חכמת אדם/נט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png נט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דין עירוי וכלי ראשון וכ"ש (סי' ק"ה)

א כל היתר שנאסר על ידי איסור על ידי חום אינו נאסר אא"כ הי' חם כל כך שהיד סולדת בו מחמ' חמימות ולפי שיש אנשים שיראים ממעט חום ויש שאינ' יראים אפי' מחום גדול וא"כ נתת דבריך לשיעורים ולכן אמרו בגמרא כל שכריסו של תינוק נכוית ממנו נקרא יס"ב (לשון ר' ירוחם בהל' שבת נתיב י"ב ח"ב) אבל אם אין היד סולדת בו אפי' הוא כ"ר ועומד על האש אינו אוסר ומ"מ בדבר מאכל כיון שנוח לבלוע יש להחמיר לאסור כ"ק אפי' אינו עומד על האש אבל להבליע מכלי לכלי בכלי אינו אוסר כלל (ש"ך סי' ק"ה ס"ק ה' ועיין במנ"י כלל כ"ג ס"ק ד') ונקרא כ"ר כ"ז שהיס"ב אעפ"י שאינו עומד על האש (ש"ך שם ובא"ח סי"ח ובי"ד סי' צ"ה) (ואם יש שם מלח או חומץ וציר ושאר דברים חריפים אוסר אפי' בכ"ש ואם היה הדבר חריף מעורב בתבשיל אינו מבשל (ס"ט סעיף ע' וע"ש בש"ך ובט"ז ובח"ד בביאורים):

ב המערה מכלי ראשון על מאכל או על כלי מבשל כדי קליפה ולא יותר ואפי' עירוי שנפסק הקילוח מבליע כדי קליפה אלא שאינו מפליט ומבליע בפעם אחד ומ"מ טיפה אחת כיון שנפסק ממקומו אינו רותח כ"כ ואינו אוסר כדלעיל כלל מ"ה סי' כ' (וע' במנ"י כלל נ"ה נ"ו וס"ק י"ט ובכו"פ סי' צ"ב וסי' ק"ה בדין נפסק הקילוח שהאריכו להקשות מדברי רמ"א בסי' צ"ב סעי' ז' שכ' בנפסק הקילוח דהוי ככ"ש והמעיין יראה דשם איירי שנזחל ע"ג כירה וא"כ כבר נתקרר ע"ג כירה דמ"ש אם נתן אותו בכלי או ע"ג כירה ושם סעיף ט' בטיפה הנופלת מן נר טעמא משום שאינו אלא טפה א' וכמ"שכ הש"ך בסי' צ"ג ס"ק ו' בשם הד"מ) ואם עירה איסור לכלי נחשת ובישל בו אח"כ צ"ע אם יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דכלי נחשת אינו בולע אלא ע"י אור ועיין לעיל סוף כלל נ"ז:

ג כלי שהכניסו לכלי ראשון בשעה שמרתיח ושאב ממנו חמין אפי' אם השהה קצת הכלי בתוך הכ"ר עד שהרתיחה עולה תוך כלי הזה אעפ"כ הוא ספק אם יש לו דין כלי ראשון די"ל דלא נקרא כלי ראשון אלא כשעומד בלא הפסק אבל זה י"ל תיכף כשהוציאו יש לו דין כלי שני ולחומרא קיי"ל בכל מקום דדינו ככ"ר אבל לקולא דהיינו להגעיל בזה ענין לא הוי ככלי ראשון (ט"ז סי' צ"ב בסופו וש"ך בסי' ק"ז ס"ק ז') ודוקא שהוציא הכלי מכ"ר עם תבשיל אבל אם תחב לכלי ראשון והוציא ריקן יש לו דין כ"ש לגמרי (ט"ז שם):

ד ונ"ל דאם עירה חלב רותח לקערה של בשר דידוע דאין תשמישו של קערה אלא ע"י עירוי וא"כ אין בו בליעת בשר רק כ"ק וא"צ ס' רק נגד כ"ק (וכ"כ הט"ז בסי' צ"א ס"ק ז' והש"ך בסי' ס"ט ס"ק ס"ד וכבר כתבתי כלל מ"ה סי' כ"א דלעולם יש ס' נגד קליפ' הכלי ומ"מ אם יודע שעירה באותו מע"ל כמה פעמים בקערה זו יש להחמיר כדעת א"וה בכלל ל"ד ססי' ט"ו דשמא כל עירוי ועירוי מבליע כ"ק א"כ ע"י עירויות הרבה בלע האיסור כולו והב"ח בסי' צ"ה כ' שזה הטעם עיקר אך מכל הפוסקים לא משמע הכי ומ"מ לענין זה אין נ"מ אף לדעת א"וה הנ"ל דעכ"פ במה שעירה עתה לתוך הכלי אין מפליט מן הכלי יותר מכ"ק אך נ"מ לדעת א"וה הנ"ל שאם הכניס קערה חולבת לבשר אז צריך ס' נגד כל הקערה): שאר דיני עירוי מבואר בכלל מ"ח. ודין אם עירו שומן על עכבר מבואר בכלל נ"ח:

ה אסור לערות מכלי שיש בו שומן כשר לנר דולק שיש בו חלב או שומן אסור ודוק' כשהתחתון חם והעליון צונן דאני ההבל והזיעה עולה למעלה ומערבו אבל שניהם חמין אפי' התחתון יותר חם מותר ובדיעבד הכל מותר ואם מערה שומן איסור חם לתוך שומן היתר קר אסור אפי' בדיעבד ולא שייך כאן לומר תתאה גבר לפי שע"י העירויות נמס הכל ונבלל ונאסר כולו (בל"י וע' כלל נ"ח סי' ו' בעכבר) (כו"פ סי' ק"ה ססעי' ג'):

ו חום כלי שני אפילו היס"ב בדיעבד מותר וא"צ אפילו קליפה במקום הפסד דכ"ש אינו מבליע ומפליט (סי' ק"ה ט"ז ס"ק ד' וש"ך ס"ק ה' ושם יש ט"ס וכצ"ל דאע"ג דכ"ש אינו מבשל מ"מ מבליע ומפליט והפ"ח אוסר אפי' בדיעבד וכן הט"ז אם לא בהפ"מ) וכן בכלי חרס יש להחמיר בכ"ש שהיס"ב אם לא במקום הפסד. ולכתחלה אסור למלוג עוף (ר"ל שמכניסו למים רותחין כדי שיעברו הנוצות ממנו) אפי' בכ"ש שהיד סולדת בו אבל לכבוד שבת או אורחים ואי אפשר בענין אחר שצריך הרבה לבשר והבשר מלאה קרח שאי אפשר למלחו כך מותר להניחו בכלי שני אפילוי לכתחילה ומ"מ אם אפשר יזהר שיניחנו דוקא שלא יהיה היד סולדת בו (סי' ס"ח) ואם הוא חם כ"כ שהיד נכוית במים אפי' בכלי שני מבשל (כ"כ הרמב"ם בהדיא בהל' מעשרות ועיין בחיבורי ש"צ פ"ב סי' ט' בפרט שהרשב"א אוסר אפי' בדיעבד ביס"ב וכן הסכים הפ"ח) אבל אם מלג בכלי ראשון קודם מליחה או קודם שניקר מחלב ודם אפי' בדיעבד אסור וכן אסור לערות על העוף וכיוצא בו מכ"ר דהא מבשל כ"ק ואם עירה די בקליפת העור בין שהיה מונח על הצדדים או שהיה מונח ורגליו למעלה אבל אם ראש העוף למעלה כשמערה א"צ קליפה שהנוצות מגינות עליו כדי קליפה אבל אם עירה ב' פעמים אז מכח עירוי הראשון עברו הנוצות והשני אוסר כדי קליפה (סי' ס"ח סעיף ו'):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.