רשב"א/חולין/לב/א

רשב"א חולין לב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר רב פפא בעומדת להטיל. לא גרסינן איכא בינייהו, חדא דהא לא איבעיא לן מאי בינייהו, דנהדר רב פפא בעומדת להטיל איכא בינייהו, ועוד דהנך דקאמרינן כדי שחיטה ולא אדכרו שיגביהנה וירביצנה, לאו משום דפליגי בהגבהה והרבצה, תדע לך דהא מתניתין כדי שחיטה קתני, ואפילו הכי קא פריש רב[י] יוסי דבכלל שחיטה הגבהה והרבצה דכולהו צורך שחיטה נינהו.

במערבא אמרו משמיה דרב יוסי בר חנינא כדי שיגביהנה וירביצנה וישחוט דקה לדקה וגסה לגסה. והגאונים ז"ל וכן הרב אלפסי ז"ל פסקו כן, דהלכה כר' יוסי בר' חנינא, והא דלא אדכר בדר' יוסי בר' חנינא עוף משמע דליכא אלא הני תרי שיעורי דקה וגסה, ובכלל שיעור דקה הוי שיעור עוף, דהכי אגמריה רחמנא למשה בשהייה לדקה ועוף כדי שיעור שחיטה דקה ושיעור גסה לגסה, אבל רש"י ז"ל מחמיר בכדי שחיטת עוף לעוף.

הא דבעי רב הונא בר נתן שהה במיעוט סימנין מהו. פירש רש"י ז"ל: אפילו במיעוט בתרא דסימן בתרא וכדרך שפירש למעלה (ל, ב) גבי החליד מיעוט סמנין כבר כתבנו למעלה שאין פירושו כאן וכאן מחוור, והרמב"ם ז"ל (פ"ג מהל' שחיטה ה"ד) פירשה אכדי שחיטה, כלומר מי בעינן כדי שחיטה גמורה כדי שיעור שני סימנין או אפילו שחיטת משהו. וגם זה אינו מחוור כלל.

אלא הפירוש הנכון דארבה קאי, דלפי שאמר רבה השוחט בסכין רעה אפילו הוליך והביא כל היום כולו שחיטתו כשרה, קא בעי רב הונא דילמא הא דרבה דוקא בשמתעסק בצרכי שחיטה, כלומר בחתיכת רוב הסימן, אבל אם שחט רוב סימן הראשון ובמיעוט האחרון של סימן הראשון הוליך והביא ושהה (כ)[ב]שחיטת אותו מיעוט, מי אמרינן כיון דמדאורייתא שחיטת מיעוט האחרון של סימן אינו צריך, ולפיכך בששוהה בחתיכתו כדי שחיטה שחיטתו פסולה דאינו אלא כמחתך בשר בעלמא, או דילמא כיון דכולה סימן בר שחיטה הוא לא חשבינן ליה כשוהה דמתעסק בשחיטה הוא, וסלקה בתיקו, ולחומרא, ולזה הפי' בעיא דרב הונא לא שייכא אלא בבהמה אבל בעוף לא.

הכי גרסינן: או שפסק את הגרגרת ושחט את הושט. ולא גרסינן ואחר כך שחט את הושט. דהא במתניתין לא גרסינן ואחר כך שחט את הושט דהא אותביה והתניא ואחר כך, מכלל דבמתניתין לא גרסינן ואחר כך. ואף על גב דברייתא תני לה הכין, לא שביק מתניתין ואקשי מברייתא, ועוד דאם איתא, היכי אמר ליה אימא וכבר שחט, והא בהדיא קתני ואחר כך, והא דאקשינן ועוד הא תניא, ואחר כך הכי קאמר ליה מאי דקאמרת דמתניתין כבר שחט קאמר לא אפשר דהא מפרש בברייתא ותני ואחר כך.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.