חתם סופר/חולין/לח/ב

חתם סופר חולין לח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומה במקום שהמחשבה פוסלת לקמן תוס' ד"ה אלא מסתפקינן אולי הך מחשבה הרהור בעלמא ומשנה למלך רפי"ג מפסולי המוקדשים תמה ובאמת אין שום ראי' ממשנה או ברייתא כ"א מדר' יוחנן בשם ר' יוסי בגטין נ"ד ע"ב ומפרש לי' ר"י בר ביסנא בכה"ג ביה"כ משמע בקרבן בעלמא לא מוכח משום דבעינן דשמענא ולא סגי במחשבה ואפשר היינו דאמרינן בשמעתין אדר"ל לא קשי' בתר דשמעי מר' יוחנן פי' מר"י הא דכה"ג ביה"כ דשמענא דפגול דמוכח דפגול בעי דבור וליכא למימר כק' תוס' הנ"ל וק"ל. שוב הראוני שכ"כ בס' מור דרור:

מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין. הנה אי ס"ד דתקרובות דע"ז לאו דאורייתא א"ש אין מחשבה פוסלת לאסור בהנאה מן התורה אך תוס' לעיל י"ג ע"ב ד"ה תקרובות הוכיחו דאסור בהנאה מדאורייתא מדאמר ר' יוחנן שם מאן תנא דלא כר"א ע"ש נמצא י"ל מאי דאמרינן אדר"ל לא קשי' בתר דשמעה מר' יוחנן פי' דאמר סתם מתניתין י"ג ע"א דלא כר"א מזה מוכח דתקרובות ע"ז דאורי' אסור בהנאה וא"כ מוכח משנתינו דפנים אסור:

ה"מ בפנים. למ"ש תוס' קידושין כ"ג ע"ב ד"ה דאמר ר"ה דלמסקנא י"ל כהנים שלוחי דידן נמי נינהו א"כ י"ל משו"ה קרי לי' לבעלים מקריב מפני שכהן שלוחו וכמותו ומקרי מקריב. משא"כ בכותי שאין שליחות לגוי ואין ישראל נעשה שלוחו ומכ"ש לדבר עבירה אפי' ילפינן בעלמא חוץ מפנים הכא א"א למילף וצ"ע:

ועלח"מ ספ"ב מה' שחיטה דברי' תמוהים מאוד דפשוט אפי' אי קאי מקריב אבעלים וכן ואכלת מזבחו אבעלים מ"מ אזובח עצמו בודאי נמי קאי. אלא אי קאי אהמקריב ואהזובח לא קאי אבעלים. אבל אי קאי אבעלים קאי נמי אהמקריב ואהזובח אפי' אינו בעליו וא"כ דברי לח"מ צ"ע ורמב"ם אינו מיושב בדבריו וצ"ע:

<מהדורה תנינא> שור או כשב או עז כי יולד וכו', נ"ל לפרש כך וליישב קושי' ראש יוסף שהקשה דהא בודאי כ"ע מודים דבעי' חיות עד גמר שחיטה רק דס"ל כיון דפרכוס בתחלתו ש"מ נמשך החיות עד בסוף ולפע"ד הכי קאמר רבא מדבעי' שתחי' האם עוד קצת אחר גמר הלידה ע"כ היינו טעמא משום שאם לא תחי' אחר הלידה כבר יצאה נשמתו קודם סוף הלידה ומה שראינו בה חיות עם גמר לידה אין ראיה שכן דרך לפרכס עוד קצת אחר יציאת נשמה וכיון שכבר מתה בגמר לידה ה"ל כמו יוצא דופן משו"ה בעי' חיות גם אחר לידה, וה"נ בעי' סי' חיות אחר גמר שחיטה שמזה ידעי' שחיתה עם גמר שחיטה, וזה כדעת רי"ו בשיטת רש"י דסוף. שחיטה היינו אחר שחיטה משהו עיי' ב"י וש"ך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף