיעור פרק נט"י של תרומה ולשיעור פרק נט"י דחולין הוה רובא ואינו מקפיד עליו וק' על זה הלא כל חולין הוא משום סרך תרומה ויציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא כמו שהקשה רשב"א על רמב"ן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף