חובות הלבבות/הקדמת המתרגם/ב
|
< הקודם · הבא > |
אמר המתרגם: מן הידוע אשר השכל מעיד עליו, כי כל מלאכה צריכה ידיעה וכל מעשה צריך למחשבה, ואם ישאל שואל מה היא הידיעה, נאמר כי הידיעה היא התבארות הדבר והתבוננותו כאשר הוא, ואם נאמר, המדה אשר תודענה בה הידיעות יהיה גם כן נכון, וכן אם ישאל מה היא המחשבה, נאמר כי המחשבה היא כח שכלי ישוט בדברים, והוא כח מכחות הנפש המדברת, ועל כן כל מחשב מדבר, וכן מן הידוע שהמחשבה היא קודמת למעשה, כאשר אמרו החכמים תחילת המעשה הוא סוף המחשבה, ואע"פ שמה שאמרנו הוא תקוע בשכל ונמצא בדברי החכמים התורה גם כן מעידה עליו במה שאמרה במלאכת המשכן (שמות לה לה) מלא אותם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחושב, ואמרה (שם פסוק לב) ולחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת.
ואחרי אשר הקדמנו זה המצער נאמר כי כל מעשה שיהיה לצורך בני אדם צריך שיעשהו עושהו באמונה ובזהירות אחר שיחשוב עליו ויתבאר לו כי ידיעתו מגעת לעשותו על אפניו, כל שכן מעשה שהוא לצורך תורתם ואמונתם שהוא מלאכת שמים ומלאכת ה', ובספר מבחר הפנינים כתוב (בשער החכמה) אין דבר שמועיל לאדם כדעתו מעלתו והגעת שכלו וחכמתו וידבר בפיהם, ויש בו כתוב מי שמתחכם מבלי חכמה הוא כחמור הריחים סובב סובב ואינו זז ממקומו, ויש בו כתוב אל תאמר במה שלא תדע אדע פן תחשד במה שתדע, ואמרו החכמים מי שסכל וחשב שידע-סיכלותו כפולה.
והבאתי הדברים האלה בעבור מה שאירע לנו בהעתקת הספר הזה, והוא שהרב החכם רבנא משולם בר"י זצ"ל שאל ממני להעתיק לו ממנו השער הראשון שהוא שער היחוד, והעתקתיו לו אע"פ שהיה קשה בעיני שהכניסני בזה מפני הענינים אשר זכרתים בפתיחה אשר כתבתי לו על השער ההוא, אך בטלתי רצוני מפני רצונו, ובא אחר כן ר' יוסף קמחי הספרדי להעתיק לו שאר הספר והעתיק מן השער השני והלאה, ועתה שאל ממני החכם הגדול הרב ר' אברהם ברבי דוד זכר צדיק לברכה להשלים לו כל הספר מהעתקתי, ויהי גם כן קשה בעיני בעבור שקדם זולתי להעתיקו שלא יחשב אותי כמתכבד בקלונו, ופייסתי אותו להניח לי שלא יביאני אל הדבר הזה, וגליתי את אזנו שבעבור כבוד ר' יוסף שקדם להעתיקו אני עושה, ולא שוה לי עמו, וכאשר ראיתי הסכמתו התחייבתי לבטל דעתי מפני דעתו כדי להפיק רצונו ותאותו, ונצרכתי לזכור את זה בתחילת הספר הזה שלא יחשב אדם עלי כי מרצוני באתי בעקבי ההעתקה ההיא, ויודע מחשבות אדם ידע כי לא לאחת מאלה נכנסתי בדבר, וכי לא לרצוני החלותי אותו, אך הגברתי רצון מי שנתחייבתי לעשות רצונו על רצוני, והוא עדי ושהדי על זה, ודי בזה לנקות את עצמי, ואחרי אשר החילותי להעתיק לא יכלתי לשקר באמונתי ולנטות מדרך האמת והנכונה ולעשות מלאכת ה' ברמיה ואחזיק עצמי כפתי וסכל בעבור כבוד אחרים, והעתקתי כאשר נראה לי וכפי הבנתי.
ומפני שהספר הזה עתה בשתי העתקות ועל ג' ענינים, אני מפייס כל מי שיבא לכתוב מאיזו מהם שירצה ומשביעו באלהים שיכתוב שם המתרגם תחילה על הספר, כדי שלא תושת עלינו חטאת באשר לא נואלנו ולא חטאנו, ודי לנו בשגיאותינו מעמס עלינו משל אחרים ומהוסיף על חטאותינו פשעי זולתנו, ורבותינו ז"ל הזהירו על זה ואמרו (מגילה טו., אבות ו ו) כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, ומה שאמרתי כי הספר הזה בשתי העתקות ועל שלשה ענינים מפני שיש ממנו ביד קצת בני אדם ספרים שהשער הראשון בהם מהעתקתי בלבד, ואח"כ העתיק ר' יוסף גם הוא השער הראשון והשלים הספר משלו וישנו ביד אחרים כולו מהעתקתו, וגם אני השלמתיו כולו בהעתקתי כאשר שאל ממני הרב החכם הנזכר נר"ו, ומי שמתקן במלותיו במקום הראוי לתקן וידינני לזכות במה שקצרתי יזכהו יוצרו לראות בטובו, וזה החלי בדברי המחבר בשם האל האחד.