חידושי הר"ן/ראש השנה/כג/א

חידושי הר"ן ראש השנה כג א

דף כ"ג ע"א

או דלמא מלא הוא והאי דלא קא עביד השתא אתנוסי הוא דאתנוס. וא"ת השתא נמי כי עבדינן אחסר ולא עבדינן אמלא כי מקלע יום ל"א בשבת והוא מלא דלא עבדינן כלל אתי למטעי ואמרי דלמא האי חסר הוא והא דלא עביד בערב שבת משום דלא אפשר והאי דלא עביד נמי במוצאי שבת אתנוסי הוא דאתנוס או דלמא חדש מלא הוא. י"ל כי עבדינן בין אמלא בין אחסר השתא דלא עבדינן הוה מלתא דלא שכיחא דלא ידעי לה כולי עלמא הלכך איכא למיחש דילמא תלו לה באונס אבל השתא דלא עבדינן אמלא כלל כיון דכולי עלמא ידעי דאמלא לא עבדינן לא שבקי מידי דשכיח וידעי ביה כולי עלמא ותלי בשכרות דלא שכיח:

גזרה משום בטול מלאכה לעם. פירש"י ז"ל אין לך ראש השנה שלא היו מתבטלין בני הגולה ממלאכ' שני ימים בין אמלא בין אחסר. והוצרך לפרש כן משום דבשאר ראשי חדשים ליכא ביטול מלאכה. וא"צ דאפילו בשאר ראשי חדשים היו רגילין שלא לעשות מלאכ' לעם וכדאמרינן בפ' הקורא את המגלה עומד ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קוראין ארבעה. אלמא לא היו נוהגין לעשות מלאכה בר"ח. ובפרקי דר' אליעזר אמרו שהוסיף הקב"ה י"ט לנשים בר"ח על שלא נתרצו במעשי העגל כדכתיב ויתפרקו את נזמי הזהב אשר באזניהם אבל נשיהם לא הביאו שלא נתרצו בכך:

עץ שמן אפרסמא. ואע"ג דכתיב (מלכים א, ו כג) ויעש את הכרובים עץ שמן ומתרגמינן אעי דזיתא, תרי גווני עץ שמן נינהו, דכתיב בעזרא (נחמיה ח טו) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן. ובמסכתא תמיד (פ"ב מ"ג, כט.) שנינו שעץ זית פסול למערכה ועץ שמן כשר:

מוליך ומביא מעלה ומוריד. ירושלמי א"ר זעירא דלא יהוון סברין דהוא סככא א"ר אסי חמינן כוכב דסליק ונחית חמינן כוכבא דאזיל ואתי:

---

---

שולי הגליון

---

---

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף