חתם סופר/גיטין/פג/ב

חתם סופר גיטין פג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם. לעיל כ"א ע"ב העלו תוס' בית אביך היינו בית משפחתה דאל"ה הא במות אביה מותרת ליכנס לבית. והרמב"ם למד מכאן כיון דתחת האגד הוא מחמת קשר האישות אעפ"י שלבסוף כשמת האב ואין להבית אב אין המניעה מטעם האישות אלא שאין בנמצא בית אב מ"מ כיון שתחלת המניעה הי' מחמת האישות ה"ל כאלו אגידא בי' כל ימי חיי ולפ"ז שלא תיבעלי לפלוני אם קבע זמן אינו גט כיון דתחלת המניעה שלא נבעלת לפלוני הוא מטעם קשר האישות אעפ"י שבסוף הוא מטעם שאין הפלוני נמצא בעולם שכבר מת מ"מ איננו כריחו ולא דמי לע"מ שלא תיבעלי לאבא ואביך דהתם לא היתה התחלת המניעה מחמת קשר האישות וק"ל:

שלא תלכי לבית אביך לעולם. בה"ה פשיטא לי' דסתמא נמי לעולם משמע והנה הר"ן מייתי בה"ג בשם רבנן קמאי דאמרי ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני ומת הבעל בחיי הפלוני הותרה לשתות יין ע"ש משמע דלא חיישי' לביטול תנאי אחר מיתה וכ' ר"ן דלא משמע כן מתוס' היינו לעיל פ"ג ע"א ד"ה ועמדה ונישאי' וכו' וכן לקמן ד"ה הכא בדידה קיימא וכו' והקשה הר"ן אם כן כל ימי חייכי נמי הוה כריתות דהרי תהי' מותר' לשתו' אחר מיתתו של בעל וגיסי הרב הגאון מו"ה שלמה איגר נ"י בס' תרע"א רצה לומר שאני הכא מדאמר מילתא יתירתא כל ימי חייכי והרי אפי' בסתמא נמי כל ימי חייכי משמע אלא ממילתא יתירתא משמע דוקא כל ימי חייכי אפי' ימות הבעל הנה הסברא בעצמה נכונה אבל בלשון הברייתא קשה א"כ מ"ט בסיפא נקט שלשים יום הלא באומר שלא תשתי יין סתם דמשמע כל ימי חיי' אפ"ה ה"ז מגורשת משום שתהי' מותר' אחר מיתתו של בעל וזו הוי רבותא גדולה ועיין בתשו' מהר"י בן לב ח"א דף ס"ה עמוד ד' בסופו דדקדק להקשו' דיוקא דהבריי' רישא וסיפא אהדדי ע"ש:

והנלע"ד בישוב דברי רבנן הנ"ל הנה נוסחו' הראב"ד בהרמב"ם פ"ח מגירושין הל' כ"א בע"מ שתתני לי מאתים זוז ואמר מחולין לך ואח"כ מת ה"ז מגורש' ואינה זקוקה ליבם. ולא נחלק עליו הראב"ד בזה. וכתבתי במקום אחר דהטעם משום דהא דלא מהני מחילה משום דאנו חוששים שהתנאי הי' לצעורי ולא מהני מחילת הממון כ"א שימחול התנאי אבל כל זמן שהתנאי אינו נמחול לא יועיל מחיל' הממון שהרי לא נצטערה. וס"ל לראב"ד בדעת הרמב"ם כל שמת אין אדם רוצה שיצטער חברו על ידו והוא בקבר וחזקה על בני ישראל שבשעת מיתתה מוחלים בכל אופן המועיל ואם אינו מהני מחילת הצער הרי הוא מוחל התנאי לגמרי ורוצה אדם שינוח על משכבותיו בשלום וא"כ אי לא היה אומר מחולין לך לא מהני מה שמת כי אולי נתכוין להרוחה וזה אינו מוחל במיתתו אבל כיון שאמר מחולין לך ומה דלא הועיל מחילה משום דלמא לצעורא נתכוין והשתא דמת אחר המחילה ה"ז מגורשת מכל צד ואופן זהו נ"ל בכוונת הראב"ד אליבא דהרמב"ם הנ"ל. ולפ"ז י"ל גם רבנן קדמאי הנ"ל טעמיהו כנ"ל ומש"ה כשאמר ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חיי פלוני וכל תנאי כיוצא בזה שאיננו אלא לצעורי כיון שמת בטלה לי' מחשבתו כנ"ל ולא לע"מ שלא תיבעלי או לא תינשאי לפלוני שכ' תוס' אם נישאי' אחר שמת הבעל נתבטל הגט התם לא לצעורי נתכוין אלא שהי' נחשדת בעיניו ומקנאת חמת גבר התנה כן א"כ אפי' מת לא נתבטל התנאי משא"כ בשלא תשתי שלא הי' אלא לצעורי בהא אמרי' משמת בטל לי' תנאה ולק"מ נמי קושי' הר"ן דבתנאי כל ימי חייכי בשלמא חיי פלוני דהוה כריתות גמור אמרי' אי מת ולא ציוה קודם מותו אזי מסתמא אנן סהדי שדעתו שלא תצטער אחר מותו אבל כל ימי חייכי הא לא הוה כריתות מה תאמר הלא אם ימות ימחול התנאי והוה כריתות. אתמהה א"כ נימא בלאה"נ הא הוה כריתו' דהרי יכול למחול התנאי וזה דבר שאינו אץ בתנאי שלפנינו איירי' דהוה אגידא בי' ואינה מגורשת וא"כ הכא נמי סלא מה אילו אם ימות ויצוה קודם מותו שאינו מוחל התנאי הלא לא הוה כריתו' ואם כן איננו כריתו' ואפי' יאמר אח"כ בפירוש שמוחל התנאי מ"מ מעיקרא לא הוה כריתו' עד שימחול להדיא ונ"ל לעיל ס"פ מי שאחזו ע"מ שלא אבוא עד יב"ח ומת בתוך יב"ח לא תינשא עד אחר יב"ח וכ' ה"ה הטעם כיון שלא נתקיים בפועל ה"ל ספק מגורשת ואני אומר לא נסתפק התנאי אלא בודאי בעינן שיתבטל בפועל ומ"מ היא ספק מגורשת משום דלמא התנאי אם לא באתי לא היה כדי לפייסה אלא כדי לצערה וא"כ משמת הבעל בטל תנאי של צער וה"ל מגורשת או דלמא דעתו כדי לפייסה בתוך הזמן וא"כ אפי' מת לא נתבטל התנאי אא"כ יתבטל בפועל והיינו אחר יב"ח:

ודע מה שצריך ביטול בפועל ומ"מ בע"מ שלא תעשה דבר פלוני מותר' להנשא מיד דודאי לא תעבור על התנאי לקלקל עצמה אעפ"י שלא נתקיים בפועל. י"ל בשלמא אם לא באתי עד יב"ח תלה הדבר בעצמו וידע שלא אפשר לה שתנשא עד יב"ח כי שמא יבוא וא"כ עיקור קיום התנאי בפועל הוא אחר יב"ח ומש"ה אם מת תוך יב"ח אעפ"י שמעתה בודאי יתקיים התנאי שהרי לא יבוא מ"מ לא נתקיים בפועל עד אחר יב"ח שעליו היתה כוונתו מעיקרא משא"כ בשלא תשתי יין או לא תינשאי לפלוני ידע שמיד תוכל להנשא לאחר אדרבא ע"י הנישואין לאחר בטוח יותר שלא תינשא לפלוני ושלא תשתי יין שהרי לא תקלקל עצמה א"כ מותר' להנשא מיד והיינו קיום פועל שלה והבן זה:

ועיין ביומא י"ג ע"ב אי חזי דבעי למימת מקדים ועייל לבי כנישתא והקשו תוס' אמאי צריך להקדים ולעייל אפי' עייל אחר מיתתה חייל גט למפרע כמו ע"מ אם לא באתי מכאן עד יב"ח ומת בתוך יב"ח משהגיע יב"ח מגורש' למפרע אעפ"י שמת המגרש ה"נ אע"פ שמתה המגורש' ע"ש ותירוצם אינו מובן. ולפע"ד ליישב דע"כ בחיותה א"א לכנס לביהכ"נ דהוה גט ודלמא מתה אידך וה"ל עבודה בלא בית ואי לא הוה אפשר למיעל לבי כנישתא עד אחר מיתתה א"כ ה"ל כל ימי חייכי דאינו גט ע"כ אמרי' דאחזי דבעי למימת שהיא גוססת וקרובה למיתה אז יכנס לביה"כ ויחול הגט בחייה ואז לא ניחוש דלמא תמות חברתה דז"א דלמיתה דתרי לא חיישינן וכיון שהיא קרובה למות חברתה חיה תחי' וק"ל מ"מ מבואר מכאן די"ל להתוס' דיש קיום תנאי אחר מיתה וכן מוכח לעיל ע"ד ע"א רשב"ג ס"ל לי ואפי' ליורשי וכן הוא בהדי' בתוספתא ע"מ שתינקי את בני ותשמשי את אבא שתי שנים ומת תקיים התנאי אח"כ ומגורש' למפרע ע"ש הרי מבואר להדיא דקיום התנאי לאחר מיתה מועיל:

כל ימי חייכי וכו' כ' תוס' דקשה לר"י אמאי לא הוה כריתו' בע"מ שתמות אחד מכם וביומא העלו תוס' אה"נ דמיגרע גרע ע"ש וי"ל עפ"י מאי דאמרינן בקידושין נ"א ע"א אלימא דאמר כלכם קני את וחמור הוא וכ' הרא"ש כיון דכייל להו בלשון כלכם כ"ע מודים דלא קנה שום אחד מהם וה"נ דכוותי' דכיילינהו ואמר שלא תמות א' מכם ולפ"ז י"ל בחיי וחייכי נמי לאו דוקא דאמר בהאי לישנא אלא דאמר לה כל ימי חייכי וכולל שניהם בלשון א' אבל חיי פלוני מסתמא פרט הפלוני בפ"ע אפי' אמר נמי חייכי וחיי פלוני לא הוה קני את וחמור דכ"ע מודים ביה הקצרתי וק"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף