חתם סופר/בבא בתרא/מב/א

חתם סופר בבא בתרא מב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אכלה האב שנה וכו' והבן שנה והלוקח שנה וכן באידך בריתא בפני הבן שנה ובפני הלוקח שנה. לקמן קנ"ו ע"א מבואר דלמכור בנכסי אבי' עד שיהא בן עשרי' וא"כ ע"כ מיירי שהבן כבר הי' גדול י"ח שנה כשאכלה אביו וכאכלה זה בפני אביו באידך בריתא דבחדא גוני איירי כמ"ש רמב"ן. וזה נוטה כדעת רשב"ם לר"ת בתוס' כתובו' י"ז ע"ב. ומ"ש רמב"ן בשמעתין דאפי' בן קטן יכול להחזיק וכ"כ ה"ה ברמב"ם היינו לדינא אבל בריתא ע"כ מיירי בגדול כנ"ל כיון שחזר הבן ומכר בנכסי אביו וצריך שיהי' בן כ'. מיהו משכחת לי' מבן י"ג ואילך עפ"י מה שכ' רשב"ם לעיל ל"ג ע"א שמכרו ב"ד לפרוע חוב ע"ש וא"כ אפשר שהתחיל החזקה בהיותו בן י"א שנה ושוב נתגדל ומכר עפ"י ב"ד. אך לפ"ז לא מיירי בריתות במכירה בעדי' בלי שטר כיון דנמכר בב"ד ועמ"ש תוס' ד"ה ואי ס"ד וכו' וק"ל:

ואי ס"ד דלוקח אית לי' קלא וכו' כ' רמב"ן דאפי' ע"י עדים אית לי' קלא דלא גרע ממחאה ע"י עדי' שאינם יכולים לומר לו ועיין מהרש"א ותלי' בפלוגתת תוס' ופוסקי' לעיל ל"ט ע"א ד"ה ר"פ וכו' אי ר"פ ס"ל כשמואל או לא עיי' דהכא נמי ר"פ אמרה. והנה רשב"ם כ' בפשיטות דלא כיש מפורשי' דאם מכר לו גם זו עמהם בפירוש ולאו מילתא היא דסתם משמע שלא פירוש עכ"ל רשב"ם. והטור סי' קמ"ד כ' בפשיטו' בהיפוך דמיירי בפירוש לו שדה זו והאריך בתומי' ע"ש ולפע"ד לרבא לעיל למ"ד ע"א גבי נכסי דבי בר סיסון ע"ש דלרבא יד המוכר על העליונה א"כ ה"נ כשמכר לו סתם כל נכסי אביו אין שדה זו בכלל ולא ה"ל להמחזיק הזה להזהר ונהי דקיי"ל כר"נ מ"מ לרבא ע"כ מוקי בפירוש לו שדה זו דאל"ה פשיטא. וא"כ ה"ה לדינא אפי' פירוש שדה זו הוה חזקה דבהא לא פליגי רבא ור"נ ומוכח כהטור. אלא לכאורה אין הכרח דהא לרבא מצי לשנויי כאן בעדי' כאן בשטר כמ"ש תוס'. נמצא לרמב"ן דלא הו"מ לשנויי הכי מוכח כהטור: ולחד שינויי תי' רמב"ן דלהכי לא מיתוקי' בעדי' משום דהני בריתו' בהדדי מיתני' ולא מיתוקם רישא בשטר וסיפא בעדי'. וצ"ל עכשיו דמשני במוכר שדותם סתם שפיר מיתוקמא רישא וסיפא בסתם. דבשלמא ברישא שהמחזיק מכר כל שדה אבותיו סתם והמערער כבר ראה שאכלו אחרי' חילו ב' שנים זא"ז ובשנה ג' אוכל זה הלוקח שלקח שדה אבותיו של זה ה"ל לחוש ולחקור אם לא ע"י מכירת נכסי אבותיו ושטרו של זה הוא אוכל וה"ל למחו' אפי' לא פירוש לו שדה זו בהדי' מ"מ כיון שרואה שאוכל פירות שדה שלו מה שכבר אכלוהו האב והבן ב' שנים והוא בא מכחם ה"ל למחו'. משא"כ בסיפא נהפך הוא שהמחזיק לא ה"ל לזהר בשטרו מפני מכירת המערער על שדה אבותיו כי לא עלה על דעתו מעולם שימכור זה מה שאינו שלו והרי הוא היושב בתוך הקרקע ואוכל פירותי' בשופי בלי מוחה והחילוק מובן ותמהתי על אריכו' דברי' התומי' בזה:

מתניתי' האומנין והשותפי' והאפטרופי' ואח"כ והאריסי' כן גי' רשב"ם ונקיט אומני' ושותפי' ואפוטרופי' גבי אהדדי משום דתלתהון שייכי בין בחזקת ג' שנים דקרקע ובין בחזקת תפיסת יד דמטלטלי' משא"כ אריסין לא שייך אלא בקרקע ועיין תוס' לקמן מ"ז ע"ב ד"ה ומעמידין וכו'. ורמב"ם מייתי דין אומן במטלטלי' פ"ט מטוען. ואומן קרקע בפי"ג וסידר אומן ואח"כ אריס דדמי לאומן קרקע ואח"כ אפטרופי' ונקיט שותפי' בסוף מפני שאין דין כל השותפי' שוין בשמעתין. ובשיטה מקובצת משמע דהראשוני' לא גרסי במשנתינו אלא אריסי' ואפטרופין. ואבוה דשמואל ולוי הוסיפו בבריתא שלהם על משנתינו שותפי' וכ"ש אומן ושמואל הוסיף אומן אבל שותף יש לו חזקה והיינו דכ' רשב"ם שרבנו גרשם גרס במשנתינו שותפי' ושמואל הוסיף אומן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף