חנוכת התורה/פרשת נח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך





חנוכת התורה
טעמא דקרא
משאת המלך
משך חכמה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חנוכת התורה TriangleArrow-Left.png פרשת נח

חנוכת התורה - פרשת נח

ז[עריכה]

בפסוק ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם וגו'. ויש לדקדק תיבת בא לפני מה בא לרמז. ויש לומר עפ"י מאמר חכמינו ז"ל מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי אי נמי חמסן בפחות משוה פרוטה וגזלן יותר משוה פרוטה. והנה מבואר בכמה מקומות דאין בית דין נזקקין לפחות משוה פרוטה. לפי זה מתורץ הדיוק דלעיל מה שאמר הקב"ה בדיוק קץ כל בשר ר"ל קצם בא לפני שאני בעצמי אדון ואשפוט אותם. וקשה למה דוקא בעצמו ולא על ידי בית דין של מטה לכך אמר כי מלאה הארץ חמס רצה לומר פחות משוה פרוטה ואין הדיין נזקק לפחות משוה פרוטה על כן אצטרך אני בעצמי להזקק להם:


ח[עריכה]

ברש"י לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. רבים אומרים ומקשים אמאי רק נחתם מפני הגזל. ויש לתרץ על פי מה דאיתא אין בית דין נזקקים על פחות משוה פרוטה אבל בשכבר יושבים אז ידונו על הכל ודין פרוטה כדין מאה. והנה מבואר כאן במדרש דהיו גוזלים פחות משוה פרוטה. לכך אמר לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל רצה לומר דהחטא של גזל לא היו יכולים לדון אלא בשעת גמר דין דבתחילה אין בית דין נזקקים לפחות משוה פרוטה:


ט[עריכה]

איתא בילקוט בפרשה זו וזה לשונו ותהי להם הלבנה לאבן מצלחא בידיהון אתי למיבני חדא והוא בנוי תרתי וכו' עיין שם. ולכאורה אין זה אלא דברי נביאות והיכן רמיזא זאת בקרא. ויש לומר על פי מה דאיתא בריש מסכת בבא בתרא (ב.) השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונים לפי מנהג המדינה וכו' בגויל (פי' אבנים) זה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים וכו' בלבנים זה נותן טפח ומחלה וזה נותן טפח ומחצה עיין שם. נמצא שאבן הוא בכפלים מלבנה. והנה כאן כתיב ותהי להם הלבנה לאבן. וקשה הא אבן צריך מקום כפלים מלבנה. ולזה אמר בעל הילקוט שנתברך מעשה ידיהם והיה מחזיק מקום הלבנה כאלו הניחו שם אבן שהוא בכפליים. וזה שאמר הכתוב ותהי להם הלבנה לאבן:


י[עריכה]

ברש"י על הפסוק וימת תרח בחרן הנו"ן הפוכה לומר וכו'. ויש לדקדק למה לא רמז זאת מיד בלידת אברהם. ועוד למה נרמז זאת באות הנו"ן דוקא שהוא סוף האותיות של חרן ולא בחי"ת שהוא אות הראשון של חרן. ויש לומר עוד פירוש על הנו"ן הפוכה. על פי מה דאיתא במדרש וגם ברש"י למה נאמר פרשת לך לך אחר מיתת תרח הא עדיין חי היה רק משום דהיה רשע ולא היה מחויב לישאר אצלו ולכבדו רק מפני הבריות שלא יאמרו אברהם עבר על מצות כיבוד אב לכך היפך הסדר והקדים מיתת תרח וכו'. והנה איתא במסכת שבת והובא גם כן ברש"י בפרשת בהעלותך בפסוק ויהי בנסוע הנו"ן הפוכה לומר שאין זה מקומה וכו' עיין שם. אם כן יש לומר דכאן גם כן נכתב נו"ן הפוכה לומר שאין כאן מקומה דהא באמת מת תרח אחר יציאת אברהם כנזכר לעיל. אך עדיין צריכין לתת טעם למה נרמז זאת כאן ובפסוק ויהי בנסוע דוקא בנו"ן. יש לומר על פי מה דאיתא במדרש פרשת בא ובילקוט רמז תשס"ח דכל האותיות יש להם בת זוג א"ט ב"ח וכו' רק הה"א והנו"ן אין להם בת זוג עיין שם. לכן נעשו הסימנים באות שאין לו בת זוג וחיבור לומר שאין לו חיבור לכאן ואין זה מקומו. אבל עדיין קשה למה דוקא בנו"ן ולא בה"א. יש לומר דאיתא במדרש נו"ן עתידה להיות לה בת זוג. וגם איתא במדרש עתידים כל הפרשיות שיוקבעו במקומן משום הכי בא הנו"ן לרמז זאת:


·
מעבר לתחילת הדף