חכמת אדם/מה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png מה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דין טיפת חלב שנפל על הקדירה ודין אם זב חלב או איסור תחת קדירה (סי' צ"ב)

א טיפת חלב שנפל על קדירה שבשל בה בשר וכן טיפת איסור על קדירה של היתר מספקא לן אי מפעפע בכל הקדרה או אינו מפעפע ולכן אם נפלה כנגד התבשיל אין צריך אלא ס' נגד הטיפה והתבשיל מותר ממ"נ דאם מפעפע מסתמא פעפע לפנים וא' יש ס' בתבשיל לבטל ואם אינה מפעפע פשיטא דכשרה ומכל מקום יערה התבשיל מיד מצד השני שלא כנגד נפילת האיסור ולא ימתין עד שיצטנן דחיישינן שמא נשאר עוד מעט שעדיין לא פעפע ואם יערה התבשיל באותו צד אפילו אם הקדירה חדשה ובב"וח בענין דלא נ"נ (עיין לקמן סי' ו') מ"מ אסור לבטל לכתחלה וכ"ש בנפל איסור דמבטל איסור וגם לא ימתין עד שיצטנן דשמא מפעפע ולכן הקדרה לעולם אסורה ואם אין בתבשיל ס' נגד הטיפה שנפל אף התבשיל אסור:

ב ואם עבר ובישל בקדירה זו שהיה בו ס' בתוך מע"לע דינו כמו בתבשיל ראשון וצריך ס' נגד מה שנפל בבישול הראשון אבל אם לא היה בתבשיל ראשון ס' נגד הטיפה וא"כ נאסר התבשיל כולו ואוסר כל הקדירה ואם כן צריך בתבשיל השני ס' נגד כל הכלי ואין לך כלי שיהיה ס' בתוכו כנגד כל הכלי ואם כן כל התבשיל אסור:

ג ואם הוא קדירה שאין דרך להשתמש בו במועט אלא דוקא הרבה באופן שיהי' תמיד ס' נגד מה שנפל כיון די"א דכלי דדרכו להשתמש תמיד הרבה מותר להשתמש בו לכתחלה אף שנפל בו איסור (בסי' צ"ט סעי' ז' ובסי' קכ"ב סעי' ה' ובא"ח סי' תנ"א) ואע"ג דלא קיי"ל הכי (כמו שכ' הט"ז והש"ך שם) מכל מקום בזה דנפל נגד הרוטב ואינו אלא ספק שמא מפעפע וא"א לבא לידי איסו' מה"ת סמכינן על המתירין ומותר לכתחלה לבשל באותה קדירה וכן בקדירה קטנה ונפל מעט עד שלעולם עכ"פ יש בו ס' נגד מה שנפל (מנ"י כלל נ"ו ס"ק ה' וכו"פ סי' צ) אבל אם יש ספק אם יש בתבשיל ששים נגד מה שנפל אע"ג די"ל דהוי ס"ס שמא אינו מפעפע ואת"ל דמפעפע שמא הי' ס' דמה שנסתפקו הראשונים אינו נכנס בגדר ס' כמש"כ הפ"ח בכללי ס"ס ובהפ"מ צ"ע עיין בב"י סי' נ"ט ובב"א סי' ס"ב אך בסי' צ"ז בש"ך סק"ב כ' ג"כ ספק שמא אינו מפעפע ולכן יש להקל:

ד ודוקא שבישל בו עכשיו בשר או בטיפה של איסור אבל אם בשל מים בקדירה של בשר ונפל טיפת חלב על הקדירה כנגד המים ובתוך מע"לע בישל בו בשר אפי' לא היה במים ס' נגד הטיפה מותר הבשר דאי לא עברה הטיפה בבישול ראשון גם עתה לא תעבור ואם עברה מ"מ אין בקדירה מן החלב אלא לפי שיעור החלב שנתערב במים דהא בהיתר לא חשבינן כל החתיכה כבליעה עצמה (כדאיתא כלל מ"ד) ונגד דבר המועט ההוא מסתמא יש ס' בהבשיל שלאחר כך (ט"ז סי' צ"ב ס"ק כ"ד בשם או"ה כלל ל"א סי' ג') מא ומסיים באו"ה שם אבל אם נפל במקום הריקן אעפ"י שלא בישל אלא מים ובתוך מע"לע בישל בו בשר נאסר הבשר (כ"כ בא"וה שם בהדיא) אך צ"ע דאו"ה אזיל לשיטתו שכ' בכלל כ"ד סי' ט' דבבלוע בכלי ל"א חנ"נ אבל לפי מאי דקי"ל לעיל כלל מ"ד סי' י"ח דאף בבלוע אמרי' חנ"נ בכ"ח וא"כ אין חילוק בין אם בישל מים או בשר דאם הקדירה ב"י מבישול הבשר א"כ נ"נ וצריך ס' נגד הקדירה וצ"ל דהט"ז מיירי בקדירה חדשה או אינו ב"י לכן לא הביא הט"ז דין אם נפל במקום הריקן דבחדשה או אינו ב"י אין חילוק) ולפי דעת המרדכי שכתבנו כלל מ"ד סי' ט' אפשר דיש להקל בהפ"מ גדול אף בנפל טיפת איסור כנגד המים ובתוך מע"לע בישל בו היתר:

ה ואם נפלה הטיפה כנגד מקום הריקן ובאותו צד שאינו אצל האש חיישינן שמא מפעפע בדופן הקדירה עד סמוך לרוטב כ"כ שאין ס' נגד הטיפה הרי נאסר מהקדירה שבלעה בשר או איסור ס' פעמים נגד הטיפה סך הכל ס"א פעמים וא"כ אם לא יהיה בתבשיל ס' פעמיס ס"א ויערה התבשיל דרך אותו צד שנפלה הטיפה יאסור התבשיל ולכן יניחנו ולא יגע בה עד שיצטנן אבל לא יערה דרך צד השני כדלעיל סי' א' דהכא חיישינן שמא ינענע הקדירה ויגע הרוטב בצד שנפל הטיפה ויאסר התבשיל. ומ"מ אפי' לא היה בתבשיל ס' פעמים ס"א ועירה התבשיל באותה צד ונאסר התבשיל מ"מ אם חזר ובישל תבשיל אחר בתוך מע"לע ויש בו ס' פעמים ס"א מותר התבשיל ול"א בזה דכל הקדירה נ"נ (עיין במנ"י כלל נ"ו ס"ק ז'):

ו ודוקא אם הקדירה ישינה והיא בת יומא ואם כן הבלוע בקדירה נ"נ ולכן צריך ס' פעמים ס"א אבל אם הקדירה חדשה אף על גב שעכשיו מבשל בה וחשוב כישינה מכל מקום ל"צ ס' פעמים ס"א ממ"נ אם בישול מפעפע למעלה אם כן נתבטל הטיפה בס' ואם אינה מפעפע למעלה למקום הריקן אם כן לא היה שם בלוע הבשר ל"ש לומר דהבלוע נ"נ וכן ישינה והיא אינה בת יומא דהבלוע שבה לפגם אם כן אין כאן בלוע וגוף החרס ל"א נ"נ לכולי עלמא (כדלעיל כלל מ"ד סי' י"ח) ולכן אפילו בנפל על מקום הריקן סגי כשיש בתבשיל ס' פעמים נגד הטיפה ומ"מ לא יערה באותו צד וכדלעיל סימן אב"ג וכן אם הקדירה מכוסה והקדירה רותחת דאז כשנופל תיכף ההבל מבלבל הכל ואם כן אין חילוק דאפילו נפל במקום ריקן סגי בס' נגד הטיפה (פרי חדש ס"ק כ"ג):

ז ובשעת הדחק כגון בע"ש או לצורך אורחים או הפ"מ או לעני יש להקל ולהתיר אפילו בנפל במקום הריקן כשיהיה בתבשיל ס' נגד מה שנפל דסמכינן על הפוסקים דבלוע לא נ"נ אפילו בכ"ח ויניח עד שיצטנן ואם קשה לו להמתין עד שיצטנן אז יערה מיד מצד השני והקדירה אסורה:

ח ואם נפל באותו צד שכנגד האש ונפל שם דבר מועט הכל מותר אפילו בלא ס' ואפילו הקדירה מותר שהאש שורף ומייבשו תיכף בנפילתו אבל כשנפל הרבה אזי דינו כדלעיל בשלא כנגד האש:

ט טיפה הנופלת על גבי כיסוי קדירה אם הקדירה מרתיח דהזיעה עולה תמיד ומגיע אל הכיסוי דינו כאלו נפלה על הקדירה כנגד הרוטב שהרי מבלבל הטעם תיכף ולא חיישינן שמא באותו פעם לא עלתה הרתיחה. ומותר ממ"נ אם עלתה הרי מתפשט למטה ואם לא עלתה הרי גם כן לא יתפשט למטה (פ"ח בשם א"וה וכ"כ המנ"י כלל נ"ה ס"ק י"ב דלא כט"ז) ואם לא התחיל להרתיח עדיין לא נאסר כלל מה שבקדירה אפילו אין בו ס' שהרי אינו מפעפע כלל למה שבקדירה דעדיין הוי כצונן (שם סעיף ז') והכיסוי אם היס"ב נאסר ואם לאו סגי בהדחה (פ"ח שם) ועיין לקמן כלל מ"ו מדין כיסוי:

י מחבת שמבשלים בה חלב על האש ולמעלה ממנה קדירה של בשר אם המחבת מגולה והזיעה עולה מן החלב לקדירה שעליה והוא קרוב כ"כ שהי"ס בזיעה במקום שנוגע בקדירה צריך שיהיה בתבשיל של בשר ס' נגד כל החלב אבל אם אין הי"ס בזיעה הכל מותר וכן אם המחבת שעם החלב מכוסה ואם כן אין הזיעה מחלב עצמו ומותר דהוי כשני קדרות שנגעו זו בזו דמותר:

יא קדירה של בשר צוננת או אפילו חם קצת רק שאין היס"ב שעומדת על הכירה וכיוצא בו במקום צונן והיה עומדת אצלה קדירה של חלב רותחת מחמת הרתיחה היה זב החלב מן הקדירה למטה אל הקדירה אם נפסק הקלוח מן הקדירה הרותחת קודם שהגיע אל הצונן דינו ככלי שני ומותר הכל אבל אם לא נפסק הקילוח אפילו נזחל תחלה על הכירה ומן הכירה על הקדירה מכל מקום הוי כעירה מכלי איסור ואוסר כ"ק והכא הקדירה עולה במקום קליפה ואסורה והבשר מותר אפי' בלא קליפה (שם סי' צ"ב):

יב בד"א שהקדירה והמקום שעומד עליו צונן אבל אם הקדירה של בשר חמה והוא כלי ראשון וכ"ש עומד אצל האש אפילו נשפך עליה צונן ממש הכל אסור הקדירה והתבשיל עד שיהיה ס' נגד מה שנפל דהקדירה כיון דעומדת במקומה הוי כתתאה וגובר ודינו כצונן לתוך חם דכולו אסור ודינו כדלעיל סימן א' ב' ג' (שם):

יג בד"א דאפילו קילוח צונן אוסר כילו דוקא כשנפל על הקדירה דחשבינן לקילוח עילאה ולקדירה תתאה אבל אם זב תחת הקדירה ממש לא אמרינן כיון שהקדירה עומד במקומו יש לו דין תתאה אלא הזב תחת הקדירה הוא התחתון ולכן אם זה שזב תחת הקדירה הוא צונן דינו כחם לצונן והקדירה אסורה משום קליפה והתבשיל מותר (פ"ח סי' צ"ב ס"ק ל"ב וכ' דל"ד למש"כ כלל מ"ב סימן ז' בצלי רותח שנפל לחלב צונן דאפילו בשוקע בתוכו החלב הוא הצונן כיון שעומד במקומו ש"ה דעכ"פ גם תחת הצלי יש חלב משא"כ כאן):

יד בד"א שנשפך במקום צונן אבל אם נשפך אצל האש שאותו מקום הוא מרותח ועדיף מכ"ר ולכן אפילו העמיד עליו קדירה צוננת הכל אסור אפי' התבשיל עד שיהיה בו ס' נגד הנשפך (ש"ך ס"ק ל"ב ויש"ש ופרי חדש ומנ"י וכו"פ): מב

מכל מקום נ"ל דאם יש ספק אם יש ס' בקדרה נגד מה שזב דמותר מס"ס שמא היה ס' וספק שמא אינו מפעפע לפנים (ועיין בב"א):

טו וכן אם הנשפך הוא צונן ובמקום צונן אלא שהקדירה שנשפך תחתיו הוא עומד אצל האש (כן הוא ביש"ש וא"וה) מחמת רתיחת האש שאצלה א"א לומר תתאה גבר כי חום העליון שבקדירה מרתיח התחתון ואינו מניחו להתקרר ובולע שפיר ואוסר כולו וצריך ס' ולא אמרינן תתאה גבר אלא כשהעליון אינו עומד אצל האש (הש"ך בס"ק ל"ב ל"ג. וכ"כ רש"ל בפג"ה סימן ל"ח בהדיא):

טז וכ"ש אם ב' הקדירות של בשר ושל חלב עומדים אצל האש וזב מאחד לתחת השני דצריך ס':

יז וכל זה שהמקום שזב החלב או האיסור היה נקי בלא אפר אבל אם היה זב תחת האפר המונח שם וא"כ נעשה הדבר הזה לפגם ואינו אוסר (מנ"י כלל י"ז ס"ק כ') ומ"מ נ"ל שאם זב הרבה והיה שם מעט אפר אין להקל והכל לפי הענין בשגם דגוף הדין אם אפר פוגם אינו מוסכם אליבא דכולי עלמא לכן אין להקל כ"א לצורך גדול ועוד נ"ל דל"ד למש"כ הצ"צ בענין הזייף ששם מבשלין האפר עם המים משא"כ בזה שרק שזב תחת האפר. ואפשר דבזה גם הב"י אוסר ואינו דומה לססי' צ"ה ששם בשלו האפר עם מים):

יח ואם לא ראה בשעה שזב אלא שמצא שקרקע הכירה הוא לח מקדירה זו לזו אבל אינו יודע אם נגע בקדירה אחרת או לא וגם אינו יודע כמה זב נ"ל ואפילו שניהם עומדים אצל האש מותר דהוי ס"ס ס' שמא לא הגיע עד הקדירה הב' ואת"ל שנגע שמא היה ס' ופשיטא דלא מחזקינן איסור אם לא ראה כלל שזב:

יט ואם נשפך חלב או איסור רותח על קרקע וכיוצא בו במקום שאין מרותח מחמת אש והעמיד עליו קדירה צוננת הכל מותר דכיון דנשפך כבר ונפסק הקילוח הרי אנו דנין המקום שנשפך עליו ככלי שני והכל מותר רק שידיח הקדירה ואם היה הקדירה רותחת הרי זה כחם לתוך צונן דבעי קליפה וא"כ הקדירה אסורה והתבשיל מותר והמנ"י בכלל נ"ו ס"ק כ"א כ' כיון דעכ"פ עדיין הנשפך רותח שהיס"ב רק דהוי ככ"ש ולכן כיון שהעמידו עליו קדירה מרותחת בקל מתבשל אף ע"י כ"ש ולכן צריך ס' נגד הנשפך ואם כבר נבלע הכל בקרקע ואינו נשאר ממש אף על פי שהעמיד עליו קדירה רותחת מותר דכיון דנבלע בתוכו ה"ז כקדירה שבלוע מן התבשיל ושתי קדרות הנוגעות זו בזו מותרין:

כ נר של חלב העשוי כנר של שעוה שנטף ממנו טיפה על כלי אין צריך אלא גרידה דפסק כח רתיחתו אבל אם נפל טיפה מחלב מהותך שדולק בנר שקורין (לאמפ) כל הכלי אסור אעפ"י שנפסק הקילוח כיון שרתיחתו ע"י אור הוא מרותח הרבה עד שאפילו כשנפסק עדיין יש לו דין כ"ר אבל אם נטף מצד אחר מן הכלי שהפתילה בתוכו (ט"ז שם ס"ק ל') או שנפל טיפה מחלב שנרתח בקדירה אצל האש כיון דפסק הקילוח לא חשיב ככ"ר (תה"ד סימן קע"ו) וכן אם נפל הנר הדולק על כלי או אפילו אם הסיר הפחם וזרק על כלי ל"א שכבר נשרף החלב כי עדיין יש בו לחלוחית (עיין פ"ח סי' ק"ח ס"ק כ"ג) וכולו אסור (וכ' בפמ"ג דצריך ליבון ולא מהני הגעלה) ומ"מ בנרות העשוין מחלב שעומד ימים רבים ומוסרח למאוד טרם שנעשה נרות הוי נטל"פ ומותר (כו"פ שם):

כא כל מקום שכתבנו דצריך ס' נגד קליפת הכלי עיין בש"ך ססי' ס"ט ס"ק ס"ה דמהפוסקים משמע דלעולם יש ס' במה שבתוך הכלי נגד הקליפה זולת בקערה רחבה ואינו גבוה ובאמת קערות כאלו היה בימיהם ועדיין הם נמצאים בגליל פוזנא אבל בקערות שלנו המקיל וסומך על סתימת לשון הפוסקים כח דהתירא עדיף מג:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.