חתם סופר/חולין/לב/א

חתם סופר חולין לב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

נפלה סכין והגביה פי' שלא על חודה דא"כ הי' צריך בדיקת חכם בין השחיטה והיינו שיהוי דר"ש השחיז את הסכין ועף מלשון פי' המשנה לרמב"ם משמע לי דלא בהשחזה על אבן מיירי כפירש"י. אלא השחיז לשון המשכה הוא שהמשיך הסכין בהובאה ועף שלא הספיק להחזירו בהולכה אלא יצא הסכין חוץ לצוואר וצריך להחזירו למקום החתך ושהה בזה. בא חברו ושחט משמע מלשון רמב"ם בחיבורו דאכולי' מתני' קאי נפלה סכין או בגדו או השחיז ועף ושהה ואח"כ גמר הוא או בא חברו וגמר ולא אהשחיז ועף לחוד קאי. עוד משמע משם דמפרש משנתינו נפלה סכין הוא שוגג ונפלו כליו והגביה הוא מזיד דלמה הי' לו להגביה כליו והשחיז ועף הוא אונס ע"ש:

ר"ש אומר כדי ביקור ואר"י כדי ביקור טבח חכם ערמב"ם פי' משנה ואין כוונתו לפרש ביקור סכין דמאן דכר שמי' דסכין במתניתין דלימא ר"ש סתם כדי ביקור אלא כדי ביקור סימנים ואין הכוונה לשער בכל טבח אחר שחיטה דההוא כיון דשחיט כדרכו סגי בבדיקה כ"ש אך מיירי במסופק אי שחיט רוב או לא ומראה לחכם או כשהוא עצמו חכם מבקר ובודק ומודד אי הוה רובא כדינו או לא ובאותו ביקור משערינן וזה נקרא ביקור חכם כיון שע"י שאלה והוראה הוא נקרא ביקור חכם וע"ש ולפ"ז לא קשי' מהא דלעיל ט' ע"א אהך דרמב"ם ועת"ח וק"ל:

כדי שיגבהנה וירבצנה וישחוט דקה לדקה וגסה לגסה ופירש"י ה"ה עוף לעוף וי"ל הא דלא אמר ריבר"ח עוף לעוף משום דמשנתינו קודם חזרה נישנית ולר"ע לית כאן מעשה נבלה כלל דאפי' פסיקת רוב בין ושט ובין קנה אין כאן נבלה אלא מעשה טרפה רק ברוב איכא הכשר שחיטה מגז"ה וגם הלכות שהי' גמירי בין רוב סי' זה לסי' אחר. אבל באותו סי' עצמו לא שייך שיהוי כלל כיון דליכא מעשה נבלה וכדעת ר"ת לשיטתו כן הוא קודם חזרה לכ"ע וא"כ לא שייך בעוף שיהוי רק משום גזירת בהמה א"כ שיעור שיהוי דעוף כשיעור בהמה משו"ה לא אמרי' עוף לעוף בפי' משנתינו אבל לדינא דהדר בי' ר"ע וקיי"ל אפילו ניקב קטן בושט נבלה ודלא כר"ת וגם בעוף שייך שיהוי מדינא א"כ שיעור עוף לעוף כפירש"י ועיי' רא"ש ופוסקים:

ורמינהו וכו' הקשו תוס' הא גם כי מתה תו לא פקע איסור טריפות מינה. היינו לשיטתם דס"ל דמחיים טרפה הוה ותו לא פקע מיני' אבל הרמב"ם ס"ל דהוה נבלה מחיים אלא שאינו מטמא מחיים אבל איסור טרפה לא חל עליו כלל כי מיד נבלה הוא ולק"מ קו' תוס':

נקובת הושט ופסוקת הגרגרת לקמן רפא"ט דקדק ת"ח מ"ט שינה לשונו ונקט נקובת ופסוקת ולא תנן ניקב הושט ונפסק הגרגרת כמו ניקב הלב ניקבה הריאה וכדומה. ותי' מפני דקאי אנקובה ופסוקה דמשנתינו אלו טרפות נקובת ושט ופסוקת הגרגרת ששנינו לעיל ועוד ניקב קרום של מוח וכו' ע"ש ועפ"ז יש ליישב מאי דמקשי' אפירכת ש"ס דשמעתין מאי קושיא דלמא נקיט ושט וקנה משום תורבץ ושט ומשום ניקבה כנפה דקנה דלא הוה נבלה. והא"ש אנקובה ופסוקה דמשנתינו קאי דהדר ר"ע ומיחשב לי' נבלה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף