חיי אדם/א/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

חיי אדם TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ו

כלל ו
דין עניית אמן (סימן רט"ו וקכ"ד)

א כתיב פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים ואז"ל מדכתיב אמונים ולא כתיב אמונה כדכתיב כל מצותיך אמונה ולכן אמרו אל תקרא אמונים אלא אמנים שעונין אמן על כל ברכה ופי' אמן הוא הקיום שמקיים דברי המברך שהוא אמת. (והמבין מה שאמרו בב"מ דף קי"ד דהקדש צריך ברכה מדכתיב ואכלת ושבעת וברכת אכן הכונה אמן שיהיה מבורך וכן שמעתי בשם הגר"א שברוך פי' שיהיה מבורך לא כמו שחושבים פירוש בריך לשון שבח רק שאנחנו מבקשים שיהיה מבורך כידוע א"כ גם אמן פי' כנ"ל ומצינו ג"כ בגמ' שאמר לו הקב"ה לר' ישמעאל בני ברכני) וכשהתינוק עונה אמן מאותה שעה יש לו חלק לע"הב ומי שאינו עונה אמן עונשו גדול מאד ולכן כל השומע ברכה מישראל אפי' קטן בשעה שמברך דרך ברכה אפי' לא שמע כל הברכה רק ששמע שהזכיר השם וסוף הברכה חייב לענות אמן (אף שמדברי רש"י והרע"ב משמע דאפילו לא שמע הזכרת השם מותר לענות אם שמע סוף הברכה אבל ברא"ש וטור ותר"י ורי"ו ולבוש כתב דוקא אם שמע הזכרת ה' עיין א"ר סימן רט"ו. ול"נ דלא פליגי שהרי כתב הב"י בסימן קכ"ד דהרא"ש והר"י ס"ל דאפי' לא שמע כלל אלא שיודע איזה ברכה מותר לענות וכדמוכח מאנשי אלכסנדריא אע"כ דאם יודע שזה מברך אף על פי שלא שמע הזכרת ה' כיון ששמע סוף ברכה ויודע על מה מותר ומש"כ הרא"ש והטור דדוקא כששמע הזכרה מיירי שאינו יודע כלל אם זה אומר לשם ברכה אבל קטן שלומד הברכות ואין אומר בדרך ברכה אף על פי שמותר ללמדו וכל שכן גדול שמברך ח"ו ברכה שא"צ אסור לענות אמן):

ב אין עונין אמן על ברכת עצמו ואפילו אם מסיים הברכה עם הש"ץ אינו עונה ואם הוא מברך ברכה אחרת והש"ץ ברכה אחרת וכן אם מסיים ישתבח או יהללוך אחר הלל וכן בערבית ברכת שומר עמו ישראל דהוי סיום ברכת ק"ש בשוה עם הש"ץ עונה אמן דכיון שהוא סיום ב' ברכות דהיינו ברוך שאמר וישתבח וכן ברכה ראשונה לקרות הלל ויהללוך די"א דלעולם אחר סיום ב' ברכות דסליק ענינא עונין אחר ברכת עצמו ולכן עכ"פ יש לסמוך עליהם כשמסיים עם הש"ץ בשוה ולכן בברכת המזון אחר ברכת בונה ירושלים עונה אחר ברכת עצמו דשם סיום ברכות דאורייתא (מגן אברהם סימן נ"א):

ג צריך ליזהר מאד שיאמר אמן שיהיה ניכר כל התיבה שלא יחטוף באל"ף או להבליע הנו"ן ועונשו גדול מאד ואסור לחטוף לענות קודם שיסיים המברך כל הברכה דזהו אמן חטופה ולא יאחר מלענות אמן דזהו אמן יתומה אלא תיכף כשמסיים הברכה יענה אמן ואם הש"ץ מאריך הרבה בנגינות בתיבות ואמרו אמן לא ימתין אלא יענה תיכף (סימן קכ"ד):

ד כל זמן שרוב צבור עונין אמן חשוב כאלו המברך סיים הברכה כי אמן הוא מצורך הברכה ולכן מותר ליחיד לענות עמהם אבל כשכבר רוב הצבור ענו אע"פ שקצת יחידים עדיין מאריכים בענייתן הוי כאלו כבר סיים המברך ואסו' אז לענו' דכל שאינו עונה תיכף אחר סיום המברך נקר' אמן יתומה [א] (שם):

ה יזהר כל אדם שישמע הברכה כדי לענות אמן ולא יסמוך על מה שיודע איזה ברכה מברך כי י"א דברכה שבא להוציא רבים כגון תפלת י"ח אסור לענות אלא אם כן שמע ואם אינו יודע כלל איזה ברכה מברכין אפילו בברכת הנהנין אסור לענות דכיון שאינו יודע על מה עונה הוי אמן יתומה (שם). העונה אמן לא יגביה קולו יותר מהמברך דכתיב גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.