חתם סופר/ביצה/טז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


חתם סופר TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png טז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב. פי' כי חק לישני דמזוני משום שהמזונות הם כחק בלי טעם דלא בזכותא תלי' מילתא ויש רשע וטוב לו ע"כ הוה כחק ואין אדם יכול לעמוד על טעמו של דבר אך הוצאותיו למצות ה' שבת ות"ת הוא במשפט ישר אם פוחת פוחתין לו ואם מוסיף מוסיפין לו וזה הוא כי חק לישראל הוא מה שהוא לצרכי ישראל עצמם הוא חק ולא במשפט. ומשפט לאלקי יעקב מה שהוא צורך לאלקי יעקב היינו צורכי מצות הוא במשפט שאם מוסיף מוסיפין לו:

ב"ש אומרי' מחד בשבתיך לשבתיך. לומר שיזכור כל ימיו לעולם הבא יום שכלו שבת וב"ה ס"ל ברוך ה' יום יום דיפה שעה א' לצדיקים בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב והאמנם לאו כל אדם זוכה לעשות כב"ה והיינו פלוגתת ב"ש וב"ה לב"ש נוח שלא נברא ולב"ה נוח שנברא דודאי הזוכים לאותה מדריגה של ב"ה נוח לו שנברא וכתי' תוס' במס' ע"ז ה' ע"א ד"ה שאלמלא וכו' ע"ש ויען רובא דרובא לא זכו לדבית הלל ע"כ נמנו וגמרו כב"ש דנוח שלא נברא והלואי ויעשו מחד בשבתיך לשבתיך כדאמרי' התם עירובין י"ג ע"ש ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ע"כ יתישב פירש"י בחומש בפסוק זכור את יום השבת לקדשו כב"ש ורמב"ן טען עליו ע"ש:

וא"נ י"ל דהלל כל מעשיו לש"ש וי"ל שגם אכילתו והנאת גופו ביום חול הי' קודש וקרבן לה' וא"כ מצוה שבא לידך אל יחמיצנה לשמור על שבת כי גם היום מצוה בבהמה שמינה אבל מודה הלל מי שאינו יכול לכווין כן כל מעשיו טוב יותר לעשות כשמאי ומיושב ג"כ קו' רמב"ן על רש"י פ' יתרו וק"ל:

מהו דתימא הרסנא עיקר. העתיק מחי' למס' חולין ס"ד ע"א וז"ל:

סי' לאו דאוריי' כ' תוס' בשם ר"ת דאפי' הסומכים על הירושלמי לאכול פת עכו"ם מ"מ אותו פת הנילוש עם ביצים אסור משום שלקות. ותוס' דחה זה דקמח עיקר כדמוכח מסוגי' דקרבי דגים ובע"ז ל"ח ע"א כ' תוס' בשם ר"ת בעצמו להתיר מאותו ראיה בעצמה. ושמעתי שמהר"מ שיף הרגיש בסתירה זו ולא תירץ כלום. וראיתי בס' הישר של ר"ת מייתי בפנים להתיר אותן האוכלי' א"ש ולית ביה משום איסור דם וביצים אבל מפת ושלקות לא הזכיר כלום. והנלע"ד בזה דודאי על הראיה דמייתי תוס' מכסא דהרסנא יש להשיב ולומר שאני דגים דלא נאסרו מעולם ע"כ אי הם עיקר שרי' משא"כ פת שהיה אסור מעיקרא ונמנו עליו והתירוהו די לנו שהתירו פת ממש. אבל להתיר גם תערובות ביצים עי"כ זה לא עלה על דעת המתירים. אמנם כל זה למי שאינו נזהר מפת עכו"ם עפ"י היתר של הירושלמי שנמנו עליו והתירוהו. אמנם מי שאינו נזהר מפני שלא פשיט איסור שם כמ"ש תוס' ב' הסברות בע"ז ל"ה ע"ב והובא בפוסקים א"כ לדידי' הוה פת כמו כסא דהרסנא ממש וא"ש השתא דהכא בשמעתין מיירי ר"ת להדיא על הסומכים על התירו של הירושלמי ולא משום שלא פשט איסור ע"כ הי' אוסר ר"ת ולא חייש לראי' מכסא דהרסנא והתם לא מיירו מהירושלמי כלל רק מאינם נזהרים וכל שאינם נזהרים מפני שלא פשט איסור ולדידהו הוה שפיר ראי'. ע"כ העתיק מהחי' מס' חולין הנ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף