חידושי רבנו חיים הלוי/נדרים/יג

חידושי רבנו חיים הלוי ‏ נדרים יג

הלכות נדרים
פי"ג הכ"ב

אמר לה קיים ומופר ליך בבת אחת ה"ז קיים. עכ"ל. והיא איבעיא בנדרים דס"ט, ופשיט לה הגמ' מהא דרבה דכל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו, וא"כ הרי קשה על הרמב"ם שפסק דההקמה חיילא, והא משום הך טעמא דכל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו צריכה להיות גם ההקמה בטלה, דזהו יסוד הדין דאפילו בב"א אינו דשניהם בטלים, וכמבואר בקידושין דנ"א ועוד בכמה דוכתי, וכבר עמד בזה הר"ן בנדרים שם.

ונראה לומר, דהנה הרי הא דלא חיילא הפרה אחר הקמה הא הוי משום דזהו עצם הדין דהקמה שאינו יכול להפר אח"כ, אכן מה שאינו יכול לקיים אחר שהפר הא אין זה משום דעצם מעשה ההפרה עושה זאת שלא יוכל לקיים אח"כ, אלא משום דכיון שהפר בטל הנדר ושוב ליתא לנדרא שיקיימנו. ולפ"ז הא נמצא דהקמה בעצמה סותרת להפרה, אבל הפרה אינה סותרת כלל להקמה, אלא דהפרה גייז לנדרא וממילא אין לו מה לקיים, ואם אך הוה מצינו שיהא הנדר קיים אחר הפרה אז שפיר הוה חיילא ההקמה. והנה נראה פשוט, דלא שייך הך דכל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו, אלא היכא שמצד הדין אינו בזאח"ז, אבל היכא דזה שאינו בזאח"ז הוא רק משום דלא יצוייר שיהא בזאח"ז, בזה לא שייך כלל שלא יהא גם בב"א. ולפ"ז הכא בקיים ומופר ליכי כאחת, דהא דלא חיילא הקמה אחר הפרה הוא רק משום דחסר לנו הנדר שיקיימנו, א"כ הא נמצא דלא שייך בזה כלל הך דכל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו לבטל ההקמה, כיון דאין זה מדינא מה שאינו בזאח"ז, ורק משום דלא יצוייר בה שתהא בזאח"ז, א"כ הא לא גרע מה דמצינו זאת בב"א מהיכא דהוה מצינו זאת בזאח"ז דהיה הדין ג"כ דההקמה חיילא, משא"כ בזה דהפרה אינה חלה לאחר הקמה, דזהו מדינא, דהקמה עושה זאת שלא יוכל להפר אח"כ, ע"כ שפיר שייך בזה הך דכל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו, וממילא דבב"א ההפרה לא חיילא וההקמה חיילא, ועוד דלכה"פ הרי הקמה גופה סותרת להפרה והפרה בעצמותה אינה סותרת להקמה רק אח"כ בביטול הנדר, וע"כ כיון דבעצם הדין ההקמה סותרת לההפרה, ולא ההפרה לההקמה, ע"כ ממילא דבעיקר החלות מדינא ההקמה חיילא וההפרה בטלה. ולפ"ז זהו ביאור הסוגיא דנדרים דכיון דכל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו, א"כ ממילא דההפרה בטלה שאינה בזאח"ז, וההקמה שישנה בזאח"ז קיימת, וע"כ זהו שפסק כן הרמב"ם, וכש"נ.

אלא דביסוד הך דינא דכל שאינו בזאח"ז אפילו בב"א אינו צ"ע, אם פירושו הוא דבעינן דוקא דבזאח"ז יחולו שניהם כאחת, ואלא"ה אמרינן דגם בב"א אינו, וזה הכלל דכיון דאינם יכולים להיות שניהם כאחת והויין שני דברים הסותרים זא"ז ע"כ כשעשאן בב"א שניהם בטלים, או דזה נאמר רק היכא שהאחד בחלותו מונע את השני מלחול, אז הוא דאיתא להך כללא דאפילו בב"א אינו, ושניהם בטלים משום דכל אחד מונע חבירו, אבל אם אין חלות האחד מונע את חלות השני, וכשבאין בזאח"ז חייל השני, לא איכפת לן מה דעצמן של הדברים סותרים הם זא"ז, אלא כל שבאו בב"א חייל חד משניהן ויש בו חומר שניהם. אשר ע"כ גם הכא לענין הקמה והפרה, הרי כל דברינו אינם אלא דהפרה אינה חשובה דבר המונעת את ההקמה מלחול, וגם כשחל ההפרה מ"מ יוכל עוד לחול גם הקמה כל שהנדר קיים, אבל מ"מ הרי עיקר מילתייהו של הקמה והפרה הא הויין שני דברים הסותרין ולא יוכלו להיות חלים כאחת, ואם נימא דבעינן דוקא שיהיו יכולים להתקיים תרווייהו כאחת, אבל כל שעצמן של הדברים סותרים זא"ז שוב דיינינן בזה הך דינא דכל שאינו וכו' דבב"א תרווייהו לא חיילי, וא"כ הא גם הכא בהקמה והפרה כיון דסותרות הן זא"ו א"כ הא שוב אית בהו הך דינא דגם בב"א אינו ושניהם בטלים גם ההקמה, כיון דההפרה סותרתה בעיקרה וחלותה.

ולפ"ז נראה דזהו דפליגי הרמב"ם והר"ן, דהרמב"ם סובר דלא מיקרי אינו בזאח"ז רק היכא דאחד מונע את חבירו מלחול, וע"כ הכא כיון דאין ההפרה מונעת את ההקמה מלחול, ורק הקמה הוא דמונעת את ההפרה, ע"כ פסק דההקמה קיימת וההפרה בטלה, והר"ן ס"ל דאם אך סותרות זא"ז אף שאין האחד מונע את חבירו מלחול, מ"מ כיון דשניהם אינם יכולין להיות כאחת שוב הוי בכלל כל שאינו בזא"ז, וע"כ גם הכא כיון דההקמה וההפרה סותרים מיהא זא"ז ממילא דשניהם בטלים, וכש"נ.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף