חתם סופר/חולין/לח/א

חתם סופר חולין לח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

איצטריך לי' לאבא לאזוזי אוני. נראה דרש"י לא רצה לפרש דשמואל קרי לרב בשמו אבא. כיון דשם אביו של שמואל הי' אבא בר אבא אבוה דשמואל. לא הי' לו לישא שמו על שפתיו עיין ש"ך י"ד סי' ר"מ סק"ג ע"כ פי' שקראו כן בלשון כבוד אבי אבי רכב ישראל כמ"ש תוס' ישנים יומא דף פ"ז ע"ש. והא דאיסי דקרא לרב אבא אריכא נראה שלא רצה לקרותו בפני ר' יוחנן לא בלשון רב ולא בלשון אבי רכב ישראל מפני כבודו של ר' יוחנן עיין סי' רמ"ב סכ"א עד שהודיעו ר' יוחנן שרב גדול ממנו:

בידוע שנשמתה נטולה הימנה וכו' מלשון זה משמע דכל שלא פרכסה כראוי אין כאן ספק ולוקין עליה משום נבלה וכן פסק רמב"ם. אלא שפסק בספק פרכסה הוה ס' נבלה וצ"ע מ"ש מאם נגע בא' בלילה ולמחר השכים ומצאו מת אפי' הי' מסוכן ומת אמרינן השתא הוא דמת דמוקמי' בחזקת חי' עיין עירובין ל"ה ע"ב והרא"ש בטהרות כ' שם דרבנן לא פליגי אלא בקדשים משום חומרא דטהרות ועט"ז ונה"כ בי"ד סי' שצ"ז. וצ"ל הכא נגד חזקת חי איכא חזקת שאינו זבוח. ועוד מלבד שהיא מסוכנת הרי הוסיף לה מכת חרב סכין של שחיטה ומיגרע גרע דלמא נפיק נשמתה באמצע שחיטה ועיין לקמן בסמוך אי"ה:

ואי עדיף מאי עד מ"מ מסידור משנתינו דפרכוס יד ורגל. והדר זינוק. והדר פרכוס יד או רגל דפחות מזינוק. ולרבנן דסגי ביד או רגל כ"ש דסגי בזינוק. והא דפליגי אדר"ש אי שחטה בלילה ומצא כותלי ביה"ש מלאים דם תלינן שזינקה. קשה דלמא לא זינקה ומ"מ נתלכלכו כותלי ביה"ש ע"י נדנוד ופרכוס ואותו הפרכוס לא הי' ביד או ברגל אלא בא' משארי אברי' ועכצ"ל לר"ש אפי' פרכוס בשום אבר מהני ועל זה הקשו רבנן מנ"ל להקל הא לא מהני אלא או פירכוס או פרכוס רגל ומכ"ש זינוק שבפנינו אבל שחטה בלילה ניחוש שלא זינקה אלא שפרכסה בשארי אברי' ואסורה מספק כן י"ל. ולפ"ז הלכה כר"א דזינוק בפנינו עכ"פ מהני ועוד אפשר זינוק שלא בפנינו נמי מוקמי' אחזקת חי כיון דאיכא עכ"פ מעליותא בפנינו או שזינקה או שפרכסה אין לנו לומר שלא הי' הפרכוס כראוי ורבנן דמתניתין דפליגי אר"ש ס"ל כר"ש בריש נדה בחביות ומקוה ולא אזיל בתר חזקה אבל למאי דקיי"ל אזלינן בתר חזקה אפשר הלכה אפי' כר"ש בשחטה בלילה והן הנה דברי הטור סי' י"ז שתמהו עליו שפסק כר"א וכר"ש ולהנ"ל ניחא:

<מהדורה תנינא> ומדרבנן מי עדיף וכו'. יש להקשות דלמא אדר"א לא פליגי דהשתא פרכוס יד או רגל מהני מכ"ש זנוק דעדיף, אך אדר"ש פליגי דאמר שחט בלילה וכו' וקשה למחר כשהשכים מאן יימר שזינקה דלמא ע"י שום פרכוס קל שפרכסה הבהמה ותלכלך הצוואר בדם ולא זינקה כלל ועכצ"ל דס"ל לר"ש דשום פרכוס קל בעולם מהני וע"ז אמרו רבנן לא מהני שום פרכוס כ"א פרכוס יד או רגל וא"כ נהי אי חזינן דזינקת מותרת מ"מ אי שחט בלילה ליכא למיסמך שבודאי זינקה דדלמא ע"י פרכוס קל נתלכלך הצוואר ואסורה, ולכאורה י"ל דכיון דעכ"פ לכל הפחות הי' פרכוס כל שהוא הי' לנו למתלי להקל ולאוקמא בחזקת ולמימר השתא הא דמת דלא גרע מנגע בא' בלילה ולמחר השכים ומצא שמת דאפי' הי' מסוכן בלילה קיי"ל דאוקמי' בחזקת כמ"ש הר"ש בשם תוספתא דאפי' רבנן לא פליגי התם אר"מ אלא בקדשים ומשום חומרא כמבואר כל זה ריש נדה, ואין לומר אדרבא אוקמא בחזקת שאינו זבוח וכבר מתה קודם שחיטה ז"א דהא זבוח לפנינו כיון שעכ"פ הי' בה קצת פרכוס בשעת שחיטה לזה י"ל דהא לר"ש קיימי' דלית לי' הך סברא גבי חביות ומקוה ע"ש ריש נדה וא"כ הדרא קושיא לדוכתא מנ"ל להש"ס דזינוק לא עדיף, וי"ל דמ"מ מוכח מרבנן דע"כ לא פליגי אלא משום שמא לא פרכסה פירכוס הראוי אבל אי הוה מפרכס פירכוס הראוי אע"ג דהוה בתחלה הי' מועיל שפיר מוכח דפרכוס שאמרו בתחלת שחיטה ולפ"ז מיושב פסק הטור דפסק כר"א דזינוק מועיל משום דס"ל כס"ד דזינוק עדיף ומהטעם שכתבתי לעיל דחכמים לא פליגי אלא אר"ש ולא על ר"א, וגם על ר"ש לא פליגי אלא לטעמי' דס"ל גבי מקוה וחביות דלא אזלי' בתר חזקה דהשתא אבל אנן קיי"ל כההיא דנגע בא' בלילה וא"כ הבהמה מותרת מטעם חזקה והא דבעי הטור דיניק בסוף דוקא היינו מדרבא דמייתי מכי יולד דבעי' בסוף דוקא ומ"מ אם השכים למחר ומצא כותלי בית השחיטה מלאים דם לא חיישי' הי' בתחלה או שמא ע"י שום פרכוס נעשה כן משום דקיי"ל אזלי' בתר חזקת חי וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף