ושב הכהן/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

שאלה א

איך יש לנהוג לענין נטילת ידים לתפלה:

תשובה

כדי לברר דין זה צריך אני להאריך קצת בס"ד בפרט כי העולם אין נזהרין בזה ואפילו קצת מהיראים אינם מדקדקים כל כך ואולי הוא מפני חסרון ידיעה כי לאו כולי עלמא דיני גמירי. לכן אמרתי לבארם בס"ד וצור ישראל יצילני משגיאות ויראני בתורתו נפלאות אמן סלה:

כתב הרמב"ם פ"ח? מהלכות תפלה חמשה דברים מעכבי' את התפלה אף על פי שהגיע זמנה טהרת ידים וכו' ע"ש. ובדין ב' כתב רוחץ ידיו במים עד הפרק ואחר כך יתפלל וכו' ויתר דבריו בדין הנ"ל יבואר לקמן בס"ד. ובדין ג' כתב במה דברים אמורים שאינו מטהר לתפלה אלא ידיו בלבד בשאר תפלות חוץ מתפלת שחרית. אבל שחרית רוחץ פניו ידיו ורגליו ואחר כך יתפלל וכתב הראב"ד לא ידעתי רגליו למה עכ"ל.

והנה בעל מ"ע כתב שיצא להרמב"ם זה מהא דתנן בש"ס דשבת רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום משום שנאמר כל פעל ה' למענהו וכבר השיגו בכסף משנה דההיא ברייתא לאו לענין תפלה איתני' והוא פשוט וקרא שהביא הש"ס מוכיח עליו שנאמר כל פעל ה' גם לישנא דהש"ס הכי משמע שהוא לכבוד קונו ב"ה ולאו לענין תפלה כלל אתמר. ולפי עניות דעתי נראה פשוט שהגירס' הוא ברמב"ם רוחץ ידיו ורגליו כנראה מהשגות הראב"ד שכתב רגליו למה מזה נראה להדיא מדלא השיג רק על רגליו שגירסתו היה ברמב"ם כנ"ל. ולפי זה י"ל לפי עניות דעתי בפשיטות דה"ט שכתב הרמב"ם בשחרית צריך לרחוץ ידיו ורגליו דהנה נטילת ידים שחרית ביאר הרשב"א טעמו והוא בבית יוסף משום דבבוקר נעשה כבריה חדשה וצריכים אנו להודות לו ב"ה וכו' לפיכך צריכים אנו להתקדש בקדושתו וליטול ידיו מן הכלי ככהן שמקדש ידיו מן הכיור קודם עבודתו. ובבית יוסף הובא בשם הר"ד אבודרה"ם שכתב דומי' דכהן גדול שמקדש ידיו קודם עבודה לא ידעתי פי' הא כל כהן היה צריך לקדש קודם עבודה, ואולי ט"ס הוא. ועיין במגן אברהם סי' ד' ס"ק א שכתב שהיינו טעמא שמברכים על נטילת ידים רק בשחרית. ולפי זה יש לומר כיון שכל כהן היה צריך לקדש ידיו ורגליו קודם העבודה בשחרית ולכן צריך ליטול ידיו ורגליו בתפלת שחרית וכיון שכהן העובד כיון שנוטל ידיו שחרית שוב אין צריך לקדש כל היום, לכן לא תקנו בשאר תפלות רק נטילת ידים מפני שידים עסקניות. ולפי עניות דעתי הוא טעם פשוט וברור בדעת הרמב"ם. שוב ראיתי במגן אברהם ס"ק הנ"ל שכתב וז"ל אמרינן בש"ס רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום משום כבוד קונו כ"כ הרמב"ם פ"ד מהל' תפלה ולא ידעתי פי' כי הרמב"ם לענין תפלה כתב כן ובש"ס מבואר להדיא משום כבוד קונו וכנ"ל.