הר המוריה/שגגות/יא

הר המוריה ‏ שגגות יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עד

שתהיה וכו'. שבועות ב' א' ד' א' ה' א' ח' א' ב' י' א' י"ד א' תו"כ ויקרא דבורא דחטאת פרק י"ב. ומש"כ דבכל הכריתות כיון ששגג ונודע לו בסוף וכו' עיין שבועות י"ד ב' ומבואר ופשוט בכמה דוכתי.

וידע

שנטמא וכו'. כ"ז מבואר בשבועות י"ד א'.

משש

מחלוקות וכו'. ר"ל כי הקדש והמקדש נחשבין לשנים ויש כאן ששה בבות (א) היינו העלם טומאה לגבי קדש (ב) או לגבי מקדש (ג) העלם קדש (ד) או העלם מקדש לגבי טומאה (ה) העלם זה וזה לגבי קדש (ו) או לגבי מקדש ופשוט.

שנאמר

ונעלם וכו'. שבועות ד' א' ה' א' ובתו"כ שם ועיין בלח"מ מש"כ בזה ולקמן אי"ה יבואר מזה.

ב

באיזה

אב וכו'. שם י"ד ב' ודלא כר"א ועיי"ש י"ט א' דר"י ס"ל דגם ר"א מודה דלא בעינן שידע באיזה אב נטמא ועיין בפי' המשניות שפסק כחזקיה משום דעולא נמי ס"ל כוותיה יעו"ש אמנם לדינא לית הלכה כר"א (וע"ע בתו"כ שם) וע"ע נדה כ"ח ב' דמייתי סוגיית הש"ס הא דחזקיה יעו"ש אבל התם עולא אזיל לשיטתיה.

ונודע

לו וכו'. לכאורה משמע דבידיעה שבסוף בעינן ע"כ שידע באיזה אב נטמא משום דלא גרע משאר חייבי כריתות דבעינן דידע באיזה חטא נטמא וכדלעיל פ"ב ה"ג ופ"ח ה"ה יעו"ש ולא פליגי כאן רק בידיעה קמייתא אבל באמת לא דמי להך דלעיל דהתם אינו יודע על מה חייב כרת איזו חטא חטא שיתחייב עליה כרת אבל כאן ידע שנטמא ונכנס למקדש או אכל קדש בטומאה מ"מ יש לדמות שפיר דהא התם ידע שפיר שנכשל בחטא עריות או בחטא מאכלות אסורות ואעפ"כ פטור. ובזה נסתלק כל מה שקיהה בזה הלח"מ דלעולם דרשינן דרשא דבה לגבי ידיעות בתרייתא וזה תלוי בפלוגתא דר' אליעזר ור' ישמעאל ופסקינן כר"י אבל הך פלוגתא מיירי לענין ידיעה קמייתא אבל מהך דנדה כ"ח ב' יש לעיין היטב בזה דמבואר התם דלר' עקיבא חייב והא התם ליכא ידיעה בתרייתא ואולי עד כאן לא פליגי בתרייתא רק לענין חטאת ולא לענין מלקות והתם מיירי לענין מלקות ולא לענין חטאת ומ"מ יש לעיין א"כ מנ"ל דר"א פוטר בכה"ג לענין מלקות ואולי אפשר ס"ל לרבינו דלרב דהלכה כוותיה א"כ התם ר"ע ור"א מודו דמיקרי ידיעה שפיר דעד כאן לא פליגי רק בלא ידע באיזה דבר נטמא אבל בידע שפיר מהו הטומאה רק דלא ידע אי טומאתו מחמת אודם או מחמת לובן מיקרי שפיר ידיעה ולכן לכו"ע הוי חייב והא דאינו חייב התם על כרחך טעמא אחרינא הוא משום דבעינן זכר ודאי ונקבה ודאית ואכתי יש לעיין בזה. ובאמת יש לעיין בגוף דברי הש"ס דנדה דמנ"ל דבעינן דידע אי בלובן נטמא או באודם הא מ"מ נטמא מטעם זיבה ובשלמא הכא בעינן שפיר דידע אי נטמא משרץ אי מנבלה ואם היו שני שרצים כגון עכבר וחולד וידע דאיטמי בחד מי בעינן דלידע דאיטמי באיזה שרץ או באיזה נבילה וכ"ת אין הכי נמי א"כ לימא רבותא טפי דאפי' אי איטמי בשרץ ולא ידע באיזה שרץ נמי פטור ועוד אפי' תימא דבכה"ג פטור ג"כ מ"מ הא דידן עדיפא טפי דהא הכא איטמי בתרוייהו ודאי רק דאינו יודע משום איזה טעם הוא טמא. סוף דבר אני נבוך בזה. גם בדברי רבינו יש לעיין קצת דאכתי לא דמי להפלוגתא דר"א ור"י דהתם לא ידע איזה חיוב כריתות עבר אבל כאן ידע שפיר דעבר על כרת של טומאת הגוף לגבי קדש או לגבי מקדש וא"כ י"ל דכאן לא בעינן ידיעה. סוף דבר צע"ג בזה וה' יאיר עיני.

הלכות

טומאה וכו'. שבועות י"ד ב' בעיא דרב פפא ועלתה בתיקו.

שלא

ראה וכו'. שם בעיא דר' ירמיה ועלתה בתיקו.

חטאת

העוף וכו'. עיין לעיל פ"ז מהל' פסולי המוקדשין ה"י יעו"ש ובזה מיושב מה שהקשו התוס' בגיטין כ"ח ב' ובנדה ע' א' יעו"ש היטב.

ג

שנטמא

בעזרה וכו'. שם י"ד ב' במשנה ושם בתוספתא פ"א.

ביאת

מקדש. בפ"ג מהלכה כ"א ואילך.

ד

שטימא

עצמו וכו'. שבועות י"ז א' ועיין במל"מ שהקשה על רבינו מחי' הר"ן יעו"ש היטב ועיין במל"מ לעיל פ"ג ה"ז שם הובא דברי הר"ן באורך ושם הקשה בעצמו ותירץ זאת הקושיא יעו"ש היטב ודע דהתורת חיים כתב שם דבטומאת מקדש וקדשיו לא בעינן שיהא שב מידיעתו יעו"ש היטב ובלא"ה לק"מ יעו"ש היטב ודו"ק.

תלה

עצמו וכו'. שם ועיין בלח"מ מש"כ בזה יעו"ש היטב ובאמת כ"כ הרשב"א בחי' לשבועות שם ועיין במל"מ מש"כ בזה ועיין לעיל פ"ו מהל' בית הבחירה ה"ה מש"כ מזה יעו"ש היטב.

ה

שנסתפק

לו וכו'. עיין לעיל פ"ח ה"א ובמש"כ שם.

ו

שני

שבילים וכו'. שבועות י"ט ב' וכריתות י"ט א' תוספתא דטהרות פ"ו.

הלך

בראשון וכו'. בכריתות שם ועיין במל"מ.

ז

שלישי

ושביעי וכו'. שם ושם וכר' יוחנן דס"ל כאן עשו ספק ידיעה כידיעה (ועיין לעיל פ"ו הי"ב ופ"ח ה"ח) ומשמע כאן דידיעת בית רבו לא שמה ידיעה דאל"כ גם ספק ידיעה לא בעינן כמבואר שם בשבועות וכריתות בתוס' יעו"ש היטב ולכאורה יקשה לדברי רבינו דפוסק כרבי בהלכה א' ולדידיה ידיעת בית רבו שמה ידיעה ועיי"ש בלח"מ מש"כ בזה ויש לעיין בזה.

ח

ואמרו

לו וכו'. שם בכריתות י"ב א' ומודים חכמים לר' יהודה בחלבין ובביאת מקדש ועיין לעיל פ"ג ה"א.

אע"פ

שהיה וכו'. עיין בראב"ד שהשיג ע"ז ועיין במרן ובלח"מ מה שהאריכו בזה וע"ע בירושלמי נזיר פ"ח ה"א יעו"ש היטב.

ט

ידיעה

בתחלה וכו'. שבועות ב' א' ז' ב' ח' ב' תו"כ אחרי פ"ה.

ושאין

בה וכו'. שם ב' א' ח' ב' ותו"כ שם.

לא

בתחלה וכו'. שם ב' א' וכר' יהודה ושם ט' ב' ובתוספתא פ"א ובתו"כ שם ומסקינן שם בש"ס אפילו חטא שסופו לידע דינו כאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף יעו"ש.

ועל

זדון כו'. שם ב' ב' י"ב ב' ובתו"כ שם.

מן

הכהנים. משמע דבשוגג מתכפרים בשעיר ורש"י לא כ"כ שם ב' ב' בד"ה אלא שהפר וכו' יעו"ש וכן משמע קצת שם י"ג ב' י"ד א' דמסקינן שם דדם הפר ווידויו מכפרין על מה שהשעיר הפנימי ושעיר החיצון מכפרים אלמא דהכהנים מתכפרין בפר מה שהשעירים מכפרין על ישראל ומהיכי תיתי לחלק ולומר דאין הפר מכפר על הכהנים רק בזדון מקדש וקדשיו ואף דהכהנים מתכפרין בשעירי הרגלים ושעירי ר"ח עיין בתוס' י"ד א' ד"ה וקאמר וכו' יעו"ש היטב וצ"ע בזה וכן העיר בזה הלח"מ וה' יאיר עיני.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.